למה לי מקדש?

יע

2shut

  

הלכות בן המצרים - בשביל מה צריך בכלל 3 שבועות להתאבל על החורבן? לא נסחפנו?
הרב אורי סדן

 

שאלה: אני מרגיש ששלושת השבועות הורסים לי את כל החופש. מדוע צריך כל כך הרבה זמן להתאבל על המקדש? האם לא מספיק יום אחד או לכל היותר כמה ימים?

 

תשובה: האבלות על חורבן בית המקדש דומה לאבלות על קרוב שנפטר גם בכך ששתיהן נמשכות לאורך זמן ובנויות באופן הדרגתי. אף על פי כן, ההדרגה בהן הפוכה, כלומר האבלות על הקרובים מתחילה בעצמה ובמשך הזמן פוחתת, מכיוון שאחת ממטרותיה היא לאפשר לאדם לצאת באופן הדרגתי מהצער שהוא חש למן הרגע הראשון. לעומתה, האבלות על חרבן בית המקדש בנויה הפוך, מן הקל אל הכבד, שכן מטרתה להוציא את האדם מהשגרה ולהובילו באופן הדרגתי וממושך עד שיחוש בליל תשעה באב את החורבן ממש "כאילו מתו מוטל לפניו".

 

לגופו של עניין, האיסורים בשלשת השבועות (מי"ז בתמוז ועד ר"ח אב) אינם רבים כלל וכלל. הלכות האבלות בתקופה זו אינן מוזכרות כמעט בגמרא וכל הדברים האסורים בה הם מנהגים יקרים שנתקבלו בעם ישראל במשך השנים. השולחן ערוך מביא שני מנהגים ביחס לתקופה זו שעד ר"ח אב:

 

א.      ברכת שהחיינו – עדיף שלא לברך שהחיינו בימים אלו על בגד או פרי חדש (תקנא יז) אלא אם לא יתאפשר להשיג זאת לאחר מכן (רמ"א שם), ובכל מקרה בשבת אפשר להקל (מ"ב צח).

 

ב.      סיכונים מיותרים – השו"ע (תקנא יח) מביא שיש להימנע מלהסתכן בימים אלו (הדוגמאות שהוא מביא הן שלא ללכת לבד לטיול בין השעות 10:30–17:30,  "צריך ליזהר מי"ז בתמוז עד ט' באב שלא לילך יחידי מד' שעות עד ט' שעות.." ולא להרים יד אפילו לצורך חינוכי מובהק). מדבריו מסיקים חלק מן האחרונים כי רצוי בכלל להימנע מלקחת סיכונים מיותרים בימים אלו וכן ראוי לנהוג.

 

הרמ"א מביא את מנהג האשכנזים להוסיף שני מנהגי אבלות בולטים נוספים והם:

 

ג.        גילוח ותספורת(תקנא ד).

 

ד.      עריכת שמחות והשתתפות בשמחות מכל סוג שהוא (תקנא ב).

 

באחרונים (ואין הבדל בכך בין ספרדים ואשכנזים) ניתן למצוא שני איסורים נוספים בימים אלו:

 

ה.      שמיעת מוזיקה

 

לדעת חלק גדול מן הראשונים אסור לשמוע מוזיקה בכל השנה מפאת האבלות על החורבן (רמב"ם הלכות תענית פ"ה הי"ד ובשו"ע או"ח תקס ג). וכתבו הפוסקים שבדרך כלל אנו מסתמכים על שיטת הראשונים המקלים בכך (תוספות גיטין ז ע"א ד"ה זמרא וברמ"א שם), אולם יש להחמיר ולזכור את החורבן באופן זה בזמנים שבהם ממילא אנו נוהגים אבלות כימי הספירה וימי בין המצרים (אגרות משה או"ח א קסו, יחווה דעת ו' לד).

 

לדעת פוסקים אלו, יש להימנע מלשמוע מוזיקה גם באמצעים אלקטרוניים, אך יש מי שהקל בדבר מכיוון שאין בכך חגיגיות ושמחה כבשמיעת הופעה חיה (שו"ת חלקת יעקב אורח חיים סימן סד), ויש שהקלו על פיהם בשמיעת מוזיקת רקע שאין בה שמחה, לכל הפחות עד ר"ח אב (הרב יעקב אריאל). גם המחמירים בדבר מקלים בשמיעת מוזיקה המושמעת באמצע תכנית דיבורים ברדיו שכן שמיעתה אינה לשם שמחה ומותרת (הגר"מ אליהו שם). כמו כן מסתבר להתיר גם שמיעת מוזיקה שלא נועדה לריקודים במהלך נסיעה ברכב על מנת לשמור על הערנות. גם את לימודי הנגינה אין חובה להפסיק בימים אלו ובלבד שלא ינגנו ניגונים של שמחה (ציץ אליעזר טז יט).

 

ו.        בילויים, טיולים ושחייה בים ובברכה

 

יש אחרונים שכתבו שיש להימנע מלהתענג בימי בין המצרים (הובאו בשדי חמד מערכת בין המצרים א, י) ולפיכך יש שאסרו לטייל או ללכת לים, לברכה ולבילויים אחרים בתקופה זו (הגר"מ אליהו הלכות חגים פכ"ה). ייתכן שכך היה ראוי לנהוג לכתחילה ולנצל את הזמן הזה לפעילויות ערכיות אחרות. אולם מכיוון שלרבים האלטרנטיבה לטיול ולברכה לא תהיה "ישיבת בין הזמנים" אלא בטלה ושעמום, נראה שאין להחמיר במנהג זה שאינו אלא מידת חסידות (תשובות והנהגות ח"ב רס"ג).

 

צילום:יח"צ

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מתקפה גרעינית

  ד"ר יוסי לונדין בעקבות...

לא תחמוד

  הרב יהודה ברנדס על...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-662190

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם