ט"ו בשבט בהלכה Featured

 2 shut

הרב יוסף צבי רימון

עיקר דינו של ט"ו בשבט הוא לעניין עורלה ותרומות ומעשרות. ומדוע דווקא ט"ו בשבט? בט"ו בשבט עברו רוב ימי הגשם ובאילנות נמצא השרף, שהוא המזון העיקרי שלהם לשנה הבאה. כלומר, זמן זה הוא זמן משמעותי בצד החקלאי של האילן (על פי ר"ה יד. ורש"י שם). פרט לכך, בזמן הזה נגמרים המים שחלחלו באדמה מגשמי השנה שעברה, וכעת העצים מתחילים לשתות בעיקר מן המים של השנה (ירושלמי, ראש השנה, פ"א ה"ב), ואם כך, השנה החקלאית של העץ מתחילה בט"ו בשבט.

  • עורלה: ט"ו בשבט הוא הזמן הקובע לעורלה. בשלוש השנים הראשונות של העץ אסור לאכול מפירותיו. השנה הראשונה נספרת מט"ו באב. כלומר, אם אדם שתל עד ט"ו באב, הרי שדבר זה נחשב לו כשנה (ולעיתים אף עד סוף אב). בשנה הרביעית יוכל לאכול מן הפירות (לאחר שחילל אותם על מטבע, שהרי הם פירות "נטע רבעי"). פירות השנה הרביעית אינם נקבעים לפי א' בתשרי, אלא לפי ט"ו בשבט. כל פרי שחנט (נפל הפרח והתחיל הפרי) לאחר ט"ו בשבט, שייך לשנה הרביעית.
  • תרומות ומעשרות: השנה שלאחר שנת השמיטה היא השנה הראשונה למעשרות. לכל שנה יש הדינים שלה. בט"ו בשבט ישנו מעבר לשנת המעשר הבאה. שנה זו שאנו נמצאים בה, היא שנת מעשי שני, שהיא השנה החמישית לשמיטה. גם השנה הקודמת הייתה שנת מעשר שני, אולם, אין להפריש פירות משנה זו על שנה שעברה, ולהפך. לגבי ירקות, כל ירק שנקטף לאחר א' בתשרי שייך לשנה זו. בפירות, רק פרי שחנט לאחר ט"ו בשבט השנה, יהיה שייך לשנה זו (ובפירות הדר, יש הסבורים שאף פרי שרק נקטף לאחר ט"ו בשבט, נחשב לשנה זו, אף על פי שחנט קודם).
  • אכילת פירות בט"ו בשבט: המקובלים (כך בספר חמדת ימים, ועוד לפניו באשכנז) כתבו שיש לאכול פירות ביום זה, כי הוא ראש השנה לאילן, וכך כתב המגן אברהם (קל"א). עיקר המנהג היה לאכול פירות כלשהם. אולם, במשך השנים השתדלו לאכול פירות ארץ ישראל. רבים היו אוכלים פירות יבשים, מכיוון שבתקופה זו בחו"ל היה קשה להשיג פירות, ובוודאי פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל.
  • בפירות שאנו אוכלים יש לשים לב כמובן שאין חשש עורלה ושהפרישו תרומות ומעשרות, ושאין חשש של תולעים.
  • נטיעות בט"ו בשבט: דבר זה התחדש רק בעת החדשה, אולם לנטיעה בארץ ישראל יש משמעות חשובה, ולכן יש בהחלט דבר חיובי בנטיעות אלו.

ט"ו בשבט מזמין אותנו לשים לב לעצים שבגינה ולבחון אם עברו שנות העורלה שלהם. כמו כן, ט"ו בשבט מזמין אותנו לבדוק אם אנחנו מקפידים לקנות פירות במקום שיש לו הכשר (עורלה, מעשרות) או לפחות שאנחנו יודעים שפירות מזן זה הנמצאים בשוק בדרך כלל אינם עורלה (ישנן רשימות עורלה, שבהן מפורט המידע כל סוג).

ט"ו בשבט מזמין אותנו לשים לב אם אנחנו מקפידים כראוי בענייני תרומות ומעשרות. אם יש לנו פירות או ירקות בחצר, האם אנחנו יודעים להפריש מעשרות כראוי? אם אדם קונה פירות או ירקות ללא הכשר, הרי שהוא צריך להפריש בעצמו (צריך לבדוק שיש תעודת כשרות שכתוב בה שהופרשו תרומות ומעשרות). במקרה זה לא יברכו על ההפרשה, מכיוון שהדבר בספק, אולם יפרישו כרגיל.

ודאי שכיום, בארצנו, צריכים אנו להשתדל לאכול בט"ו בשבט פירות מארץ ישראל (ולא פירות יבשים מטורקיה, שלעיתים יש בהם גם בעיות של תולעים – בתאנים). אפשר לאכול פירות טריים, ואין עדיפות לפירות יבשים.

מהי המשמעות של אכילת פירות ארץישראל?

      הטור (או"ח ר"ח) התקשה בנוסח ברכת מעין שלוש. בברכה זו אנו מבקשים "והעלינו לתוכה, ושמחנו בבניינה, ונאכל מפרייה, ונשבע מטובה". הטור מביא מערערים על נוסח זה, משום "שאין לחמוד הארץ בשביל פרייה וטובה, אלא לקיים מצוות התלויות בה"!

      הב"ח חלק על דברים אלו. לדעתו, בפירות ארץ ישראל יש קדושה מיוחדת, מכיוון שהפירות נובעים מן הקדושה העליונה של השכינה השוכנת בארץ, וממילא גם אכילתם איננה אכילה רגילה.

      עיקרון זה כתב גם הרב קוק זצ"ל (אורות הקודש, ג', עמוד רצד-רצה): "המאכל של ארץ ישראל מקדש בפנימיותו ואינו מגשם אלא בחיצוניותו"

      חלק מרכזי ממצוות התורה הוא חיבור בין הצד הרוחני לצד הגשמי. לחבר בין קודש לחול. בכך, זוכים אנו בצורה מיוחדת באכילת פירות ארץ ישראל: אוכלים פרי גשמי, אך מרגישים באכילה זו את הקב"ה השוכן בתוכנו, את הקב"ה האוהב אותנו וחפץ להיטיב עימנו.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
אל יתייאש מן הרחמים

  הרב עמיחי גורדין על...

היום שאחרי הטלטלה

  הטור של סיון רהב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם