שמו"ת מבראשית Featured

 2 shut

הרב אורי סדן, רב המושב נב

שאלה: אינני מתחבר ללימוד "שניים מקרא ואחד תרגום". מה זה מוסיף לי בכלל? אם כבר יש לי זמן לא עדיף ללמוד תורה שאני מתחבר אליה יותר?

תשובה: כשהייתי בחור ישיבה צעיר התהלכתי בימי שישי אחר הצהריים בסמטאות המובילות משוק מחנה יהודה לבית סבי עליו השלום. בהליכתי הייתי שומע ורואה בחצרות הבתים שבדרך יהודים עטופי לבן הקוראים לעצמם בקול ובנעימה ירושלמית שניים מקרא ואחד תרגום (שמו"ת), וכך מקבלים הם את פני שבת קודש. בין הסמטאות, כשברקע מהדהדת המולת השוק, הבנתי בפעם הראשונה כי החיבור היסודי לתורה אינו בא מהמקום של הידע והלמדנות, לא זו מטרת הקריאה של יהודים ישישים שכבר למדו את התורה לעומק ולרוחב. מצוַת שמו"ת באה לחבר את האדם באופן ישיר ובלתי אמצעי לסגולת התורה בקריאה חוזרת של לשון התורה כפי שניתנה למשה בסיני, כאשר התרגום ופירוש רש"י אמורים לתת את ההבנה הבסיסית ואת החיבור הראשוני של התורה האלוקית לשכל האדם, שאחריו כל לימוד התורה כבר נראה אחרת.

מקור הדין ויסודו

מן הבחינה ההלכתית חובה על כל אחד לקרוא את פרשת השבוע פעמיים בתורה ופעם נוספת בתרגום אונקלוס (ברכות ח ע"א, שו"ע או"ח סימן רפה). יש מן הראשונים שסברו כי קריאה זו נתקנה ביסודה בעבור מי שלא יכול לשמוע את קריאת התורה בבית הכנסת (שו"ת ראב"ן סימן פח), אולם רוב הראשונים סברו כי מדובר בתקנה נוספת על קריאת התורה שנתקנה כבר על ידי משה רבנו בזמן שתיקן את חובת הקריאה בתורה בשבת (ערוך השולחןרפה ב). לדעת רבנו חננאל (מובא בהגה"מ תפילה יג ת) זוהי הכנה לקריאת התורה בבית הכנסת, ולדעת החינוך (בהקדמתו לספרו) קריאה זו עומדת בפני עצמה, ובניגוד לקריאת התורה הציבורית היא הקיום הבסיסי והיסודי ביותר של מצוות תלמוד תורה המוטלת באופן אישי על כל אדם ואדם.

רש"י או אונקלוס

הראשונים (סמ"ג סוף עשה יט) התלבטו בשאלה אם אפשר לצאת ידי חובה בלימוד רש"י במקום אונקלוס לאור העובדה שבעבור רובנו, שאיננו דוברי ארמית, התרגום אינו מוסיף דבר להבנה (מלבד היותו דרך מצוינת ללמוד ארמית...) ואילו רש"י תורם תרומה אדירה לידיעה ולהבנה של התורה שבכתב ושבעל פה. מסתבר שהדבר תלוי בטעמים השונים שניתנו לדין זה: פירוש רש"י מוסיף כאמור לבקיאות בתורה (חינוך) אך איננו מהווה הכנה לקריאה שבבית הכנסת (רבנו חננאל). להלכה פסק השו"ע (שם ב) שאפשר מצד הדין לקרוא את פירוש רש"י במקום התרגום, אך עדיף לכתחילה לקרוא גם את התרגום (שו"ע שם) ולפחות יקרא את תרגום אונקלוס לפסוקים שרש"י אינו מפרשם (מ"ב ס"ק ה).

מתי וכיצד קוראים

לכתחילה יש לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום לפני שהציבור מגיע לקריאת התורה. מנהג האר"י לעשות כן ביום שישי (מחלוקת בין המקובלים אם לעשות זאת בבוקר או אחרי חצות היום, ראו באר היטב ושערי תשובה שם), אך מצד הדין אפשר לפרוס את הלימוד לאורך כל השבוע (תוספות שם ד"ה ישלים שו"ע שם ג).

את הפרשה רצוי לכתחילה לחלק ליחידות של פסוקים (כמנהג האר"י) או פרשיות (פתוחה/סגורה) (כמנהג הגאון מווילנה שהובא בספר מעשה רב), אולם אין הדבר מעכב, ולכן אם הזמן דוחק אפשר לסמוך על כך שפעם אחת מה"שניים מקרא" תיעשה בזמן קריאת התורה, עם בעל הקריאה, ויש המחשיבים אפילו את השמיעה של הקריאה מהקורא כקריאה אחת לעניין מצווה זו (מגן אברהם שם ס"ק ח).

לאדם שלא הספיק ניתנו כמה "תחנות" נוספות והן נמנות כאן לפי סדר עדיפות יורד: לפני סעודת שבת, לפני מנחה של שבת, עד יום שלישי (כולל) ועד שמחת תורה (שו"ע ד).

סיפור לסיום

בישיבה בכפר הרא"ה נהג מו"ר הרב משה צבי נריה זצ"ל ללמוד איתנו בכל יום את העלייה המקבילה לאותו היום (ביום ראשון – "ראשון", ביום שני – "שני" וכו') עם פירוש רש"י. והוסיף ואמר כי מי שלומד את התורה כולה שניים מקרא עם פירוש רש"י אולי לא ראוי עדיין להיקרא תלמיד חכם אבל ברוך ה' כבר אינו ראוי לתואר המפוקפק "עם הארץ", וגם זה משהו...

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מופת הגורן

  אבי רט כותב על...

התעשייה

  כל מה שרציתם לדעתם...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם