די לחפור לעצמך

 2 shut

נעמה מוזס

חברה טובה העירה לי שכאשר נושא מסוים מטריד או מעסיק אותי - אני מנסה לנתח אותו מכל הכיוונים. עם אנשים, עם עצמי, מתאמצת לעבד ולהבין אותו לעומקו - מה בדיוק היה, מה אמרו, מי אמר למי, כיצד הגבתי, כיצד הייתי אמורה להגיב, מדוע אני מגיבה כך, מה זה אומר עליי וכו'... וזה הופך למתיש ומדכא. אני משתדלת להפסיק "לחפור", אבל זה לא ממש מצליח לי. מה אפשר לעשות?

הרצון לברר ולבחון דברים לעומקם עלול לעיתים להכניס אותנו למצב המכונה בשפה המקצועית "רומינציה" (rumination) שפירושו "העלאת גֵרה מילולית". זוהי כניסה למעגל בלתי פוסק של מחשבות (לרוב שליליות), בדומה ללישת בצק שמתפיחה ומעצימה תחושות שליליות כמו האשמה ופסילה עצמית. חשיבת-יתר שלילית יכולה להתחיל מאירוע אקראי בודד, לדוגמה: ביקורת מצד חבר/בוס/מורה, ומכאן המחשבות מתפתחות לכיוון דרמטי כמו - אף אחד לא מעריך אותי, זה מעיד על דפוס באישיותי, כנראה אף פעם לא אצליח, מה בהתנהלות שלי גורם לכך שאחרים לא מעריכים אותי? ועוד. וכך מתפתח "שיטפון של מחשבות שליליות".

בשונה מדאגנות המתמקדת יותר בעתיד, ב"מה יהיה", הרי שחשיבת-יתר שלילית מושכת בעיקר להתעסקות בעבר. פרופ' סוזן נולן-הוקסמה מאוניברסיטת ייל ניהלה מעבדה לחקר הרומינציה והצביעה על הנזקים שעלולים להתעצם מעיסוק-יתר ומדיבור מופרז על מצוקה. נולן טענה כי נשים מאופיינות בחשיבה ובדיבור על רגשות שליליים יותר מגברים, מה שעלול להגביר את נטייתן לדיכאון (בספרה "נשים שחושבות יותר מדי" היא מציגה הוכחות מחקריות לטיעוניה).

יקירתי, מילת הקסם היא איזון. אין הכוונה שנפסיק לעבד את מה שעובר עלינו, או שלא נשתף את האנשים הקרובים לנו במה שמטריד לנו או שחלילה נחדל מהתבוננות פנימית על התנהגותנו. אולם, כמו בכל דבר בחיים, חשוב המינון. עיסוק-יתר, או "חפירה" ללא גבול, שלרוב אינה מניבה תוצאות חיוביות, עלולים לייצר מנגנון הרסני ולהעצים תחושות של חוסר אונים ודיכאון. לפי ממצאיה של נולן אנשים "חופרים" רואים בעצם העיסוק החשיבתי והדיבור פתרון לבעיה, אך למעשה הם מתרחקים ממנו. ההתמקדות במחשבות וברגשות השליליים בלי לנקוט צעדים מעשיים להקלה, לפתרון הבעיה או להתבוננות מחודשת על המצב עלולה רק להחמיר את המצב.

לא מזמן נהגתי במסלול הנסיעה הרגיל שאני נוסעת בו בכל בוקר לעבודה. אלא שהפעם הייתי צריכה להגיע ליעד שונה ולפנות בשלב מסוים מהמסלול הקבוע והמוכר. למעשה, מי שאחז בהגה היה "הטייס האוטומטי" שבתוכי, וכך מצאתי עצמי מגיעה למקום העבודה הקבוע ולא ליעד הנכון. ל"טייס האוטומטי" שבנו יש יתרונות רבים, הוא מאפשר לנו שלא להשקיע בכל פעם אנרגיה מחודשת אלא להשתמש בידע הקיים. הבעיה היא שלעיתים המוח שלנו "נתקע" במסלול קבוע של מחשבות (לרוב שליליות) ונוצר "לופ" שקשה לצאת ממנו. אולם בעזרת טכניקות שונות אפשר לאמן את עצמנו לייצר מעגלי חשיבה נוספים ויעילים יותר.

אז מה אפשר לעשות?

  • הסחת דעת – עיסוק אקטיבי בפעילויות מקדמות (ולא סתם להישאב לפעילויות פסיביות כמו בהייה במסך). למעשה, כל מה שדורש התרכזות במשימה, כמו פעילות גופנית, בישול, הליכה בטבע, פתירת תשבץ, קריאה, סידור הארון וכדומה, עשויים לסייע מיציאה מה"לופ" השלילי.
  • כתיבה - במקום לחשוב על המצב ולנתח אותו בראש, נסי לכתוב את הדברים. הכתיבה מארגנת את החשיבה, גורמת לכך שלא תחזרי על מה שכבר נכתב ומאלצת אותך להתמקד ולהגיע לתובנות חדשות או למצוא פתרון לבעיה.
  • זמן חפירות - נסי לתחום במהלך היום זמן מוגדר שבו תתעסקי במה שמטריד אותך. וזהו.
  • אימון בפתרון בעיות – חשבי לפחות על משהו אחד קונקרטי ומעשי שאת יכולה לעשות כדי לקדם את המצב שמעסיק אותך.
  • התמקדות בחושים – "מיינדפולנס" -מתן תשומת לב למה שאנו שומעים, רואים, מריחים, כיצד אנו נושמים כאן ועכשיו. פעולה זו עשויה לקטוע את רצף המחשבות ולהסיט אותו מהמסלול המוכר.

לסיום, עלינו ללמוד לשלב בחיינו שתי מיומנויות חשובות: ה-being – היכולת להשתהות בחוויה, להתבונן בה ולהעמיק בה, וה-doing – היכולת לפעול ולהתמודד באופן אקטיבי. איזון בין היכולות הללו עשוי לשפר את איכות חיינו.

נעמה מוזס - טיפול זוגי ואישי CBT, מרצה ומנחת סדנאות. This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הדור הבא של השו"ת

  הרב אברהם סתיו במאמר...

מיוחד לעשרה בטבת

  המאבק בנצרות, שלא הכרתם

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם