לא מזיז לו

 2 shut

 

הרב אורי סדן רב המושב נב

 

בנענוע הלולב אני עושה מה שעושים כולם בבית הכנסת, אבל כל אחד עושה משהו אחר. האם יש בזה הלכה, או שכל אחד יכול לנענע איך שנראה לו? ואם כבר שאלתי בעניין הנענוע, מה בדיוק הקטע של הדבר הזה? למה זה נדרש?

 

תשובה

 

מאז ומתמיד היה מנהג העולם לנענע "איך שבא", בלי לברר מה בדיוק ההלכה אומרת. וכך כותב הרמב"ן (בהשגות על הלכות לולב לראב"ד): "ראיתי עוד לדקדק על נטילת הלולב אף על פי שהוא דבר שאין בו לא איסור ולא היתר מפני שהעם מטרפין את לולביהן על דברים רבים והנענועים משתנים לכמה מנהגים". נלך אף אנחנו בדרכו וננסה לבאר את אופן קיום מצווה מעניינת זו ואת טעמיה.

 

מקור הדין

 

באופן עקרוני כדי לצאת ידי חובת נטילת לולב מהתורה אין צורך לנענעו ודי להגביה בידיו את ארבעת המינים (סוכה מב ע"א). אף על פי כן המשנה (סוכה לז ע"ב) כותבת שנוסף על נטילת הלולב קבעו חכמים שיש לנענעו בשעת אמירת ההלל. יתר על כן, על חשיבות הנענוע לקיום המצווה אנו למדים מכך שהגיל שנקבע כי יש לחנך בו ילד לקיום מצוות לולב הוא הגיל שבו הוא כבר יודע כיצד לנענע (שם מב ע"א). ועל נענוע זה, אף שאינו אלא תוספת מדרבנן למצווה מהתורה, נאמר: "שיירי מצוה מעכבין את הפורענות" (שם לח ע"א).

 

אופן הנענועים

 

במשנה (שם לז ע"ב) מובן כי הנענוע הוא הולכה והבאה של הלולב לכל צד ותו לא, היינו הרחקתו מהגוף לכל אחת מרוחות השמיים וקירובו לגוף. אומנם בירושלמי (סוכה ג, ח) מובאת לשון אחרת: "צריך לכסכס שלשה פעמים", אך נחלקו הראשונים כיצד להבין את הבבלי ואת הירושלמי כך שישלימו זה את זה.

 

X3

 

 

לדעת הרמב"ם יש לעשות הולכה והבאה כבבלי, ואחרי כל תנועה לנער את הלולב כדעת הירושלמי (וכך נוהגים מקצת מהתימנים).

 

X3

 

 

לדעת הרא"ש כוונתם לומר שיש להוליך ולהביא את הלולב שלוש פעמים, ואת התנועות יש לעשות בגל שינער את הלולב (וכך נוהגים האשכנזים).

 

לדעת העיטור הכסכוס הוא ההולכה, וכוונת הירושלמי רק להוסיף שאת ההולכה וההבאה יש לעשות שלוש פעמים כמו סרגל, ללא כל תנועה נוספת (וכך נוהגים הספרדים).

 

כיוון הנענועים

 

בראשונים מובא שיש לנענע לארבע רוחות השמיים עם כיוון השעון. כך פסק השו"ע (תרנא, י) וכך נוהגים האשכנזים (נוסח אשכנז). אומנם על פי האר"י כתבו המקובלים שיש לשנות את סדר הנענועים לסדר הזה: דרום, צפון, מזרח, מעלה, מטה ולבסוף מערב. כדעת האר"י נוהגים הספרדים והחסידים (נוסח ספרד).

 

תזמון הנענועים

 

כאמור לעיל, המשנה קובעת כי יש לנענע את הלולב בשעת ההלל, אולם להלכה נפסק כי מכיוון שנטילת הלולב בשלמות כוללת את נענועו, יש לנענע את הלולב הן בשעה שמברכים עליו (בסוכה כשקם משנתו, לפני שיוצא לבית כנסת, כדעת האר"י, או לפני ההלל) הן בשעת ההלל (שו"ע תרנא, ח).

 

המשנה (לז ע"ב) אומרת כי הנענוע בשעת ההלל נעשה "בהודו לה' תחילה וסוף, ובאנא ה' הושיעה נא", ונחלקו הראשונים כיצד יש לנהוג כאשר קוראים את ההלל בציבור, ומשם נחלקו המנהגים.

 

מנהג הספרדים (כדעת הר"ן והשו"ע): אין הבדל בין קריאת ההלל בציבור לקריאתו ביחיד, ויש לנענע פעם אחת ב"הודו" הראשון, פעמיים ב"אנא" ושוב פעם אחת ב"הודו" האחרון.

 

מנהג האשכנזים (כדעת הרא"ש והרמ"א): כאשר קוראים את ההלל בציבור על הציבור לנענע בכל פעם שעונה לחזן "הודו". לכן ב"הודו" הראשון מנענע הציבור ארבע פעמים ו"בהודו" האחרון פעמיים (ב"הודו" הראשון שליח הציבור מנענע רק פעמיים: ב"הודו" וב"יאמר נא ישראל", ועליו להמתין לציבור עד שיסיים את נענועיו בכל ארבעת הפעמים).

 

טעם הנענועים

 

הגמראבמסכת סוכה (לז ע"ב) קושרת את הנענועים להמלכתו של הקב"ה בכל העולם: "מוליך ומביא למי שהארבע רוחות שלו, מעלה ומוריד למי שהשמים והארץ שלו". בראשונים הקשר מבואר בשני אופנים הפוכים, ושניהם קשורים לחיבור בין סוכות לימים נוראים: א) הנענוע מבטא את היראה המתבטאת בזעזוע האוחז בנו כאשר אנו ממליכים את הקב"ה: "אנו מנענעים לפני המלך להראות מלכותו בכל משלה וכל הנבראים נרתתים ממנו ומזדעזעים מלפניו" (ריקאנטי פרשת אמור קנז ע"ג); ב) הנענוע מבטא את השמחה המתבטאת במעין יציאה בריקוד לפני ה' כאשר יוצאים ישראל זכאים בדין ביום הכיפורים: "נתן הקדוש ברוך הוא מצוה זו לישראל שיהיו שמחים בלולביהם כאדם היוצא מלפני השופט זכאי שהוא שמח והיינו דכתיב ירננו עצי היער כלומר ירננו בעצי היער כאשר יצאו מלפני יי' זכאין כשבא לשפוט את הארץ" (מדרש מובא בפסקי הרא"ש סוכה פ"ג אות כו).

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הדור הבא של השו"ת

  הרב אברהם סתיו במאמר...

מיוחד לעשרה בטבת

  המאבק בנצרות, שלא הכרתם

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם