כיצד מכשירים כבד?

shut790
מוכרים אצלנו בקצבייה כבד לפני הכשרה, וכשבדקתי ראיתי שתאריך השחיטה היה לפני שלושה ימים. האם מותר לאכול את הכבד? אם כן, כיצד מכשירים את הכבד?

הרב יוסף צבי רימון

בכבד יש ריבוי דם, ולכן דיני הכשרתו שונים מדיני הכשרת בשר. בשר אפשר להכשיר על ידי מליחה, ואילו בכבד מליחה אינה מספיקה כדי להוציא ממנו את הדם, ויש לצלותו.

נציין בקצרה את אופן הכשרת הכבד:

1.         אם צולים כבד שלם יש לחתוך בו חתך עמוק לכל האורך ולכל הרוחב כדי שיצא הדם בצלייה (אמנם אם רוצים לאכלו צלוי ללא בישול, אין צריך לחתכו; שו"ע יו"ד עג, א). אולם אם לא צולים כבד שלם אלא חותכים אותו לשתיים או לשלוש חתיכות (וכך נוהגים היום), לא צריך לחתכו (רמ"א שם). וכבד עוף אין צריך לחתוך כלל.

2.         נוהגים לשטוף את הכבד לפני הצלייה (כדי להסיר את לכלוכי הדם הדבוקים בו מבחוץ – ש"ך יו"ד עג, ס"ק יט), אך בדיעבד הוא כשר גם ללא שטיפה (רמ"א עג, ה; עו, ב; ש"ך עג, יט; כה"ח עג, נז; עו טז–יז).

3.         סמוך לצלייה זורים מעט מלח על הכבד (רמ"א עג, ה). כמות המלח: פחות מבמליחת בשר אבל קצת יותר ממה שרגילים למלוח בשביל אכילה. בדיעבד הכבד כשר גם אם לא מלחו אותו, ורבים מן הספרדים אינם מולחים כלל (עיינו רמ"א עג, ה; בא"ח שנייה אחרי ט; אך עיינו כה"ח עג, נג), ובדיעבד כשר גם ללא מליחה כלל (שם).

4.         צולים את הכבד על אש או על הגז (מניחים את הכבד על רשת). הרשת והמזלגות שהופכים בהם את הכבד בצלייה צריכים להיות מיועדים רק לכך ולא לאכילה רגילה, מחשש שמא נבלע בהם דם בצלייה (שו"ע ורמ"א עו ד; כה"ח לז – ועי"ש שספרדים נהגו להקל, אך לא במגש שמצטבר בו הדם).

יש לצלות את הכבד בחום בינוני, שלא יגרום שהחלק החיצוני יישרף לפני שהחלק הפנימי ייצלה (מנח"י ה, יז).

זמן הצלייה: לכתחילה יש לצלות את הכבד עד שיהיה מוכן לאכילה, אך בדיעבד די לצלותו עד שיהיה ראוי לאכילה לרוב בני אדם (חצי בישול) (שו"ע סט, כא; רמ"א עו, ד; ט"ז סט, נד ומש"ז שם; ש"ך עו, יד; כה"ח סט, שכ; עו, כז).

5.         אשכנזים נוהגים לכתחילה לשטוף שלוש פעמים את הכבד במים לאחר הצלייה (רמ"א, עג, ה). ספרדים אינם מצריכים שטיפה, אבל אם מתכוונים לבשל את הכבד לאחר הצלייה, נוהגים לשטוף פעם אחת.

אפשר להכשיר את הכבד בתנור גז או חשמל, אולם צריך להקפיד: 1) להניח את הכבד על רשת מיוחדת; 2) להניח תבנית על קרקעית התנור כדי שהדם ייאגר שם ולא ייבלע בתנור עצמו (עיינו בשו"ת ציץ אליעזר חי"א סימן נג).

כבד ששהה שלושה ימים ללא הכשרה

בשר ששהה שלושה ימים לאחר השחיטה בלא שעבר מליחה, החמירו הגאונים ששוב לא תועיל מליחה כדי להתיר לבשלו, משום שהדם כבר התייבש ואינו יוצא במליחה. למרות זאת אפשר להכשירו על ידי צלייה ולאכלו צלוי, אך אין לבשלו גם לאחר הצלייה (ובדיעבד הבשר מותר גם אם בושל). אם שוטפים היטב את הבשר בתוך 72 השעות הראשונות, הרי שהשטיפה מרטיבה את הדם המתייבש ומאפשרת עוד 72 שעות משעת השטיפה (שו"ע סט, יג; ש"ך סט, נד).

כבד ששהה שלושה ימים ללא הכשרה אפשר לצלותו אך לא לבשלו (שו"ת צמח צדק הקדמון סי' קכא) כמו כל בשר ששהה שלושה ימים, ויש מתירים (חכמה אדם לד, יג; פרי חדש עג, ט). למעשה פסק הרב עובדיה יוסף (יחו"ד ו, מו) להחמיר ולא לבשל את הכבד לאחר הצלייה (ובדיעבד מותר).

בכבד קפוא (שהוקפא בתוך 72 שעות מהשחיטה), יש יותר מקום להקל לבשלו אחר הפשרתו וצלייתו (מפני שיש הסוברים שההקפאה עוצרת את התהליך, והדבר נחשב כאילו לא עברו שלושה ימים – עיינו אגר"מ יו"ד א, כז; יו"ד ב, כא; יחו"ד ו, מו; יבי"א ב יו"ד ד).

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
חוק יסוד: בית המקדש

  עו"ד יאיר פייגלין רוצה...

הבורגני שמכר את האושר

  אבינועם הרש במדריך מקוצר...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם