יום העצמאות שנדחה

shut790

 
מתי אומרים הלל ביום העצמאות שנדחה – בה' באייר עצמו או ביום שאליו הוזזו החגיגות? ומה עם ה' באייר האמתי – האם בגלל הדחייה יש לומר בו תחנון?

הרב יוסף צבי רימון

לפי לוח השנה שלנו, ה' באייר – יום הכרזת המדינה – יכול לחול ביום ב, ד, ו או בשבת. כבר בשנותיה הראשונות של המדינה הוחלט שכאשר יום העצמאות חל ביום שישי או בשבת, לא יציינו אותו בה' באייר אלא ביום חמישי שלפניו כדי למנוע חילול שבת במהלך החגיגות (ראו הרבנות הראשית לישראל, ח"ב, עמ' 851–861, 897–900). לפני כמה שנים (תשס"ד) הוחלט (בעקבות בקשת הרבנות הראשית) שכאשר ה' באייר חל ביום שני, יידחו חגיגות יום העצמאות ליום שלישי כדי למנוע חילול שבת במהלך ההכנות לטקס יום הזיכרון (שיתחיל במוצאי שבת). בעקבות זאת הגענו למצב משונה: אנו חוגגים את יום העצמאות בה' באייר רק כאשר ה' באייר חל ביום רביעי!

מה התוקף של יום העצמאות שלא בזמנו? האם אפשר לומר הלל ביום זה? מה הדין של יום הזיכרון שחל בה' באייר: האם יש בו סממנים חגיגיים? האם אומרים בו תחנון? ומתי מותרים בגילוח, ביום שחוגגים בו את יום העצמאות או בה' באייר?

פורים משולש

יום העצמאות איננו החג היחיד שהתאריך שחוגגים אותו משתנה. על פורים אומרת הגמרא (מגילה ד ע"ב) שאם הוא חל בשבת, אין לקרוא את המגילה בשבת אלא ביום שישי "גזירה שמא יטלנה בידו וילך אצל בקי ללמוד, ויעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים". כלומר הסיבה שלא קוראים את המגילה בשבת היא מחשש שאדם ייקח את המגילה כדי ללמוד כיצד קוראים בה ויעביר אותה ארבע אמות ברשות הרבים (דבר האסור מן התורה). טעם זה משותף למצוות שופר ולולב, שאף לגביהן קבעו חכמים שאין לקיימן בשבת מחשש לטלטול ברשות הרבים.

מדברי הגמרא עולה שכאשר יש חשש לחילול שבת חכמים יכולים לקבוע שיש להקדים את קיום המצווה לפני השבת. מכאן יש ללמוד לכאורה גם לגבי יום העצמאות: כאשר יש חשש לחילול שבת יכולים חכמי הדור לקבוע שצריך להקדים את החגיגות ליום חמישי (או לדחות ליום שלישי).

זמן אמתי

אך עדיין יש מקום לדון בדבר. לכאורה, עצם ציונו של יום העצמאות בשבת איננו בעייתי; הבעיה של חילול שבת היא רק מצד ארגון הטקסים ועריכתם, החגיגות ההמוניות וכדומה. גם בעריכת סעודת פורים בשבת אין חשש לחילול שבת, ובכל זאת למעשה עושים את הסעודה ביום ראשון כדי שלא לפגום בסעודת השבת מחד גיסא ובשמחת פורים מאידך גיסא, וכך נפסק להלכה (שולחן ערוך או"ח, תרפח, ו; משנה ברורה ס"ק יח). מכאן לכאורה אפשר ללמוד שגם פעולות שאין בהם חילול שבת נדחות לזמן אחר, וייתכן שהוא הדין לאמירת הלל ביום העצמאות שחל בשבת.

אך מפורים עצמו אפשר להביא גם דוגמה הפוכה – זמן אמירת 'על הנסים'. השולחן ערוך (או"ח תרפח, ו) פוסק שאומרים 'על הנסים' בשבת ולא ביום שישי, והסביר המשנה ברורה (ס"ק יז) שאף שקריאת המגילה הוקדמה ליום שישי, זמנו ה'אמתי' של פורים חל בשבת. מכאן יש ללמוד לכאורה לגבי יום העצמאות, שכל הדברים שאין בהם חשש חילול שבת יש לקיימם בה' באייר, ורק את הטקסים והחגיגות שכרוכים בחילול שבת יש להקדים ליום חמישי.

יום העצמאות – נקבע מלכתחילה בהתאם לשמירת השבת

ואולם למעשה מסתבר שאין הדבר כך. ראשית, בשונה מפורים, שחל בתחילה גם בשבת, הרי שיום העצמאות מעולם לא נחגג בשבת, וכבר בפעם הראשונה שה' באייר חל בשבת נתנה הרבנות הראשית את דעתה על כך וקבעה לומר את ההלל ביום אחר (ראו הרבנות הראשית לישראל, שם). כלומר, בנוגע ליום העצמאות אפשר לומר שעיקר התקנה היה שכאשר יום העצמאות חל בשבת אין קוראים בו את ההלל.

נוסף על כך, ייתכן שבנוגע ליום העצמאות יש עניין מיוחד שלא יגרום לחילול שבת. יום העצמאות נקבע באופן עקרוני לפי זמן פקיעת השלטון הבריטי בארץ ישראל. יום זה היה אמור להיות בשבת, אולם כדי למנוע חילול שבת הוקדמה הכרזת המדינה בכמה שעות לשעות הצהריים של יום שישי! אם כך, הכרזת העצמאות של מדינת ישראל לא נעשתה במועדה כדי למנוע חילול שבת.

מעשה אבות סימן לבנים. גם כיום יום העצמאות נדחה בגלל חשש לחילול שבת. זהו קידוש השם עצום! אין מדינה בעולם שדוחה את יום העצמאות שלה בגלל חששות דתיים; רק במדינת ישראל אין תאריך קבוע ליום העצמאות אלא הוא משתנה בהתאם לחששות מחילול שבת. זוהי עצמאות אמתית: יום עצמאות שנקבע על ידי מלכות ישראל, יום עצמאות שנקבע בהתאם לשמירת השבת. נמצא שקביעת יום העצמאות בזמנים שונים כדי למנוע חילול שבת יש בה ביטוי מרומם לעצמאות המדינה.

הלכה למעשה

לאור האמור, בכל שנה יש לחגוג את יום העצמאות ביום שנקבע בחוק לחגוג בו את היום כדי למנוע חילול שבת, וזהו התאריך העיקרי באותה שנה. זהו היום שאומרים בו את ההלל (וכן כתב בשו"ת באהלה של תורה, ח"ב, סי' עג), וזהו היום שמותר להתגלח בו. עם זאת ביום ה' באייר אין לומר תחנון, מכיוון שבו ביום אירע נס הכרזת המדינה.

"יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם". נודה לקב"ה על כל הדברים הנפלאים שנתן לנו ונתפלל שיוסיף ויראה לנו את מדינתנו הולכת ונבנית, הולכת ומתפתחת, הולך אורה ובוקע באור טוב ונעים, באור של קדושה וטהרה.

יצא לאור ספרו החדש של הרב רימון – 'ימי ניסן', העוסק בהלכות ספירת העומר, ברכת האילנות וימי התקומה (יום העצמאות, יום ירושלים ועוד). אפשר להשיגו באתר סולמות www.sulamot.org

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
לא כל האמצעים כשרים

  סאגת עצורי דומה לא...

כתב סתרים

  ה'אלף-בית' העתיק בעולם הוא...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם