גוף בלי נשמה?

2 shut D931-062 OHAYON AVI

 

הרב יוסף צבי רימון

שאלה: יוצא לי הרבה פעמים "לחלום" לגמרי בתפילה. אני תוהה עד כמה אני עושה שקר בנפשי כשאני מתפלל באופן הזה.

תשובה: חיינו מלאים במעשים, בדיבורים ובמחשבות. כל אחד מאתנו, מהרגע שהוא קם בבוקר ועד לזמן שבו הוא הולך לישון, עושה מעשים רבים, מדבר דיבורים רבים וחושב מחשבות רבות. היינו שמחים שכל מעשינו ייעשו מכל הלב, מתוך כוונה ומשמעות עמוקות, אבל מסיבות רבות, בעיקר בשל הרגל ושגרה, חלק מהדברים נעשה בצורה אוטומטית, ללא כוונה מלאה מאחוריהם. לפעמים אנחנו לובשים בבוקר את הציצית בלי להקדיש לה מחשבה או שולחים יד לנשק את המזוזה כמעט בלי לשים לב לכך.

וכמו במעשים כך בדיבורים – לעתים אנחנו שמים לב באמצע ברכת המזון שאנחנו ממלמלים מילים אך לא באמת חושבים עליהן, לפעמים באמצע תפילת שמונה עשרה אנחנו מבינים שאיננו מרוכזים. המילים נאמרו, אך חסרה מהן הכוונה שלנו.

עלינו להשקיע מאמץ כדי להעניק לפעולותינו עומק וכוונה. ולשם כך עלינו לעצור תחילה ולחשוב היטב מהו בעצם תפקידה של הכוונה, ומדוע אנחנו מייחסים לה חשיבות כה גדולה.

בצד שאלה זו עלינו לברר מהו משקלם של דברים שנעשו או שנאמרו ללא כוונה. מהו ערכה של מצווה שקיימתי ללא כוונה, מהי מעלת התפילה הנאמרת ללא כוונה, האם הם בטלים כאילו לא נעשו, או שיש בהם כוח גם כשהם נעדרי כוונה?

נחלקו תנאים, אמוראים וראשונים, בשאלה האם מצוות צריכות כוונה(עירובין צה:). השו"ע (או"ח סימן ס', ד) הביא את שתי השיטות, והכריע שמצוות צריכות כוונה.

בדברי ראשונים מתבאר שלכוונת הלב יש חשיבות מיוחדת, במיוחד במצוות שכל מהותן היא הדיבור, האמירה. וכך כתב רבנו יונה (ברכות ו. באלפס):

"אבל במצווה שתלויה באמירה בלבד, ודאי צריכה כוונה. שהאמירה היא בלב, וכשאינו מכוין באמירה ואינו עושה מעשה, נמצא כמי שלא עשה שום דבר מהמצוות".

פרט לעיקרון של 'מצוות שבאמירה', הרי שמובן הדבר במיוחד ביחס לתפילה. בתפילה, האדם עומד לפני המלך, לפני הקב"ה, ומדבר עמו. אפילו אם היה אדם מדבר עם אדם אחר, אילו היה מדבר ולא מתכוון למלים שמוציא מפיו היה בכך זלזול רב. קל וחומר כשמדבר לפני המלך. וכך כתב הרא"ש:

ואם בנך ידבר לך ולא מלבו הלא ייחר לך... ואיך יעמוד לפני המלך, ומה טוב לבקש סליחה על אמרך 'סלח לנו' בלא כוונה?!

(אורחות חיים, ליום שני, לו)

נראה להוסיף: בתפילה, האדם חושף את עצמו ומנסה להידבק בבורא עולם. תפילה ללא כוונה, היא חיצונית, אין היא חושפת את תוכו של האדם, אין היא מחברת בין נשמתו של האדם לבין אדון כל הנשמות.

פרט לכך, התפילה אמורה לשנות אותנו. להפוך אותנו לטובים יותר. ככל שהכוונה טובה יותר, כך המשמעות שלה בעבורנו גדולה יותר.

ממה מורכבת הכוונה בתפילה? למה אני צריך להתכוון בתפילת עמידה?

הרמב"ם (הלכות תפילה פ"ד הט"ז) מתאר מהי הכוונה הראויה בתפילה במילים אלו: "יראה עצמו כאילו הוא עומד לפני השכינה". כלומר, מעבר לכוונה הדרושה בהבנת המילים עצמן, לפני כן המתפלל צריך לכוון את עצמו ולהכין את נפשו לעצם מעמד התפילה, לעצם המפגש שמתרחש בה בינו לבין בוראו. האדם צריך לחוש כיצד הוא ניצב לפני הבורא, עומד לפניו ומדבר עמו בצורה ישירה. זוהי חשיבה מופשטת שדורשת ריכוז רב, והיא זו שמעניקה את העצמה והחוויה של התפילה לפני ה'.

כוונה חשובה במיוחד צריכה להיות בברכת אבות שבשמונה עשרה. בברכה זו, אם לא כיוון - לא יצא. וכך פסק השו"ע(ק"א, א), שכוונה בברכת אבות מעכבת. אמנם, למעשה נוהגים שלא לחזור על התפילה גם אם לא התכוון בברכת אבות (רמ"א שם), אבל ודאי שיש להתאמץ במיוחד בכוונה בברכה זו.

לעתים אדם מרגיש שאין בו יכולת לכוון. האם התפילה בכל זאת משמעותית? האם יש משמעות לתפילה בלא כוונה?

גם ללא כוונה יש ערך לתפילה. כלומר, אף על פי שהשאיפה היא להתפלל בכוונה מלאה ועמוקה, התפילות שנאמרו ללא כוונה מלאה – גם להן יש ערך והשפעה.

הרשב"א (שו"ת הרשב"א ח"א תכ"ג) כותב שיש מדרגות רבות בתפילה, וגם אדם שנמצא במדרגה הראשונה (הנמוכה) ומודע להשגחת ה' ולכך שאנו מודים לו ומתפללים לפניו - מקבל שכר על תפילתו, גם אם "אינו יודע לכוון המילות, ומחליף מילה במילה, מקבל שכר על הכוונה הכללית". כוונתו היא שהעובדה שהאדם ניגש להתפלל ולעמוד לפני ה' מבטאת את האמון שלו בנוכחות ה' ובהשפעתו על חייו ואת הרצון שלו להודות לו – וגם למעמד נפשי זה יש השפעה על המתפלל.

חידוש מפתיע כתב בעל 'קונטרס הספיקות', בהקדמה לספרו 'תרומת הכרי' (אות ג', ודברים דומים כתב גם מרן הרב קוק זצ"ל באורות התשובה, ט"ו, ח). לדעתו, התפילה בעלת משמעות גם אם איננה בכוונה. אמנם אין התפילה במלוא עצמתה, אך היא קיימת וממתינה. ברגע שיתפלל האדם תפילה נאותה, הרי שהתפילות הקודמות תצטרפנה אליה, ויעלו כולן אל ה'. אין תפילה אבודה, אין תפילה שאין לה משמעות. גם תפילה שלא נאמרה בכוונה ממתינה ויכולה להשפיע על נפש המתפלל בהמשך חייו.

לעמידה לפני ה' יש ערך בפני עצמה. אולם, שאיפתנו צריכה להיות להגיע לכוונה הגדולה ביותר שלנו, שככל שתגדל הכוונה תגדל גם משמעות התפילה, וכך תהפוך התפילה משמעותיות יותר, מאירה יותר ומשמחת יותר!

ספרו של הרב רימון לנוער בענייני תפילה יצא לאור לאחרונה, ואפשר להשיגו באתר "מרכז הלכה והוראה".

הרב רימון הוא רב שכונת אלון שבות דרום, רב המרכז האקדמי לב וראש בתי המדרש שלו, מייסד "מרכז הלכה והוראה" ועומד בראשו.

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הדור הבא של השו"ת

  הרב אברהם סתיו במאמר...

מיוחד לעשרה בטבת

  המאבק בנצרות, שלא הכרתם

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם