איך שותלים עצים?

shut790

הרב אורי סדן, רב מושב נוב

שאלה: אנחנו עומדים לשתול כמה עצי פרי בגינה לכבוד ט"ו בשבט. על מה עלינו להקפיד?

תשובה: זכות גדולה נפלה בחלקכם, זכות שדורות רבים יכלו רק לחלום עליה, שכן שתילת עצים בארץ ישראל היא מצווה גדולה של יישוב ארץ ישראל (ראה רמב"ם שכנים פרק ד ה"י). כך ציווה גם משה רבנו את עם ישראל בכניסתו לארץ: "כיוון שנכנסו ישראל לארץ אמר להם משה כל אחד ואחד מכם יטעון מכושו ויצא וייטע לו נטיעות. זהו שכתוב 'כי תבואו אל הארץ ונטעתם'" (ע"פ ויקרא רבה כה סימן ה). יתר על כן, בדור הזה יש בנטיעת עצים מעלה גדולה עוד יותר, שכן הם מבשרים את בשורת הגאולה: "ואמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר 'ואתם הרי ישראל ענפכם תיתנו ופרייכם תישאו לעמי ישראל'" (סנהדרין צח ע"א). זכות גדולה נוספת בשתילת עצי פרי היא הזכות לקיים בהם מצוות רבות כגון כלאיים, ערלה, שמיטה, ובבוא היום גם הפרשת תרומות ומעשרות. אולם על מנת לקיים מצוות אלו כראוי עלינו לשים לב לכמה פרטים בבואנו לרכוש את העצים במשתלה ולשתול אותם בחצר.

רכישת העצים במשתלה

כאשר רוכשים את העצים במשתלה עליכם להקפיד ולוודא כי העץ אינו מורכב מכלאיים. כיום כל העצים שאנו קונים במשתלות הם הרכבה של רוכב מהמין שאותו אתם קונים (תפוז, אגס, זית, גפן וכו') על גבי כנה ממין אחר, שהיא הנותנת לעץ את העמידות שלו לאורך ימים ושנים. על פי ההלכה הכּנה חייבת להיות מאותו מין הלכתי של הרוכב, לדוגמה: מותר להרכיב אגס מסוג אחד על גבי אגס מסוג אחר אך אסור להרכיב אגס על גבי חבוש. הרכבה של מין אחד על גבי מין אחר אסורה מן התורה (קידושין לט ע"א), ואחר שנעשתה - שתילתו של השתיל המורכב בקרקע או כל פעולה אחרת שנועדה לקיימו אסורה גם כן (שו"ע יו"ד רצה ז). יתר על כן, במקרים מסוימים אף קיימת על האדם חובה לעקור את העץ שנשתל באיסור (ראה חזון איש זרעים כלאים לה).

אי לכך, כאשר אנו קונים עץ עלינו לברר היטב אם יש כשרות למשתלה. אם אין (כצפוי...) עליכם לברר עם בעל המשתלה מהי הכנה שעליה הורכב העץ, ולברר עם רב המבין בתחום האם כנה זו "כשרה" (כלומר האם הכנה ממין הרוכב או לא).

יש להעיר כי מכיוון שההלכה קובעת (משנה כלאים פ"ח מ"א) שגם אם נעשה איסור תורה של הרכבה וקיום כלאיים הפירות לא נאסרו באכילה, ישנם גופי השגחה שאינם נמנעים מלתת כשרות למשתלות המוכרות לאנשים כלאיים, ומסתפקים בפיקוח בנושא ערלה ושביעית, ולפיכך בעיית הכלאיים קיימת במלוא חומרתה (אגס על חבוש, משמש על שזיף, שזיף על שקד וכו'. בהדרים בדרך כלל מדובר על ספק כלאיים שאף הוא אסור). לכן חובה עלינו לברר כי הכשרות על המשתלה כוללת גם כשרות על איסורי כלאיים. יוצא מן הכלל הוא מכון התורה והארץ הדואג לא רק לצרכן המבקש פירות כשרים אלא גם לחקלאי הדתי המבקש לא לעבור על איסורים ומשגיח במשתלות שתחת פיקוחו גם על הנושא הזה.

ערלה

התורה ציוותה אותנו להמתין עד שיעברו על העץ שלוש שנים לפני שנאכל את פריו. לצורך העניין גם חלק של שנה נחשב לשנה, ולפיכך עץ שניטע היום (ט"ו בשבט תשע"ז) יהיו פירותיו מותרים לאכילה רק בקיץ של שנת תש"פ.

באופן עקרוני שנות הערלה נמנות מהרגע שבו העץ ניטע לראשונה במשתלה, ובדרך כלל לעץ שאנו קונים כבר מלאו שנתיים, אולם הדבר תלוי בתנאים רבים (העץ נשאר במשך כל אותו הזמן באותו גוש אדמה, בשקית מחוררת, ולא הונח מעולם על גבי משטח שניתק אותו מהאדמה) וברוב המקרים קשה לוודא כי המשתלה הקפידה על כל התנאים שמנינו, ולפיכך בשתילת העץ בגינתנו אנו מתחילים את ספירת שנות הערלה מחדש. עם זאת, במקרה שבו יש השגחה טובה על המשתלה משעת הייצור ועד רגע השיווק, אפשר למנות את כל שנותיו של העץ, בתנאי שהשתילה תיעשה תוך הקפדה דקדקנית על שלמות גוש האדמה שאתו מגיע השתיל (שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן סט).

 

okm shvat

 

 

 

 

כתבות אחרונות

Prev Next
מתקפה גרעינית

  ד"ר יוסי לונדין בעקבות...

לא תחמוד

  הרב יהודה ברנדס על...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-662190

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם