הילד לא עצלן

m 13 siman tov

 

מלכה סימן טוב, יועצת ומאבחנת דידקטית, מחברת הספר 'תלמיד לחיים' – סיפור מסעם המרגש של עשרה תלמידים שדרך מסעם מלמדת אותנו שיעורים לחיים

שאלה: הילד שלי הוא ילד חכם ונבון, ובאספת ההורים האחרונה נאמר לי שההישגים שלו נמוכים ושהמוטיבציה שלו נמוכה גם היא: הוא יושב בשורה האחרונה בכיתה ואינו עושה הרבה, נרדם בשיעורים, יוצא הרבה ולא משתתף או ממלא את המטלות. אני מתוסכל מזה ורוצה לעזור לו, אבל לא יודע איך.

תשובה: ההתנהלות המתוארת כאן שכיחה ומוכרת לכל מורה ולהורים רבים. הגורמים לחוסר תפקוד לימודי קשורים לקשיים אובייקטיביים בלמידה וכמובן גם לקשיים רגשיים ראשוניים או נלווים. בחירת המקום בסוף הכיתה מעוררת אצלי חשד שהגורם הרגשי הוא 'השחקן הראשי' במצב שנוצר, ולצורך הדיון נצא מנקודת הנחה שהרצון להיעלם אי שם בסוף הכיתה נובע בעיקר מחוויות של כישלון בלמידה שנערמו לאורך השנים שבהן התלמיד לומד בבית הספר.

לקויות למידה לסוגיהן הן גורם מעכב בלמידה גם אם מדובר בילד נבון וחכם בעל יכולת בסיסית גבוהה. הפער בין תחושת החכמה ובין היכולת בפועל גורם לילד תסכול ותחושת מסוגלות נמוכה, ולא פעם הוא רואה את עצמו כ'דפוק' ואפילו 'מטומטם'! במסגרת עבודתי אני מכירה סיפורים רבים של תלמידים שהתמודדו עם כל מיני קשיים, וכמעט כל אחד מהם מתאר את תחושת המסוגלות הנמוכה שחווה.

אם כן, כיצד הורים לילד לקוי למידה שהגיע למצב זה יכולים לסייע לו? הדבר החשוב ביותר שעל ההורים לעשות הוא להעביר לילד את המסר שהם מבינים שקשה לו ומוכנים לעשות כל שביכולתם לסייע לו מתוך אמונה שהוא מסוגל להגיע להישגים טובים וראויים. המילה 'עצלות' אסורה בהחלט לשימוש! התלמיד אינו יושב בחלק האחורי של הכיתה כי הוא עצלן אלא כי התייאש ואינו מאמין שהוא יכול. ההורים, שהם המבוגרים הקרובים אליו ביותר, צריכים להתגייס למענו בכל החזיתות.

גישתי מייחסת מקום חשוב להורים בליווי תלמיד המתמודד עם לקות למידה ועם הפרעת קשב וריכוז. מהסיפורים המובאים בספרי בולט סיפורו של זיו, תלמיד שהתקשה ברכישת הקריאה. כשהוריו הבינו את מצבו הם התגייסו הן ברמה המעשית, ופעלו שיקבל מענה מקצועי, והן ברמה הרגשית – בהעברת המסר שהם מאמינים ביכולותיו והוא יצליח לממש אותן.

לסיפור של זיו סוף טוב מאוד. את ד"ר זיו, כירורג אורתופד, פגשתי בכניסה לבית החולים סורוקה. באתי לשמוע ממנו את חוויותיו, והוא אמר לי את הדברים האלה: "בראש ובראשונה הגעתי למקום הזה בזכות ההורים שלי. אילולא הם, לא הייתי היכן שאני נמצא היום. הם האמינו בי מאוד. אני עכשיו אבא בעצמי, ואני מתאר לעצמי את הקושי כשאמרו לאמא שלי שהילד שלה בעייתי... זה נורא קשה. אם היא לא הייתה מאמינה בי ויודעת בעצמה שאפשר להתמודד עם זה, הכול היה אחרת".

כמורה לחינוך מיוחד שליוותה תלמידים רבים לאורך שנים הבנתי היטב את חשיבותם של המבוגרים התומכים בחייו של תלמיד המתמודד עם קשיי למידה. המסר האופטימי העובר אל הילד מעניק לו את הקרקע הבטוחה שהוא זקוק לה כל כך. זה החמצן שלו. כשהוא פוגש את ההורים המקבלים אותו, המבינים אותו ועם זאת דורשים ממנו מתוך אמונה שהוא יכול להצליח – התלמיד ימצא את הכוחות להתגייס והמוטיבציה הראשונית הטבעית שלו ללמידה תמשיך לשרת אותו.

book

 

b7underdos5

 

 

 

 

כתבות אחרונות

Prev Next
דת, מוסר ואושר

  מאת: אדם גולד  

יש מצע?

  הור המשפטי של שניאור...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם