הפסקה למסרון

shut790

הרב אורי סדן

שאלה: המעסיק שלי אינו רואה בעין יפה עובדים המשתמשים בנייד בזמן העבודה. אני לא מבינה מה הוא רוצה. שאתנתק מהחיים? נראה לי שזו דרישה לא אנושית ולא מוסרית. האם היא גם מנוגדת להלכה?

תשובה: המעביד שלך לא רק צודק, הוא דורש מכם את הדרישה הכי מוסרית בעולם, כזו שאפילו גויים מחויבים לה. הוא פשוט אומר לכם במילים יפות: גנבים תפסיקו, נמאס לי, איני מוכן עוד שתגנבו ממני! ואבאר את דבריי:

כאשר אדם הסכים לעבוד אצל אדם אחר נוצרה ביניהם מערכת יחסים המטילה חיובים על שני הצדדים: הדרישה מהמעסיק היא לשלם בזמן, את הסכום שעליו התחייב. זוהי דרישה מוחלטת שהתורה עיגנה אותה במקומות רבים ומי שעובר עליה עשוי לעבור על חמשה לאווין ועשה (שו"ע חו"מ שלט א).

מאידך גיסא התורה דורשת מהעובד כי בזמן העבודה ימסור בצורה מוחלטת את כל זמנו וכוחו לבעל הבית. משמעות חובה זו היא שאסור לעובד לעשות שום דבר אחר בזמן העבודה ולא להתבטל אפילו לרגע אחד. זוהי אינה דרישה קטנונית של המעסיק, זו דרישה בסיסית של הקב"ה! גם אם המעסיק לא היה אומר לך כלום הייתה זו חובתך להימנע מכל עיסוק אחר בזמן העבודה, שאינו אלא גזל.

וכך כותב הרמב"ם (שכירות פרק יג הלכה ז): "כדרך שמוזהר בעל הבית שלא יגזול שכר עני ולא יעכבנו, כך העני מוזהר שלא יגזול מלאכת בעה"ב וייבטל מעט בכאן ומעט בכאן ומוציא כל היום במרמה, אלא חייב לדקדק על עצמו בזמן... וכן חייב לעבוד בכל כוחו שהרי יעקב הצדיק אמר 'כי בכל כוחי עבדתי את אביכן', לפיכך נטל שכר זאת אף בעולם הזה שנאמר 'ויפרוץ האיש מאוד מאוד'". ההסבר הפשוט לכך הוא שכאשר נוצרו יחסי עבודה, משמעות הדבר היא שהעובד מכר את זמנו למעסיק ולקיחתו של הזמן אחרי שנמכר כדין אינה אלא גזל (מסילת ישרים פרק יא).

מובן שהעובד יכול לקחת הפסקות קצרות וסבירות לצורך אוורור והחלפת כוח. עובד בעבודה פיזית מאומצת רשאי להפסיק מדי פעם על מנת להרפות את שריריו ולשתות מים, ועובד בעבודה שכלית מאומצת חייב מדי כמה שעות להתאוורר לכמה דקות אם בכוס קפה ואם בשאיפת אוויר במרפסת. הפסקות סבירות אלו מייעלות את העבודה ולא פוגעות בה, הן נהוגות ומוסכמות בכל מקומות העבודה, והדבר משתקף גם בחוק (חוק שעות העבודה והמנוחה סעיף 1). אולם אפילו הפסקה לארוחת צהריים אינה אמורה להיות על חשבון שעות העבודה שעליהן מקבל העובד תשלום (ראה ב"מ פו ע"א, הגה"מ ברכות א ט, וחוק שעות העבודה והמנוחה סעיף 20). חמורה עוד יותר היא הפסקה הנעשית לשם תפילה על חשבון העבודה וללא הסכמת בעל הבית (ראה ברכות טז ע"א ובחוק שם) שאז נמצא העובד עושה מצווה באמצעות עברה ועליו נאמר "אוי לו לזה שנמצא סנגורו – קטגורו" (ירושלמי סוכה פ"ג ה"א).

החובה למסור את הכוח בצורה מוחלטת משמעותה שעל העובד להיות מרוכז וממוקד כל העת בעבודתו, וגם אם הדבר אומר כי עליו לישון טוב בלילה הרי שזוהי חובתו (תוספתא ב"מ ח ב). אי אפשר להיות מרוכז בעבודה אם לא ישנים היטב בלילה והעובד חייב לקחת זאת בחשבון. למותר לציין שאסור לעסוק במקביל לעבודה בדברים המסיחים את הדעת ופוגעים באיכות העבודה (שם ד יב).

בשולי הדברים - חז"ל היו מודעים לכך שדרישות אלו מציבות רף גבוה שרבים מתקשים לעמוד בו (ראה מדרש בראשית רבה ע כ) ובכל תפילת נעילה נתוודה ונאמר שוב ושוב "למען נחדל מעושק ידינו". אולם התורה אינה מכופפת את הרף בשל הבנת החולשה האנושית, אלא עם כל ההבנה לחולשה האנושית ממשיכה להציב את הרף גבוה על מנת שנרומם את עצמנו גבוה מעל גבוה.

לשאלות נוספות בדיני עבודה עיין בספרי "דיני עבודה במדינת ישראל על פי ההלכה" - בהוצאת מכון כת"ר. אפשר להשיג אותו באתר המכון.

 

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
חברים של הים

  איך מתמודדים עם סכנות...

כוח הצבא הוא ב'יסוד'

  הרב יעקב עדס במאמר...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-662190

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם