האלוף החסר

3IDF aluf

עוד מעט ירד גשם.

איך יודעים? כי אנחנו בשלב שבו תמונת בג"ץ העוצר את מינוי הרבצ"ר מאחר שדברי התורה של הרב אינם תואמים את איך שבבג"ץ מבינים את התורה, כבר מעצבנת פחות ובעיקר מגוחכת. וגם כי הגענו לשלב שבו מנסים לשכנע אותנו ש'פרחים בקנה ובנות בצריח' הם תיאורי היערכות למלחמה, וזה אומר שאפשר לחדול מלזעוק, כי כולם כבר מבינים שמשהו כאן יוצא משליטה.

והנה רואים סוף-סוף שגם כאן, בסביבה הקרובה לנו, הממלכתיות המעוורת של העולם התורני-שמרני מתעוררת מתרדמתה, ובאגפי עלי ובנותיה וגם בלשכת הרבצ"ר היוצא/נכנס מבינים שאין כאן מקום לחלשים ולאילמים, שההליכה על ביצים היא מדיניות שגרמה להורדת ראש, כי או שאתה מדבר ואומר מי אתה או שאין לך מקום בעידן עם אנרגיות גבוהות כמו שלנו.

והנה גם באגפי הר עציון והרבנים הליברליים מתעוררים מהמולת מסיבת עירוב המינים שהלכה רחוק מדי, ולפי התגובות השבוע גם שם הבינו שהרצון הזה למצוא רק את המשותף פעמים רבות נתפס כניסיון 'לערבב' את כולם, ושחשוב הרבה יותר להרגיש בבית ולומר את החידוש שלך הכי חזק – ולאו דווקא במאוזן. מותר, מותר לגמרי לעצבן קצת את האחים שלך ולזכור שגם אם הם לא ישבו כמוך בבית המדרש הם מסוגלים – לפעמים אפילו יותר מהדתיים – להעריך קדושה במובן הכי מרחיק לכת שלה.

תהליך השתקת הרבצ"ר הוביל בהכרח לחוסר אמון מצד החיילים ורבניהם ולהקמת רשויות רוחניות חיצוניות, ובמקום להתמודד עם המתח הלא פשוט מול רב צבאי אחד גדול עם כתפיים רחבות וקול ברור, הרי שכעת נוצר איום של ממש על הסמכות הצבאית מטעם סמכויות חיצוניות

אם כן, עוד לא ברור כמה מהר יורגש אפקט ההתעוררות הזה במעגלים הפוליטיים והצבאיים, אבל כבר אפשר להיות בטוחים שבעוד רגע נקבל קצת מים חיים, ושממש עוד רגע יהיה כאן סוף-סוף גשם טוב שירטיב את האדמה וירווה פני תבל.

מדוע החזרת מעמד הרב הצבאי היא אינטרס ביטחוני מובהק

פנייה לרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט

אם להיות כנים עם עצמנו, ריבוי דתיים בצבא הוא תופעה שעלולה גם להלחיץ. אם אנחנו מבינים שהיררכיה צבאית וסמכות המפקד עומדים ביסוד כל המערכת הזו, הרי שברור שחייל – חמוד ככל שיהיה, חבוש כיפה בכל מגוון הגדלים והצבעים – שהרב שלו מגיע לבקר אותו בהשבעה, הוא מתכון למתח מובנה באשר לשאלה מי שולט בעלם הצעיר.

המערכת הצבאית אינה יכולה לסבול ערעור על השליטה המוחלטת בחייל שלה, אלא שגם המערכת הרוחנית לא ממש ידועה בסובלנות שלה באשר לגורמים חיצוניים שיהרהרו אחר חירותה.

את המתח הזה בין גוף מערכתי לתפיסה רוחנית לא המציאו בצבא, אבל כשמדובר בביטחון ובחוסן צבאי המתח עולה. ואולם לא דרושה תבונה מיוחדת כדי להבין שאת המתח הזה לא יהיה אפשר לפתור על ידי הכרעת אחד הצדדים או דיכויו. זה לעולם לא יכול לעבוד.

בדיוק לכן הומצא המושג היהודי מרא דאתרא, היינו 'הרב המקומי'. המעמד שההלכה נותנת לרב מקומי הוא לעתים בלתי נתפס. גם אם מגיע רב גדול למקום, ההכרעה המקומית נמצאת בידיו הבלעדיות של הרב המקומי, אפילו הוא קטן בקומתו התורנית.

נקודת ההנחה העומדת בראייה ההלכתית הכוללת הזו היא שמעבר להלכה המוחלטת הכללית קיים קשר אורגני בין הרב למקום ולצרכיו הייחודיים, ואחרי הכול אפשר להעריך שהוא יודע לתת את המענה ההלכתי הנכון ביותר, המענה ש'נושם' את הצרכים המקומיים.

כשהמתח הזה נשמר בריא בין הרשות הפוליטית ובין הרשות הרבנית-רוחנית, הרי שכשהתחומים הרוחניים והמעשיים נפגשים לא פעם, אזי המתח הזה מנוהל ניהול חכם וקשוב, בלי לדרוך על הקווים האדומים ובלי לעברם.

הקרדיט של העולם ההלכתי הכללי להכרעות ההלכתיות של מרא דאתרא הוא מרחיק לכת אך מותנה: הוא ניתן כל עוד קיימת חירות הלכתית למרא דאתרא. כל עוד מעמדו המקומי בטוח, מכובד ועצמאי, כך שהוא יכול לומר את דברו באופן הנאמן ביותר לתפיסת עולמו התורנית.

כאשר נעשה כרסום במעמד הרב נוצר הפלונטר האמתי: השלטון שרצה להיפטר מהמתח מול עצמאות הרב ותפיסותיו ימצא את עצמו מתנהל מול תפזורת רחבה הרבה יותר של תפיסות ערכיות ורוחניות.

זה בדיוק מה שקרה בצבא שלך, כבוד הרמטכ"ל.אתה והקודמים לך לא עמדתם די על המשמר על כבוד הרבצ"ר, ועם השנים נכנעתם לגורמים מבית ומחוץ שכדי להיפטר מהמתח עם סמכות הרב הראשי ניסו להקטינו ולסרס את מעמדו, ולא הבינו כיצד מצאו את עצמם בתסבוכת גדולה ומסוכנת הרבה יותר – הרבנים שבחוץ זיהו את הגב הכפוף שניסה הצבא לייצר לרבנות הצבאית וחדלו אט-אט מלסמוך על דבריה.

כך מצא את עצמו הצבא עומד מול כל ר"מ צעיר במכינה כמאיים על הסמכות הצבאית. זה לא שבאמת מישהו מהר"מים מעוניין להחליש את הצבא, אבל חוסר האמון הלך והתעצם, ובהתנגשויות כמו סערת הזקנים, שירת הנשים ועד לפינוי יישובים לא נשמע קול רבני-צבאי צלול ואחראי שאמר: 'חברים, אנחנו כאן, עם הפיקוד הכי גבוה בצבא, ואנחנו מודעים לכל המורכבות, והקול ההלכתי העצמאי שלנו נשמע בקו הבכיר ביותר, ולכן אתם יכולים להיות שקטים שם בחוץ'. תחת זאת ראינו תהליך הפוך – לא רק שמקומו של הרב הצבאי הודר מההחלטות המטכ"ליות הכלליות כפי שהיה נהוג בעבר, אלא שגם בתחומים ערכיים והלכתיים מובהקים אין יכולת לשמוע את קולו באופן ציבורי.

תהליך השתקת הרבצ"ר הוביל בהכרח לחוסר אמון מצד החיילים ורבניהם ולהקמת רשויות רוחניות חיצוניות, ובמקום להתמודד עם המתח הלא פשוט מול רב צבאי אחד גדול עם כתפיים רחבות וקול ברור, הרי שכעת נוצר איום של ממש על הסמכות הצבאית מטעם סמכויות חיצוניות.

האינטרס המובהק של הצבא שבפיקודך, כבוד הרמטכ"ל, הוא להחזיר את דרגת האלוף לרב הצבאי הראשי, הדרגה שנגזלה ממנו מאז ימי הרב גד נבון, ולהחזירו לשולחן המטכ"ל ולהיותו חלק בלתי נפרד בפיקוד הבכיר ובנשיאת האחריות. תצטרך להתמודד עם כל אמירה ערכית, מוסרית והלכתית שיעלה. אין זה אומר שאתה כמפקד הצבא צריך לקבל את כל מה שיאמר, כי הכרעות מעשיות תמיד היו בידי איש המעשה, ואיש הרוח והחזון היה שם כדי לתת קריאת כיוון וגבולות גזרה הלכתיים. אבל האינטרס של הצבא הוא לייצר רשות רוחנית עצמתית ובלתי תלויה כדי לשמור על חוסנו.

יהיו תמיד מי שיאמרו לך מהצד: 'מי בכלל צריך אותם ואת הרב שלהם'. ברגעים האלה אנחנו מקווים שתשכיל לומר בקול ברור שרשות רוחנית יהודית עצמאית אינה פריווילגיה לדתיים אלא חלק מהותי של צבא בישראל, וזאת בלי להזכיר את העובדה שאנחנו עומדים בנקודה שברור בה לכולם שחיילים הנאמנים לעולם רוח הם איכותיים יותר, צייתנים יותר ומקצועיים יותר. וכן, הצבא זקוק להם בהיבט האיכותי והכמותי.

אתה יכול להחזיר את הכבוד לצה"ל. זה בדיוק שם. לא בחיל ולא בחוסן כי אם ברוחי אמר ה'.


atarMbaolam

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
לסניוריטי באהבה

  יהודה עמרני על שיטת...

הטישו שפקח את עיני

  האקווריום המיוחד במזרח התיכון...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם