לא נשכח Featured

 3 maarechet

מערכת

לא נשכח

משהו בדינמיקה הכללית במדינה נמצא קצת במגמות הפוכות. מהרבה בחינות המדינה כאן מראה פריחה בלא מעט חזיתות. בשורת הגז היא לא פחות מתפנית דרמטית כלכלית ואנרגטית שהתרחשה בישראל השבוע: בפעם הראשונה אנחנו מייצאים למצרים אנרגיה ולא הפוך! (ראו עמוד 6). ועוד בשורה היא בואם של נציגים מכל העולם לישראל השבוע לציין יחד את תבוסתו של האויב המרושע שאיים להשמיד את הסיפור היהודי מהעולם לפני 75 שנה, כולל כל המדינות שמילאו תפקיד ישיר בתוכנית הזאת (ראו עמוד 10). כמה חושך נשטף מהעולם מאז, וכמה אור שופכת מדינת ישראל על העולם כולו מאז. וכל זה קורה לנו בחורף מבורך במיוחד שתרגומו הישיר בססמוגרף הרוחני שמסר לנו ה' יתברך בקריאת שמע הוא שהמצב כאן כנראה טוב מאוד, הרבה יותר מכל התלונות שלנו.

לעומת זאת השדה הפוליטי עקוב כולו מדם. פלגנות בכל אתר. משבר הנהגה דרמטי. לא ברור בכלל איך הדברים האלה עובדים יחד. לא מצליחים להקים ממשלה בשום הרכב כי כל מפלגה סימנה מפלגה אחת לפחות שהיא לא מוכנה בשום אופן לשבת איתה. לא מצליחים להביא אחדות לציונות הדתית כי כל פוליטיקאי סימן פוליטיקאי אחד לפחות שהוא לא רוצה לשבת איתו. חוסר ההיגיון ורמת הפלגנות באגף הציונות הדתית כבר נשגב מכל הציוצים והפוסטים והטורים הזועמים. נראה שמעבר לפוליטיקה משהו עמוק-עמוק בתוכנו – בכולנו, במקרו הישראלי ובמיקרו הדתי-לאומי – מפולג. קרוע.

אם הרבנים שלנו לא יודעים ליצור הנהגה מאוחדת (ואגב, ברגעים אלו ממש יש לפחות שתי יוזמות רבניות חשאיות שמתנהלות בפורומים כאלה ואחרים שבהן מנסים לראות איך פותרים את המצב הזה), אם אפשר לדבר סרה על חלקים שלמים בעם וימין ושמאל משסים את נציגיהם זה בזה, מה הפלא שזה מגיע גם לבית המחוקקים?

נראה שהפלגנות היא משהו שצריך לאגור המון המון חמצן והתכנסות פנימית כדי להבין איך מתחילים לתקן אותו. אולי הגשמים מבשרים שהפלגנות הזו, שקבעה שיאים חדשים, נמצאת רגע לפני תיקון. לפני התעשתות כללית שכולנו נצטרך להיות חלק ממנה.

בלוק טכני? לא תודה

נכון שאסור להיתקע רק בסיפור הפוליטי, אבל אסור בשום אופן גם לעמעם אותו. העובדה שהמרחב הפוליטי אינו אלא שיקוף של העם לא מסירה מהפוליטיקאים את האחריות מכל מה שמתרחש כאן. הם יודעים שהאחדות חשובה לציבור, לכן יום למחרת כתב נפתלי בנט בפייסבוק שלו "התאחדנו", אף שהוא יודע שאין פער גדול יותר מהמרחק בין רכיבי מפלגת ימינה לבין אחדות.

הם חושבים שהם יכולים להתנהל ככה בגלל ניסיון העבר שלהם; הם יודעים שהציבור ישכח להם את זה. הם אומרים: שבוע יכעסו עלינו, אבל אחר כך ישקע האבק והם יהיו מוכרחים להצביע לנו. לכן כבר עשור מבטיחים לנו שאוטוטו המפלגות מתאחדות. הם יודעים שגם אם הן לא יתאחדו אנחנו נמשיך להצביע להם כי אין לנו ארץ אחרת.

דווקא לכן, לא משנה מה כל אחד יחליט עם עצמו להצביע בבחירות, אנחנו חייבים לזכור ולהזכיר איך דרדרו חמשת הפוליטיקאים הבכירים של הציונות הדתית את האחדות במחנה.

נפתלי בנט החליט להתפלג מהבית היהודי וליצור מפלגה חדשה. "הגוש יגדל בזכות הפילוג", הבטיח מעל כל במה. והגוש, אוי הגוש, הוא קרס ועד היום עוד לא השתקם ממעשה הפילוג של האיש הזה, שהיה עד לא מזמן הבטחה גדולה. זליגת קולות רבים לשמאל עד שממשלת ימין נראית חלום רחוק רשומה קודם כול על שם הפלגנות מבית בנט ושקד.

בצער הלב, לא רק שבנט עוד לא הביע חרטה וקיבל אחריות לכך, אלא שבשם אותה נפילה מוסרית של פלגנות הוא ניסה עד הרגע האחרון להמשיך לרוץ לבדו עד שהחליט שזה לא משתלם לו אלקטורלית וצירף אליו בתכסיסים רסיסי מפלגות אחרות.

עתה הוא עומד בראשה של מפלגה מפולגת שכל בנייתה הייתה באמצעות המשך פילוג וסימון עוצמה יהודית כילד הרע שצריך להתרחק ממנו. ברור שאם זה היה משתלם לבנט אלקטורלית, היינו מקבלים פוסט מפורט שמסביר מדוע לבן גביר יש מקום במפלגתו. בשנה האחרונה התגלה המנהיג של הציונות הדתית כמי שנשכחה ממנו התכונה החשובה ביותר של מנהיג – לאחד סביבו את מונהגיו.

אבל האחריות היא גם על שלושת הראשים האחרים, כל אחד לפי מעלתו. משחקי החתימות ששלושתם אשמים בהם, כאילו מי שחותם ראשון עם השני דופק את השלישי, הוא משחק שהורתו בפלגנות. אם אחדות נחשבת רק אם אני עומד בראש או רק אם ההוא במקום החמישי בא לי טוב בעין בפוסטר של הבחירות, זו לא אחדות. גילינו שחמשת הפוליטיקאים שהצמיחה הציונות הדתית ונתנה להם לעמוד בראש מפלגות אינם מצליחים להנהיג. וזה היה גילוי כואב.

לכן אפשר בהחלט להבין את פלח הציבור הלא מבוטל, גם אם קשה עדיין לדעת את גודלו, שהכריע שהפעם לא ילך אחרי הבלוק הטכני חסר הנשמה וההנהגה שרקחו לנו שם הפוליטיקאים רק כי הם בטוחים שגם הפעם לא תהיה לציבור ברירה והוא ילך אחריהם באש ובמים.

אחדות עם קהלים רחבים

מה החלופה? נכון, נראה שאין כזו באופן ברור. חלקנו נגיד שלמרות הכול זה מה יש ועם זה ננצח. אבל במצב הזה אפשר להעריך שרבים יותר מבעבר יעדיפו להצביע למפלגות שמשדרות אחדות והכלה של גוונים שונים ויוותרו על ההתאמה האידאולוגית. בן גביר יזכה לחלק מהקולות למרות איום אחוז החסימה. יהיו מי שילכו לליכוד למרות כתם ההתנתקות וימית, ויהיו מי שילכו לכחול לבן אף שמדובר במפלגה שכרגע מסתמכת על קולות הערבים בקואליציה, ויהיו מי שייתנו את קולם ליהדות התורה ולש"ס על אף התיוג החרדי.

דווקא בגלל המצב הזה גם בבלבול הזמני אסור לציונות הדתית ולימין האידאולוגי לוותר על החזון החשוב והנצרך כל כך לפוליטיקה הישראלית: מפלגה אחת בלבד שתהיה בית לכל הציונות הדתית על כל גווניה, שתערוך פריימריז שבו הציבור הוא שיקבע מיהם נציגיו. הבלבול הזה מחדד כמה חשוב ומהותי שתהיה כאן מפלגה בריאה שתשאף בפשטות לעסוק ביהדותה של המדינה, בציונות השואבת מהתורה.

עד לסבב הבא בואו ננצל כל הזדמנות לאמן את שריר האחדות בתוכנו. נהיה שכנים טובים קצת יותר של כל מיני כאלה שהם לא אנחנו. נחבר קצת יותר צדדים בנטיים שבתוכנו עם זולתנו שהם קצת יותר בן גביריים מבחינתנו. נעשה כאן עיתונות מכבדת יותר שנותנת מקום לכלל הדעות בלי לבטל את דעותינו. נתווכח בווליום גבוה אבל בכבוד אמיתי.

ואולי הגשם הזה בחוץ הגיע בכלל כדי להשאיר אותנו בבית קצת יותר: ליצור שם, בעיקר שם, עוד קצת זוגיות אמת עם בני הזוג שלנו. משם הכול מתחיל. קום תקום כאן מפלגה אחת שכולנו נרגיש בה בבית.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
שבועות – חג השלום

  מאמר מאת הרב אליעזר...

לא מחנה הימין עומד למשפט

  עו"ד נדב העצני על...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם