בהצלחה מדינת ישראל Featured

 4 maarechet

מערכת

עוצמה יהודית – את המתלבטים להצביע לעוצמה יהודית צריך לכאורה לחלק לשלושה: מי שלא מעניינים אותם היגיון והיתכנות פוליטית, מי שמחפשים להכניס לבחירה שלהם גם רציונל, ומי שלמרות הרציונל מוכנים להמר. הכול לגיטימי.

1. ההיגיון מלמד רק דבר אחד: עוצמה יהודית לא תעבור בשום אופן את אחוז החסימה.

זה פשוט מאוד: בכל בחירות המפלגות הקטנות מקבלות תמיד בין 20 ל-40 אחוזים פחות ממה שהן מקבלות בסקרים. יש הרבה תקדימים של מפלגות שעברו בסקרים את אחוז החסימה ולא עברו בקלפי, אך קשה למצוא תקדימים לתופעה ההפוכה. לכן קצת מצחיק לנפנף בחלק מהסקרים שמבשרים שעוצמה מצליחה לגרד את אחוז החסימה מלמעלה, כי הסקרים האלה מאששים שבפועל יתקבלו בקלפי לא יותר מ-2.5 מנדטים.

בבחירות 2006 זרקה לפח חזית יהודית של מרזל 27,211 קולות; בבחירות 2013 זרקה לפח עוצמה לישראל עם בן ארי ואריה אלדד 140,514 קולות; בבחירות 2015 זרקו לפח עוצמה יהודית עם אלי ישי במפלגת יחד 125,158 קולות. עוד לא התאוששנו ממערכת הבחירות הקודמת, שבה מצא את עצמו בחוץ הימין החדש, שעבר בסקרים את אחוז החסימה, ואיחוד מפלגות הימין עבר בקושי עם עוצמה, הבית היהודי והאיחוד הלאומי. אין שום סיבה לחשוב שהפעם יהיה אחרת.

אנחנו, אנשי מערכת עולם קטן, כותבים את כל זה בצער. הקדשנו כאן אינסוף אנרגיה ומלל, גם במערכה הזו וגם בקודמת, כדי שעוצמה תיכנס לאיחוד המפלגות. את אותו היגיון מתמטי פשוט ובסיסי היינו מפעילים גם אילו היו רצים לבדם הבית היהודי, האיחוד הלאומי או הימין החדש, והסקרים היו מנבאים שביום טוב הם סביב אחוז החסימה. זה ההיגיון הפשוט, ולצערנו אין לו בינתיים שום יוצא דופן. עוצמה יהודית לא תעבור את אחוז החסימה. נקי וברור.

עכשיו צריך לומר בהגינות: יכולות להיות הפתעות. אבל כשמחליטים החלטה רציונלית לא מתבססים על הפתעות שייתכן שיקרו. מותר להחליט להמר בתקווה שהפעם זה יהיה אחרת, אבל זו כאמור תהיה הפתעה לא רציונלית. נסו לעשות לעצמכם בוחן פשוט : האם הייתם מהמרים על 5,000 ₪ שעוצמה יהודית תעבור את אחוז החסימה? אם אתם עונים בשלילה על השאלה הזו, שאלו את עצמכם מדוע על פתק שיכול לקבוע את גורל הבחירות אתם מוכנים להמר.

2. איתמר בן גביר מתעקש לרוץ אף שסיכוייו לעבור אינם הגיוניים. מה עושים?

כששטחנו בפני איתמר בן גביר את הניתוח בסעיף הקודם, שהוא כמובן מכיר היטב, הוא אמר לנו את מה שהוא משנן שוב ושוב: ומה אם בגלל אמירה כזו יתברר שהיו חסרים לו כמה מאות קולות כדי לעבור? כשענינו לו: "רגע, איתמר, אתה מבין שמנגד עומדים על הכף כמה עשרות אלפי קולות שאתה כנראה תשרוף לימין", הוא ענה לנו תשובה מקוממת משהו: "אתם יודעים שאני לא מתכוון לפרוש מהמרוץ, אז עכשיו אתם צריכים לעזור לי". שהציבור יישא באחריות להימור שעושה פוליטיקאי?! ובכן, מה עושים כדי שלא לשרוף קולות בימין, עוזרים לעוצמה לגדול עוד קצת למרות הסיכויים הנמוכים שיעברו או מצמצמים את הנזק של מי שמסרבים לעצור?

3. דוד נחשון, ראש אגודת צבאות ה', הוא דמות מרכזית מאוד בחב"ד. ב-24 השעות האחרונות שלפני הגשת הרשימות הוא הודיע לבן גביר שאם הוא לא יסכים לחיבור שהוצע לו עם ימינה, אף שהמקום השמיני שנותר לו אינו הגון, לא ייקראו חסידי חב"ד להצביע לו. נחשון התריע זאת מפורשות בהודעה ששמענו באוזנינו. הדברים האלה מצטרפים למכתב שפרסמו קבוצת רבני חב"ד הקורא נחרצות שלא להצביע למי שיש חשש שלא יעבור את אחוז החסימה. גם אם מניחים שעם כל הכבוד להוראות רבנים, לא כל חסידי חב"ד יסרבו להצביע לעוצמה יהודית בגלל הקריאה הזו, צריך בכל זאת להביא בחשבון שהמסה המסורתית העיקרית של עוצמה יהודית – קולות חב"ד – רחוקה הפעם מלהיות בכיס של בן גביר.

4. מעבר לכל הסיכויים המתמטיים רבים מוטרדים מהשאלה מי אחראי להימצאות עוצמה יהודית מחוץ לאיחוד. שוב ושוב צריך בהקשר הזה להזים את התמונה שהצליח בן גביר למכור לציבור. בן גביר קיבל הצעה להיכנס לאיחוד לפני בנט ושקד ולקבל את המקום הרביעי. לא די בזאת, הודגש לו שגם אם הם ייכנסו הוא יועבר מקסימום למקום החמישי. בן גביר בחר לסרב, ואז הביא את עצמו למצב הקורבן, שבו אחרי שבנט ושקד נכנסו הוצע לו רק המקום השמיני. נכון, אין מה לחשוב שכולם התאמצו עילאיים להכניס אותו, אבל בטוח שהאחריות לכך שבן גביר אינו בפנים מוטלת על כתפיו לפחות כמו על כתפי כל אחד מהגורמים האחרים.

5. את כל מה שכתוב כאן איתמר בן גביר מכיר היטב. מדוע הוא רץ? כי הוא ניצב עכשיו במצב של win-win: גם אם קמפיין הגעוואלד שלו לא יצליח כפי שניתן לצפות, והוא לא ייכנס לכנסת, מבחינתו כל קול נוסף אינו איבוד קול לימין אלא הגדלת המניה של עוצמה יהודית לעתיד. עוצמה יהודית היא מפלגה למודת משאים ומתנים לכניסתם לאיחודים כאלה ואחרים, והיא זקוקה למפגן העוצמה הזה כדי שלא ייחסו להם שוב שם של מפלגה קטנה. כשהוא משנן לאורך כל הדרך עד כמה גורל ארץ ישראל תלוי בארבעת המנדטים שצריכים לתת לו, ושבלעדיהם תהיה כאן ממשלת שמאל, זה מדאיג מאוד. בעיקר כי נראה שגורל המדינה אכן תלוי לא מעט בקולות האבודים האלה. מי שמתגייס לקמפיין הגעוואלד של עוצמה יהודית מתגייס למעשה להעצמתה במשא ומתן של האיחוד בסיבוב הבא. למרות הכוונות הטובות מצביעי עוצמה לא יתגייסו לעזרת הימין.

נעם – אנחנו שומרים את הדיון החשוב שצריך להיעשות כאן לאחרי הבחירות; אנחנו רוצים להבין כיצד קורה שאנשים צדיקים, באמת צדיקים, כמעט אך ורק קובלים על הרשעה. מה זה אומר שדווקא דרך עיניהם המציאות נראית רע כל כך? כיצד המאבק החשוב על שלמות המשפחה, שגם אנחנו הקטנים מנסים להשתתף בו, יושפע מכישלונה החרוץ בגיוס תמיכת הציבור של מפלגה שחרתה על דגלה רק את המסר הזה? האם זריקת הבוץ על חלק מאנשי ימינה, שהשקיעו ממרצם וכוחם בסוגיות האלה – ובראש ובראשונה השר סמוטריץ' – היא טקטיקה פוליטית או דרך חשיבה שמבטלת את החלקים הטובים במי שאיננו בדיוק כמוני? ומעל הכול, האם לא הייתה דרך לעשות את המאבק החשוב הזה בפלטפורמה של ימינה ולחזק את הכוחות התורניים במפלגה?

האם הם ירוצו עד הסוף או לא? הימור: אנחנו נותנים להם את הקרדיט שברגע האחרון הם יפרשו. מהקמפיין הבעייתי נצליח להתאושש, מזריקת הקולות פחות. יהי רצון שנצדק.

ימינה – אף אחד לא יודע לאן הספינה המשופצת הזו תמשיך; אם תשכיל לאחד את הטלאים או שמא תשוב לנסות הרפתקות נוספות. אבל איכשהו יוצא שכוחות רבים וטובים נאספו – אולי בעל כורחם – לספינה אחת. אולי בכל זאת האל הטוב נותן הזדמנות שנייה. אל תשכחו שברוב המקומות בעולם ברוב ההיסטוריה נעשה שידוך בין בני זוג בהחלטה מלמעלה, וזה יצר פעמים רבות בתים נפלאים אם ידע הזוג להשכיל לבנות את הבית הזה יחד על אף השוני. אנחנו מכירים את רוב יושבי הבית הזה, והם בסך הכול עושים עבודה טובה מאוד.

רבות דובר על התאמתה של העומדת בראש הרשימה הזו (שריאיון מלא איתה תוכלו לקרוא במוסף הפוליטי של גיליון זה). בלי להיכנס שוב לסוגיה מעניין לגלות כי בעוד החילונית שעומדת בראשה מרחיקה חלק מהזרם השמרני בציבור הדתי-לאומי, ממש באותה נשימה נוצר שיח מגשש מצד חרדים פתוחים לאפשרויות הצבעה לישות הדתית הלאומית החדשה (לדוגמה, תמיכתו השבוע של חסיד חב"ד הרב יוסף גוטניק).

ייתכן שלחלק מהחרדים קל יותר לשמוע חילוני שאומר שהתורה היא האמת אבל הוא אינו שומר מצוות בגלל מורכבות שלו מלשמוע דתי-לאומי שעושה אידיאל מחיבורים מורכבים לעיכול בין התורה לעולם החול. נראה שהקב"ה אוהב את הטוויסטים האלה בעלילות החיבורים בציבור הישראלי.

ליכוד – בכל מערכת בחירות מתחדד שוב ושוב שהמפלגה הזו היא בעיקר הפלטפורמה של בנימין נתניהו. יש מי שיראו בזה גנאי ויש מי שדווקא מרוצים מזה. אבל הכי חשוב: האידאולוגיה שלה מעוצבת ללא ספק בעיקר על פי השותפים שיהיו לצידה. הליכוד, כבר ראינו בעבר לפחות פעמיים, מסוגלת לעקור חלקים מהארץ כפי שלא עשה איש במפה הפוליטית, אבל גם להצהיר הצהרות על ריבונות (גם הצהרות זה משהו) – תלוי מי נמצא שם לצידה.

אין מה שמחדד את העובדה הזו מדיוק בהצהרה שנתן נתניהו השבוע. הרי הוא יכול להחיל ריבונות בבקעת הירדן מזמן אם רק רצה. הוא גם יכול לומר שיחיל אותה בכל מקרה אם ירכיב את הממשלה הבאה, אבל ייאמר לזכותו שדייק שיחיל אותה רק אם יקבל מנדט ברור, פירוש: אם השותפים יהיו מי מאנשי כחול לבן, לא תהיה ריבונות. זה נתניהו, תלוי את מי תשימו לידו, והוא בעצם נתן בהצהרה שלו סיבה מדויקת למה להצביע דווקא למי שמימין לו.

ואם כבר, אז גם הימור קטן ברשותכם, הרי גם ככה יש לנו עוד ארבעה ימים, וגם אם נטעה תשכחו עד אז. ההימור שלנו הוא שהליכוד יהיה הפעם מעט יותר קטן מהסיבוב הקודם, אבל איכשהו יצא שבכל זאת הסיכויים שלו להרכיב ממשלה דווקא יגדלו. כן, למרות הסקרים. יאללה הימרנו.

בהצלחה לישראל.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
משהו חדש מתחיל בצה"ל

  מאמר מאת איתמר סג"ל,...

ולוויים לשירם ולזמרם

  שירת הלווים המיתולוגית תתחדש...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם