על גאווה ואהבה עזה

3 gaava milner laam

מערכת

הגאווה שלנו

מכל פינה מגיח אלינו המושג גאווה וגורם לנו לחשוב במה באמת אפשר להתגאות. מאחר שהדבר שהכי קשה להתגאות בו הוא דבר שאיננו פופולרי, אנחנו, ברשותכם, נתגאה במשהו שהיה פופולרי במשך מאות ואלפי שנים ועוד יחזור לפופולריות שלו אם נגלה קצת סבלנות ונחישות: המשפחה היהודית; הקן היהודי החם שבו אב ואם מגדלים ילדים לחיי שליחות מתוך צניעות, קדושה וטהרה.

זה נכון כל השנה, אבל ביתר שאת בשבועות הקרובים: ינסו לשכנע אותנו כי אין במה להתגאות, יאמרו שאנחנו חשוכים ולא מתקדמים. יש מי שחושבים ששכחנו שהתרבות הלהט"בית היא שמנסה להחזיר אותנו לתקופות אפלות בהיסטוריה הקדומה, שבהן לכל יווני שהחשיב את עצמו היה נער שעשועים ובכל פסטיבל אלילי הייתה הפקרות מינית של בני אותו המין. העולם התקדם מאז, הרבה בזכות היהדות ובנותיה החורגות, והתקדמות זו הייתה מקור גאווה לעם היהודי, שהביא את ערכי הצניעות והאיפוק לעולם כולו.

בשבועות הקרובים ילעיטו אותנו בנתונים שכולם בכיוון אחד ויגידו שכל נתון מצד אחר הוא מגמתי ומסולף. אבל אנחנו נמשיך לומר את הנתונים האלה בלי לפחד מחרב התקינות הפוליטית. להלן רשימה חלקית בלבד.

ינסו לשכנע אותנו כי אין במה להתגאות, יאמרו שאנחנו חשוכים ולא מתקדמים. יש מי שחושבים ששכחנו שהתרבות הלהט"בית היא שמנסה להחזיר אותנו לתקופות אפלות בהיסטוריה הקדומה, שבהן לכל יווני שהחשיב את עצמו היה נער שעשועים ובכל פסטיבל אלילי הייתה הפקרות. העולם התקדם מאז, והתקדמות זו הייתה מקור גאווה לעם היהודי, שהביא את ערכי הצניעות והאיפוק לעולם כולו

 

מי שמעוניין להכיר את התחום באמת, מוזמן לקרוא את הדו"ח המיוחד שבויותר ממאה עמודים על 'מיניות ומגדר', שפורסם ברבעון האמריקני 'ניו-אטלנטיס' לפני כשנה וחצי. הדו"ח נפתח במילים "ההבנה של הנטייה המינית כמאפיין נתון, ביולוגי, של בני אדם– כלומר המחשבה שאנשים 'נולדים כך'– אינה נתמכת על ידי המחקר המדעי". הערכת הדו"ח, שמנתח וסוקר מאות מחקרים בתחום (כולל מחקרים שמתיימרים לעמוד לצד התרבות הלהט"בית), היא שהנטייה המינית נזילה למדי במרוצת החיים ושכ-80 אחוזים מאוכלוסיית הגברים שדיווחו על נטיות הומוסקסואליות בימי הנעורים כבר אינם חשים כך בבגרותם.

אם אתם זקוקים לעוד מספרים נזכיר את הסקר שערך בארצות הברית ב-1990 הארגון החברתי למיניות בקרב 293 גברים ונשים שדיווחו על משיכה או על מעשים חד-מיניים. הסקר הראה באופן ברור כי המשיכה והזהות החד-מינית גמישות ויכולות להשתנות במהלך החיים, ובמיוחד בשנות ההתבגרות. כך עלה גם ממחקר שנערך בארצות הברית בשנים 1994–2008: 80 אחוזים מהגברים ויותר ממחצית הנשים שהגדירו את עצמם בנערותם בעלי משיכה חד-מינית מוחלטת, מגדירים את עצמם בבגרותם בעלי משיכה בלעדית למין השני. תוצאות אלו חזרו ונראו גם בסקר שנערך ב-2013 בקרב 10,515 צעירים.

  1. שימוש ציני במצוקות הפרט: ינסו לבלבל אתכם בטענות מוסריות של זכויות הפרט, אף שבפועל משתמשים במצוקות הפרט כדי לקדם ויכוח פוסט-מודרני רחב בהרבה על מתירנות מינית ועל פירוק מוסד המשפחה, ולא בכדי ברוב המקרים יהיה שם גם סל ערכים אנטי-לאומי מבחינה פוליטית. למעשה, ברוב המקרים מדובר בתפיסות עולם שטובת הפרט מהם והלאה, כי בשם ערכי השוויון הן שוללות מכול וכול את הבחירה החופשית של המתמודדים להצניע את עצמם (יציאה אקטיבית מהארון) או דיון בטיפולים בנטייה המינית. מיד תיצעק הקלישאה השחוקה כל כך בתחום על "טיפולי המרה", אף שכבר מזמן מדובר בשלל רחב מאוד של טיפולים פסיכולוגיים, החל מהעצמה מגדרית ועד לטיפולים מעמיקים.
  2. לא מיותר לומר שוב ושוב עד כמה אכן חשוב להפריד הפרדה מלאה בין מצוקת הפרט והחשיבות ליצור שיח חברי ולשמש כף לשיתוף בקושי ובמצוקה, לבין האחריות לעצב חברה בריאה שבהחלט מבחינה בין טוב לרע, ושיש קשר בריא שאליו צריך לשאוף ויש קשר שלא משנה כמה אייטמים צבעוניים נעשה עליו, לא תחול עליו המילה הנשגבת 'משפחה'. המונח הזה יהיה תפוס לעד על ידי גבר ואישה.
  3. חובה אנושית בסיסית היא להזכיר כי דיכאונות והתאבדויות הם מנת חלקם של רבים מחברי הקהילה גם אחרי יציאתם מהארון ו׳קבלתם׳ בחברה. מחקרים (שחלקם הובאו בדו"ח ב'ניו-אטלנטיס') מלמדים ששיעור בעלי הנטייה ההפוכה שחוו התעללות מינית בילדותם הוא פי שניים ושלושה משיעורם באוכלוסיית ההטרוסקסואלים. בני האוכלוסייה ההומוסקסואלית מוערכים בסיכון גבוה פי 1.5 מבני כלל האוכלוסייה לחוות חרדה והפרעות אחרות. כמו כן גדל הסיכוי שלהם לחלות בדיכאון ולהשתמש בחומרים ממכרים. שיעור ההתאבדויות בקרב האוכלוסייה ההומוסקסואלית גבוה פי 2.5 משיעורו בכלל האוכלוסייה.
  4. במקום לנסות להשתמש במשיכה המינית ההפוכה כאינדיקציה למתן עזרה לבעלי נטיות הפוכות, יאשימו את כולם שהמצוקות הנפשיות מגיעות משום שהחברה אינה מקבלת אותם אליה, ובכלל לא משנה מה המחקרים יגידו. הנערים והנערות האלה ימשיכו לסבול, והתעשייה הלהט"בית תמשיך לרכוב על גבי סבלם ולא תאפשר להם להכיר במציאות. ולזאת יקרא נאורות.
  5. הם יכולים לבלבל חלק מהעם, אולם חשוב שהמנהיגים שלנו לא יתבלבלו; שלא ימכרו ערכים נצחיים בעבור אפנה חולפת. יגידו לכם שזה כאן כדי להישאר ושאי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה, ואנחנו הקטנים נמתין כאן בסבלנות, בידיעה שממש כמו שהאנושות הצליחה בתוך פחות מעשור להחזיר את החברה האנושית לימיה הקדומים, המופקרים והחשוכים, ממש כמו שהתרבות הזו באה, כך היא גם תלך. כל מה שנותר לעשות בינתיים הוא לוודא שכל אחד בגזרתו יעשה הכול כדי שהתופעה המוזרה הזאת תחלוף ותניח אחריה קרבנות מעטים ככל האפשר של נערים ונערות מבולבלים שיוקרבו על מזבח התרבות החולה הזאת.

ובינתיים אנחנו נמשיך להיות גאים. גאים בפסוקי התורה שאינם משתמעים לשתי פנים; גאים בתהליך שהתורה העבירה את האנושות מחיי הוללות לחיי משפחה; גאים ביכולתנו לשלב את החמלה והאמפתיה שאנחנו מרגישים לכל יחיד מעם ישראל שמתמודד עם נטיות הפוכות עם אמירה חדה וברורה נגד תרבות שמנסה להרוס את המשפחה ומוכנה להחריב את חייהם של אלפי צעירים לשם השגת מטרתה; גאים שגם בתקופות מבלבלות המצפן המוסרי שניתן לנו אז שומר בשבילנו על הערכים הטבעיים הפשוטים ביותר.

אל תראוה שהיא שחרחורת

איך ויתרנו עלייך, עזה.

אנחנו מסתכלים עלייך מעבר לגבול כמו על תינוקת שנשבתה בין הגויים. מה עשו לך, איך השחירו את פנייך. איך התעללו בגופך. איך הפך קן היונים לקן צרעות.

מה שעברת בחמישים השנים האחרונות לא עבר שום חבל ארץ בין הירדן לים. מאז חזרו אלייך בנייך פתאום הראית סימני חיים. לבלוב במקום נבילה. עברו עשורים מאז שבוע העבודה שבו קטפנו את עגבניותייך, ואנחנו עדיין מרגישים את הריח שלהן עולה באפנו גם במרכולים במרכזי הערים.

גם הערבים תושבי המקום, הגם שהם שטופי שנאה יוקדת שאינה מאפשרת להם להודות בכך, נהנו כשהיינו בחיקך. הם התפרנסו אז בכבוד בחממותינו. נסעו בלי חשש בכבישינו. נהנו מהגנת חיילינו. אנחנו עוד זוכרים את הבושה שבלהגיע אלייך בתור חיילים לפני עשרים שנה; כשהיינו בלבנון, ירידה לעזה הייתה קו של סתלבט.

מאז אוסלו כמו התפרץ כל הרוע, וכשעזבנו אותך בהתנתקות הוא כבר כיסה את כל גופך. איך נראית פתאום כמו גוף שיצאה ממנו כל רוח החיים שבו, למען דעת כי כל מקום בארץ ישראל שלא ישלוט בו עם ישראל, יישלט חלילה בידי הסיטרא אחרא.

והמורסה המתפרצת הזאת כל הזמן שולחת את זרועותיה לעבר מדינת ישראל כמו ילד בגן הילדים שמושך לילדה בצמות; כאילו שונא אבל בעצם אוהב, בתת-מודע מבקש מאתנו לחזור אלייך. מראה לנו כל הזמן שאין ברירה: נועדנו זה לזה.

אכן, משתולל אצלך פשע הומניטרי. הפשע ההומניטרי הגדול הוא עזיבתנו אותך. לא רק בגלל העוול שנעשה לאלפי בנייך אלא גם בשל העוול שנעשה למיליוני תושבייך שנאנקים תחת השלטון האפל. כמו שבשנות הגלות צדקו הגויים שהאשימונו ברצח אלוהיהם – שהרי בעומק אנחנו אחראים לסילוק השכינה – כך העזתים צודקים שאנחנו אשמים בפשע ההומניטרי שהם סובלים בגללו. הם רק לא מגדירים נכונה את הגורם לפשע: הפקרנו אותך לרשע.

בתשס"ה ידענו שעזיבתנו אותך תחולל נזק עצום לביטחון ישראל, לצדקת הדרך הישראלית, למגמה האלוקית בעולם. בתשע"ח אנחנו מגלים שעזיבתנו אותך פגעה קודם כול בך, בכל רגב ורגב מאדמתך שנתון עכשיו לשליטת הרוע. בתשע"ח אנחנו מגלים שעזיבתנו הרעה כל כך עם תושבי המקום עד שהם קוראים לנו לשוב אלייך. בתשע"ח אנחנו מגלים שאנחנו באמת חייבים לשוב אלייך, ולא רק כדי לרפא את פצעי המגורשים או בשביל האינטרס הביטחוני. גם לא בגלל הבטחת אבות, אלא בשביל חזון הבנים.

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
המלך בשדה

  הרב איל ורד במאמר...

משפט יהודי

  הרב ברוך אפרתי במאמר...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם