סוכות אצל אבו

mu16abu

אשר בן אבו

"שלומית בונה סוכה, מוארת וירוקה, שלומית בונה סוכת ארעי!", רעם קולו של הרב מתוך עוז של ענווה, וענוותננות של ידיעה ברורה. "עד כאן. בשבוע הבא ניפגש ללמוד יחד דיני עירוב-חצרות ותינוק שנשבה בין השמשות", הטיח ידו בספר והשיעור תם. מכיוון שרק אני הייתי בשיעור, ומכיוון שהוא היה שיעור פרטי, בהפתעה, בסוכה שלנו, בלי הזמנה, תהיתי אם הרב התכוון ברצינות לגבי המפגש בשבוע הבא ומה בעצם הוא עושה אצלנו פתאום באמצע החג. ניגשתי אל הרב שנשאר לאסוף בורקסים שלא נאכלו עד תום, על מנת לברר האם הרב רומז פה למשהו.

- "כבוד הרב", אמרתי ביראה מעורבת ביראה.

- "אמאל'ה רוטנברג! הקפצת אותי כהוגן ואני באמצע ללקט פה!" אמר הרב וניתר.

- "זה אני אבו, כבוד הרב, וסליחה על ההקפצה", עניתי.

- "שוין", אמר הרב, שנמנה על יוצאי צפון אפריקה.

- "רציתי לשאול, לגבי הסוכה של שלומית".

- "שלומית רוטנברג?"

-"לא לא... שלומית מהסוכה".

- "נו, ברוך השם, כבר קצה נפשי בשאלות שלה לגבי עירובי תבלינים".

- "על כל פנים. לגבי הסוכה של שלומית שהרב פסק שהיא צריכה להיות ארעי, והוא אמר את זה דווקא בסוכה שלנו, האם הרב מצביע על איזו בעיה חלילה בסוכה שלנו?"

מתברר שהרב הצביע גם הצביע, על הספרייה הענקית שנים-עשר מטרים רבועים מעץ סקויה-מלא שהייתה מונחת אחר כבוד ב"מזרח" של הסוכה שלנו.

- "אה זה".

- "זה לא ארעי!"

- "לא זה לא… אבל זה סקויה מלא כבוד הרב".

- "אוסטרלי?"

- "סרי-לנקי".

- "גם טוב".

- "כן. והסוכה?"

- "לצערי אני לא מוצא שום פתח להתיר, הספרייה העצומה הזו מעידה על כוונתכם להישאר כאן לפחות עד הבחירות הבאות לרבנות! הריני יוצא כעת חיה מהסוכה ובועט בה כפי שעשו אומות העולם באופן תיאורטי".

- "לא, לא לבעוט כבוד הרב!" נזדעקתי. "יש כאן עניינים מעורבים בעניינים, שלום בית מעורב כאן כבוד הרב!"

- "אוה! זה נשמע מעניין. ספר לי!" אמר הרב ובעיניו אור תורה.

- "מה שקרה זה שאשתי הכריחה אותי להוריד את הספרייה הזו מהסלון".

- "יפה, מאשים את האישה דבר ראשון!" אמר הרב ספק בנזיפה ספק בתשבוחת.

- "הייתי חייב להסכים, אחרת הייתי נאלץ לישון על הספה אם הרב מבין".

- "בוודאי בוודאי", אמר הרב ופלפל בזקני. "הרי בספה לא תצא ידי חובת סוכה".

- "או ווה" אמרתי בלי להיות בטוח שאני מבין אם הרב מבין.

- "ומדוע היה כל כך חשוב לאשתך שתעבירו לכאן את גוש הסקויה הזה, ובכלל ממתי יש לכם ספרייה מעץ מלא בסלון אבו?" תהה הרב כתוהה.

- "אם הרב ידייק בדבריי, יראה שאמנם אמרתי שהבאנו את הספרייה מהסלון אבל לא מהסלון שלנו", עניתי, ובראשי עולה דמות דיוקנו של סלונה של חמותי וספריית הענק המאובקת מונחת במרכזו כאבן שאין לה הופכין. "הנה תסתכל".

הגשתי לרב את הפלאפון של אשתי ובו הודעת וואטסאפ מאמה הורתה הלא היא חמותי הורתה - "חמודה אני מקווה שהצלחתם לסדר את כל העניינים לפי התכנית הסודית שלנו. חשוב לי שהספרייה המפלצתית הזו תצא סופסוף מהבית שלנו ויפה שעה אחת קודם. נ"ב מזכירה לא לגלות לאבא כלום אם אתם רוצים משהו מהירושה. נשיקות אמא".

כשסיים לקרוא את ההודעה, חייך אליי הרב בנועם ואמר: "אמנם סוכתך אינה סוכת ארעי אך מאידך גיסא חמת חמותך מרובה מצילתה ועל כן בדיעבד ומחמת פיקוח נפש יצאת ידי חובת רוב הדעות".

- "שלומית בונה סוכת שלום-בית!" הוספתי הלצה משלי.

- "בוא תירגע" אמר לי הרב, נפנה והלך לו אל הרוטנברגים.

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הנרות מלמדים

   סיון רהב על הרב...

איחוד הקדושות

   הרב מקובר לכינון בית...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם