הרב אייל ורד

mu2vered

 

יום רביעי, ח"י באלול. שיעור 'נפש הפרשה' במכון מאיר. זמן של ציפייה, אפילו מתח סמוי, האם ייפתח הלב, האם נזכה לכוון לזמן ולמקום ולשעה.

אני מחפש משהו מהבעל שם טוב, לכבוד היום המיוחד ח"י באלול, יום הולדתו, ומגיע אל התורה על הפסוק "והיו חייך תלואים לך מנגד": "שמעתי אומרים בשם הישיש והחסיד הרב ישראל בעל שם טוב על פסוק זה... כי לעולם צריך האדם שימצא בעבודתו לה' יתברך איזה חיסרון או שימצא איזה פנייה, ונמצא שעל ידי זה ילך ממעלה למעלה כל ימיו, כי על ידי זה שימצא כל פעם חסרון בעבודתו יהיה נזהר אחר כך שיעשה המצווה בכל פעם ביותר זהירות מבתחילה".

אנחנו יושבים ולומדים את התורה הזו, מנסים להבין מה כוונתו. הרי ברור שאת הרע יש לתקן. כאן הבעל שם טוב מדבר על הטוב. הדברים הטובים שעשינו, ההתקדמויות. גם בהם צריך למצוא חיסרון, כדי שאפשר יהיה לחדש אותם, לנוע גם בהם. שלא ניתקע.

אנחנו קצת נעים סביב העניין הזה. למה מתכוון הבעש"ט? לא רק שצריך לחפש את הרע ולתקן אותו, צריך גם "לחפש" את הטוב? למצוא בו דופי? לאט לאט התמונה מתבהרת. הבעל שם טוב מחפש שנהיה בתנועה, שננוע, וגם הטוב יכול "לתקוע אותנו": אם הוא מרוצה מעצמו, שבע רצון, אין תנועה. החיים – חיי אהבת ה' - צריכים להיות תלויים מנגד, בתנועה, נעים ונדים, כמו דבר שהוא תלוי.

לאט לאט הפנים מתבהרות, ויש איזה נייחא באוויר. ונהיה לנו ח"י באלול שמח.

לאט לאט אני מבין שלמרות הרצון שלי לסגור את הפינה בעצמי בלי גרר, אני לא יכול לנסוע קדימה אם אני לא יכול לנסוע אחורה. מגבלה מוזרה שכזו

בסיום השיעור אני מציץ לנייד לראות מה השתולל שם בזמן שאנחנו ריחפנו למעלה יחד עם הבעש"ט. כמה שיחות שלא נענו מהנייד שאני הכי אוהב - ואז גם הודעה. "יש בעיה עם האוטו, תחזור אליי".

בעיה עם האוטו. זה דווקא רכב די חדש. קנינו אותו לא מזמן אחרי כמעט עשר שנים עם טויוטה פריוויה ישנה וחבוטה, שאף פעם לא התלוננה, ולקחה אותנו למקומות הכי רחוקים, עם מנוע נוהם ומזגן שלא עובד רוב הזמן.

אבל גם הזמן שלה הגיע, והיא התחילה לפתח אלצהיימר. המנוע עדיין עבד ושאג אבל כל הפלסטיקה התחילה להתפורר, והדלת ננעלה ולא הסכימה להיפתח, וזה אחרי שעל דלת הבגאז' ויתרנו כבר שנה קודם. בקיצור, נפרדנו ממנה בצער ותודה וקנינו אוטו חדש. יחסית. בן שלוש. כעת נכנס לתלמוד תורה...

ועכשיו התינוק הזה עושה בעיות.

"הלו, מה שלומך? מה אני שומע על האוטו שלנו? מה הבעיה?"

"הוא לא נכנס לרוורס".

"חזרנו למערכוני הגששים אמא'לה... אלול עכשיו, מה הבעיה של הרכב?"

"לא, אני רצינית, זה לא נכנס לרוורס. אי אפשר לצאת מהחניה. אז השכנים כאן דחפו אותי ועכשיו אני עם הפנים החוצה, והאוטו נוסע קדימה אבל לא לאחור".

"טוב, אני אגיע הביתה ונראה, בינתיים תתקשרי לביטוח ותפתחי קריאה".

אין אוטו... זה תמיד תקיעה העניין הזה, תמיד האוטו נתקע בזמן שהכי לא מתאים, ואני כבר מתחיל לחשב נזקים. מה הולך להסתבך בעקבות העניין הזה. ומה פתאום הוא לא נכנס לרוורס? הטויוטה אף פעם לא עשתה עניין מרוורס. היא בכלל הייתה ידנית, לא כמו הבחור האוטומטי החדש, היא הייתה משמיעה חריקה קטנה והופ, נוסעים אחורה. ועכשיו, הרכב הזה עם כל המחשבים וההייטק לא נכנס לרוורס. בושות.

אני מגיע הביתה. יש לי בתיק מפתחות של האוטו ואני נכנס פנימה. מניע, והוא מגיב יפה. משלב D והוא נוסע. משלב ל-R והרכב גולש קלות קדימה.

מה לעשות עכשיו? להזמין גרר שייקח למוסך? ואז לחכות להם שעתיים, ועד שיגיעו, ועד שישימו. אין לי כוח לזה. מצד שני האוטו נוסע קדימה. אז אולי חבל על כל הגרר והסיבוך? אולי פשוט אסע למוסך ככה? קדימה כל הזמן. לא נשמע מסובך מדי.

אני מתחיל לחשב את הדרך. מחשב מסלולים שהם רק קדימה. הדרך מתקדמת לי במחשבה והנה אני מגיע לאזור של המוסך - וצריך לחנות, ויש שם גם פרסה קטנה שלפעמים קשה לקחת אותה, וצריך תיקון קטן לאחור, ובכלל המוסך הזה נמצא באיזו סמטה ולפעמים מגיע רכב מולך וצריך שם לתמרן קצת ולתת לעבור, ואם יבוא מישהו מולי ואצטרך לנסוע אחורה?

לאט לאט אני מבין שלמרות הרצון שלי לסגור את הפינה בעצמי בלי גרר, אני לא יכול לנסוע קדימה אם אני לא יכול לנסוע אחורה. מגבלה מוזרה שכזו.

אני יושב בתוך הרכב וחושב על העניין הזה, בראש רצות מחשבות שונות, בעיקר מעשיות, מה אני הולך לבטל מכיוון שאין לי רכב, ואיזו תקיעה זו... אבל פתאום אני נזכר בשיעור נפש הפרשה מהבוקר, כמה עידנים מעכשיו, ובתורה הזו של הבעל שם טוב, שבעצם אמרה לי אותו דבר (ואולי אוטו דבר...). אח שלי, אם אתה לא מסוגל לנסוע אחורה, גם לא תוכל לנסוע קדימה. אם לא תדע ללכת לאחור, להתחיל מההתחלה, להכניס לרוורס, אתה גם לא באמת יכול לנסוע קדימה. משהו בהתקדמות עצמה נהיה מוגבל וחסר אם חסר לה היכולת לנוע לאחור.

אני יוצא מהרכב בהכנעה ומתקשר לביטוח.

"שלום אדוני, כן בבקשה, מספר רכב, מי הסוכן שלך? יופי, כן אז מה הבעיה שלך?"

"הבעיה שלי, כלומר של הרכב... את יודעת מה, שלי - זה לא נכנס לי לרוורס".

 

 

צילום: יח"צ

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מבחן השבת העולמי

    מוטי קרפל במאמר לכבוד...

הציבור קורא לה'

    מזכ"ל אריאל במאמר לחודש...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם