הפלישה של ביה"ד בהאג Featured

 5 hag

עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר

החלטת שופטי בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לאפשר לפתוח בחקירה נגד ישראל בגין "פשעי מלחמה" כוללת טענות לשימוש בכוח בלתי סביר מצד חיילי צה”ל נגד פלשתינים וכן בנייה ביישובים בשטחים "הכבושים" ביו"ש, אשר לטענת התובעת הראשית פאטו בנסודה מהווים הפרה של הדין הבינלאומי.

הבסיס המשפטי לחקירה החל כבר ב-2012 כאשר שדרגה הרשות הפלשתינית את מעמדה למדינה משקיפה אך ורק על מנת לחתום על אמנת רומא, המאפשרת את חברותה בבית הדין בהאג. מטרתה הייתה להביא את ישראל להאג כנאשמת, וכעת היא רושמת לזכותה הישג לא מבוטל כאשר היא מנצלת עד תום את צידוד התובעת הראשית בנרטיב הפלשתיני.

בדצמבר אשתקד מסרה התובעת הראשית החלטה ארוכה שבה לא רק הצדיקה פתיחת חקירה בטענות על "פשעי מלחמה" אלא גם הסבירה מדוע יש לה סמכות לדון בכלל בסכסוך הישראלי–פלשתיני. הבעיה של בנסודה נבעה מכך שישראל אינה חברה בבית הדין הבינלאומי ומעולם לא אשררה את אמנת רומא, ומובן שהרשות הפלשתינית אינה מדינה ולכן אינה יכולה להיות חברה בבית הדין. לכן היא גלגלה את הסוגיה לפתחם של השופטים וביקשה מהם אישור בטרם תפתח בחקירה. החלטת השופטים מאפשרת כעת לתובעת לנהל הליך משפטי באזור יו"ש ו"בשטחים הפלשתינים הכבושים". בנסודה מסיימת את תפקידה בקיץ הקרוב, אבל אין ספק כי תמליץ בחום למחליפה המיועד לעסוק בטיפול בנושא הנפיץ.

ארגון שורת הדין ימשיך את המלחמה כנגד בית הדין במישור המשפטי ובמישור הציבורי, אך במישור המדיני מוטל הנטל על ממשלת ישראל. זו צריכה לפנות למדינות אירופיות החברות בבית הדין כדי להניא אותו מלפתוח בחקירה. מדינות ידידותיות כמו קנדה, גרמניה ואוסטרליה כבר התייצבו בבית הדין והודיעו לו כי הסכסוך בין מדינת ישראל והרשות הפלשתינית אינו כפוף לסמכותו, ויש לצרף אליהן עוד מדינות רבות אחרות. על הממשלה לפנות גם לארצות הברית ולגרום לה להטיל את מלוא משקלה על בית הדין

ישראל בחרה שלא להיות צד רשמי בהליכים בהאג, ובצדק. אם תצטרף לבית הדין ותקבל את סמכותו, היא תיאלץ לקבל את פסיקותיו, והן צפויות בוודאות להיות נגדה. על כן את טענותיה מעלים גופים אזרחיים כמו ארגון שורת הדין. הארגון מתריע זה חמש שנים שבית הדין יפתח בחקירה, ועל כן הגיש לבית הדין סדרת תביעות בשם שלל קורבנות הסכסוך שתוקפות את ראשי חמאס, אש״ף והרשות הפלשתינית. אלו כללו את משפחת הנערה הלל אריאל ז"ל, שנרצחה במיטתה, את חקלאי עוטף עזה ששדותיהם נשרפו מבלוני התבערה וקורבנות טרור מתחילת האינתיפאדה. הדרישה להעמדתם לדין נובעת מהיותם אזרחים ירדנים ללא כל קשר ולמעשה מתוך כפירה בקבלת הרשות הפלשתינית כחברה בבית הדין, והטענה נגדם היא ביצוע מעשי טרור ועידוד והסתה לטרור שהם פשע נגד האנושות.

עוד הגיש הארגון תיק הוכחות נגדיות הכולל עדויות של נשים מהרובע היהודי בירושלים ומגוש עציון אשר גורשו בשנת 1948 בידי הירדנים ובתיהם נכבשו. מדובר באותם שטחים שהתובעת קוראת להם כיום "מדינת פלשתין". משפחותיהן גרו בגוש עציון ובמזרח ירושלים מדורי דורות, במלחמת העצמאות גורשו ממקומות אלו, וכעבור 19 שנים, בתום הכיבוש הירדני, חזרו לבתיהן. כיצד בית הדין יכול עכשיו לבוא ולטעון שזהו אינו ביתן ושהמקום אינו שייך לישראל?

החלטה לחקור את ישראל היא החלטה קשה. מדינת ישראל תסרב לשתף פעולה עם בית הדין, ואז יוצאו צווי מעצר כנגד החיילים והקצינים שיתבקשו להיחקר בבית הדין, וסנקציות יוטלו על מדינת ישראל כדי להסגירם לידי בית הדין. אין תמה אפוא שראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל נדרשו לעניין מייד עם מתן ההחלטה.

ארגון שורת הדין ימשיך את המלחמה כנגד בית הדין במישור המשפטי ובמישור הציבורי, אך במישור המדיני מוטל הנטל על ממשלת ישראל. זו צריכה לפנות למדינות אירופיות החברות בבית הדין כדי להניא אותו מלפתוח בחקירה. מדינות ידידותיות כמו קנדה, גרמניה ואוסטרליה כבר התייצבו בבית הדין והודיעו לו כי הסכסוך בין מדינת ישראל והרשות הפלשתינית אינו כפוף לסמכותו, ויש לצרף אליהן עוד מדינות רבות אחרות. על הממשלה לפנות גם לארצות הברית ולגרום לה להטיל את מלוא משקלה על בית הדין.

עיתוי פרסום ההחלטה אינו מקרי. החלטת השופטים המתינה חודשים ארוכים וניתנה מייד לאחר שעזב טראמפ את הבית הלבן. בבית הדין בהאג הבינו שישראל איבדה את ההגנה של אחד מידידיה הגדולים והחזקים בעולם. כשפתח בית הדין בחקירה נגד ארצות הברית בגין פעולותיה באפגניסטאן הטיל טראמפ סנקציות על שופטי בית הדין ועובדיו, אסר את כניסתם לארצות הברית והחרים את נכסיהם ואמר שלא יהסס לעשות זאת אם יחליט בית הדין לפעול נגד ישראל.

טראמפ עשה זאת מכוח החוק האמריקאי שמאפשר לו להפעיל כל כוח שברשותו, לרבות הפעלת הכוחות המזוינים של ארצות הברית, כדי להגן על חיילי ארצות הברית ועל חיילי ידידותיה מפני ציפורניו של בית הדין הבינלאומי בהאג. החוק, הידוע בגין כך בכינויו "חוק הפלישה להאג", אוסר על כל רשות אמריקאית לשתף פעולה עם בית הדין ולמסור לו כל מידע על חיילי ארצות הברית ואזרחיה העלולים להיחקר על ידו.

על ישראל לאמץ לאלתר את הסדר החקיקה בארצות הברית ואפילו להרחיב אותו כדי לוודא כי שום גורם בישראל אינו מסייע לבית הדין בהאג במישרין או בעקיפין לאסוף ראיות כנגד אזרחינו וחיילינו. בסוף זו מלחמה של כל עם ישראל על אחיזתנו בארץ. לא ניתן לשום גורם בינלאומי לקבוע לנו היכן יעברו גבולותינו. במיוחד לא בית הדין הבינלאומי בהאג.

עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר עומדת בראש ארגון שורת הדין, הנלחם בזירה המשפטית למען מדינת ישראל

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
עצמאות הרבנות

  מאמר מאת הרב אברהם...

תחפושות לכל עת אמת

  סיפור מאת מיכל

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם