הוסר הפיקוח על מוצרי הנפש

 5froind

יובל פרוינד

ימי אלול וחשבון הנפש שמתגנב לאט-לאט אל הלב הזכירו לי את סערת הסלמונלה, הקורנפלקס ועוד כמה סלטים שלא עקבתי אחריהם והורדו מהמדפים. חשבתי לעצמי "זה חשבון רציני", לא הרהורי תשובה נוגים ולא פיוטי סליחות עם דרבוקה. תוך כמה שעות יוצאות ביקורות פתע למפעלים, משאיות נעצרות בצדי הדרך, מוצרים מורדים בבהלה מהמדפים, שר הבריאות מעדכן בכל רגע, ועדיין התקשורת והציבור לא מרוצים ויש כבר מי שמדבר על מחדל הסלמונלה וועדת חקירה. והכול בגלל איזשהו חשש רחוק שאולי אולי המוצר הזה יפגע בבריאותו של מישהו.

ומה עם מוצרי הנפש? מה עם המוצרים שנשלחים מדי רגע אל נפשנו – מעצבים אותה, חורטים בה חוויות, מחוללים בה רצונות, יצרים ותפיסות עולם, האם יש פיקוח כלשהו על מוצרי הנפש? ומי לכל הרוחות הוא שר הבריאות של הנפש?

ומה עם מוצרי הנפש? מה עם המוצרים שנשלחים מדי רגע אל נפשנו – מעצבים אותה, חורטים בה חוויות, מחוללים בה רצונות, יצרים ותפיסות עולם, האם יש פיקוח כלשהו על מוצרי הנפש? ומי לכל הרוחות הוא שר הבריאות של הנפש? התשובות די עגומות וחדות כמו סכין - אין פיקוח על מוצרי הנפש. בעולם הליברלי של ימינו מוצרי הגוף מפוקחים בשבע עיניים, ועל מוצרי הנפש לא רק שאין פיקוח – אסור שיהיה פיקוח. זה שייך לעולמו הפרטי של כל אחד ונתון לבחירתו החופשית. מה, אנחנו רוצים צנזורה?! זה מזכיר משטרים אפלים וכו' וכו'.

אז בגוף יש מערכת ששומרת, מגוננת ומתריעה למען הציבור, ובנפש אומרים לאדם – אתה ורק אתה יודע מה טוב, אתה ורק אתה אחראי. למען האמת יש בכך היגיון עמוק. הנפש, הרוח, היא עיקר האדם, ולכן החופש, העצמאות והאותנטיות הם מרכיבים משמעותיים בהתנהלות שלה. אבל השאלה היא אם בשביל לבנות אישיות חופשית צריך להפקיר את כל הסביבה הנפשית. האם הרווח עדיין גדול מההפסד? ובעצם – האם אין נוסחה מורכבת יותר בסיפור הזה?

הרב קוק ניסח נוסחה מעניינת בעניין: באזור הרוחני – השכלי, האינטלקטואלי, התודעתי – החופש הוא קריטי. בלי מרחב פתוח – אין רוח. בלי מחשבה משוטטת באופן עצמאי, בלי מבחן הרגישות והיושרה הפנימיים – אין אישיות רצינית. אבל בחלקים אחרים של הנפש – אזור החושים, החוויה והיצר – החופש מזיק לנפש. ממש כמו הסלמונלה, אולי אפילו יותר. כאן הנפש זקוקה לגבולות גם פנימיים אבל גם חיצוניים. למה? מפני שאזור החוויה הוא אזור פחות מעובד ויותר עיוור, וכשאפשרויות שליליות ומפתות נמצאות מולו הוא מגיב דרך האינסטינקט ולא דרך מחשבה.

מובן שבעולם המערבי הנוכחי אין אפשרות לעשות את זה. העולם המערבי משאיר את הנפש מחוץ למשחק הציבורי. זו הכרעה פרטית ושכל אחד יבחר מה שהוא רוצה. איפה המשאיות בצדי הדרכים? איפה המדפים הריקים? איפה ועדת החקירה? רק בגוף. הנפש הופרטה עד שלא נשאר ממנה זכר במרחב הציבורי. איפה שר הבריאות של הנפש? איפה ועדת החקירה הממלכתית? איך העלמנו את הנפש מהשיח הציבורי? רק על זה שווה לצעוק "געוולד" מהגג של עזריאלי שישמעו בכל תל-אביב. אוי געוולד.

 

צילום: יח"צ

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
זמן המראה

  אבינועם הרש מכין אתכם...

צעד לקראת השיבה הביתה

  שולי מועלם עד החזרה...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם