לשמח את אימא Featured

 4 hersh
 

אבינועם הרש

הוא, תלמיד כיתה ג', ניגש אליי בהפסקה ורצה לדבר איתי ביחידות. שאלתי אותו מה קרה ומה הוא רוצה, והוא אמר שבעוד חודש מחלקים תעודות מחצית, ויש לו בעיה, כי הוא ממש – אבל ממש – רוצה לשמח את אימא שלו, והוא הבטיח להביא תעודה טובה אבל יודע לפי הציונים שלו שהתעודה לא הולכת להיות משהו.

הכרתי את הסיפור של אימא שלו, אם חד-הורית. בעלה עזב את הבית, והיא נשארה לבד עם הילדים ופתאום מצאה את עצמה במציאות לא פשוטה בכלל מבחינה כלכלית, צריכה לזגזג בין כמה עבודות בשביל לפרנס את המשפחה.

הסתכלתי בו. העיניים שלו דמעו, נראה שהוא ממש רצה לשמח אותה. רק לא ידעתי מה אפשר לעשות. אני לא יכול לתת לו עשר בתורה אם הוא קיבל במבחן שבעים או לתת לו תשע במשנה אם הוא קיבל שישים. חוץ מזה אנחנו רוצים בחיים גם לשקף לו את המציאות, ובחיים, כמו שאנחנו יודעים, האדם קוצר את מה שהוא זורע.

מצד שני, עומד לפניי ילד שאוהב מאוד את אימא שלו ורוצה לשמח אותה, ואיך אפשר להשיב את פניו ריקם? כאן, בניגוד למס הכנסה, אני המחנך יכול להשפיע הרבה יותר ולקבוע לאן ילכו הדברים.

הוא הסתכל בי והבין לאן הרוח נושבת, ונראה שכבר התייאש. הוא החל להסתובב ולחזור למקום שלו כאשר עלה לי רעיון: "תשמע", אמרתי לו, "מצד אחד אני לא יכול סתם להמציא לך ציון דמיוני שלא מגיע לך, ומצד שני אני רואה שאתה ממש רוצה לשמח את אימא שלך, ואני מעריך את זה מאוד. אני אגיד לך מה אנחנו נעשה. אני פשוט אלווה לך ציון מהמחצית הבאה, ואתה תהיה חייב לי. אתה תצטרך להשקיע הרבה יותר במחצית הבאה כדי להצדיק את הציון שנתת לי עכשיו על החשבון. האם זה מתאים לך?"

"מה זאת אומרת להלוות? שאני צריך כאילו לקבל מאה ועשר במחצית הבאה, ואת הבונוסים אתה תוסיף לי כבר עכשיו?"

"בדיוק", עניתי לו, "זה יצריך הרבה השקעה מבחינתך. רק תן לי לפני כן לדבר עם המורים המקצועיים ולראות שגם הם מוכנים לסידור הזה".

דיברתי עם המורים המקצועיים. בהתחלה הם לא הבינו את המהלך, אבל אחרי ששמעו את הרקע ואת הנכונות של התלמיד הזה להצלחה הביעו את הסכמתם, וכך היה: התלמיד הזה קיבל ציון אחד גבוה יותר כמעט בכל המקצועות, והתחייב לפרוע במחצית הבאה את הצ'ק שקיבל.

כשקיבל את התעודה אורו עיניו. "אימא שלי תהיה ממש שמחה!" אמר לי בהתלהבות, והוסיף: "המורה, אל תדאג, אני לא הולך לאכזב אותך".

בערב אימא שלו התקשרה אליי ואמרה בהתרגשות: "הילד שלי סיפר לי מה עשית בשבילו. שתדע שהתעודה הזאת נותנת לי סיבה לקום בבוקר ולהמשיך לסחוב את החיים האלה לבד. אני מבקשת שתמסור את זה גם לשאר המורים".

למחרת בכיתה הוא היה מאושר כל כך, וחבל שלא צילמתי את הפנים שלו כאשר סיפר לי בגאווה שאימא שלו שיתפה את האחיות שלה בתעודה היפה שהוא הביא. רק מלראות אותו הזכרתי לעצמי למה נכנסתי למקצוע ההוראה מלכתחילה.

למען האמת, חששתי בתוך תוכי מהמהלך הזה, גם מיצירת תקדים וגם חששתי שלא יצליח לפרוע את הצ'ק שנתן לנו המורים ולעמוד בהבטחה שלו.

במחצית הבאה הוא לא הצליח להשיג בכל הציונים מאה ועשר ולא תמיד קיבל את הבונוסים, אבל ראו שהוא התאמץ, והוא הצליח לשפר בכמעט ציון אחד גם אצל המורים המקצועיים את כל המקצועות שלמד בהם.

אבל זה מבחינתי רק הבונוס של כל הסיפור. העיקר הוא האמונה העצמית שהובילה לפסגות חדשות ילד שרצה בסך הכול לשמח את אימא.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
עצמאות הרבנות

  מאמר מאת הרב אברהם...

תחפושות לכל עת אמת

  סיפור מאת מיכל

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם