מקור ההשראה של טרומפלדור Featured

 14 zionut

 משה נחמני

מקור ההשראה של יוסף טרומפלדור

הגיבור מראשית ימי הציונות ינק את האומץ מגיבורים קדומים, ואת מסירות הנפש מצדיק קדום עוד יותר

מפני מה נקרא טרומפלדור בשם יוסף?

גם אחיו נקראו על שם אנשים מסוימים. האח הבכור – שמואל – נקרא על שם הסבא, הרב שמואל אשר זצ"ל, ואילו בן הזקונים, אלפרד, נקרא על שם אלפרד דרייפוס. על שם מי קרוי יוסף?

שאלה זו ניקרה במוחי זמן רב. יום אחד עיינתי בלוח השנה העברי, כדי לאתר את התאריך העברי המדויק שבו נולד טרומפלדור. ממקורות שונים גיליתי שהוא נולד בתאריך ב' בטבת תרמ"א, כלומר בליל שבת פרשת מקץ. הווה אומר: יוסף טרומפלדור קרוי על שם יוסף הצדיק!

באשמת אחיו נחטף יוסף הצעיר מאביו והורד למצרים, ובמשך עשרים שנה לא פגש את משפחתו. בתקופה מסוימת הוא גם היה כלוא בבית האסורים. אך דווקא במקום הרחוק והחשוך הזה צמח וגדל להיות המשנה למלך פרעה, ומתוך הירידה הגדולה והניתוק הכואב, צמחה ישועה לישראל.

טרומפלדור האמין והרגיש שהוא וחבריו הם המשך של המכבים. נראה שהדבר בא לידי ביטוי מסוים גם בשיחותיו עם חייליו. לימים סיפר ראובן כצנלסון, שלישו של טרומפלדור: "הוא נראה לנו מעולם אחר. הוא קרא על המכבים, והאמין כי כולנו קורצנו מאותו חומר

תאריך הולדתו של יוסף טרומפלדור חל באמצע סיפורו של יוסף הצדיק, המסופר בפרשות השבוע בתקופה זו של השנה. בשבת שקודם לידתו קראו בתורה את פרשת וישב, המספרת על השלכתו לבור, מכירתו לישמעאלים והורדתו למצרים.

בשבת שבה נולד טרומפלדור קראו את פרשת מקץ, שבמהלכה מתרחשת הפגישה בין יוסף לאחיו. יוסף מזהה אותם, אך נזהר שלא לחשוף את זהותו.

ברית המילה של יוסף טרומפלדור, שבה ניתן שמו, התקיימה בשבת פרשת ויגש, שבה מתחוללת הדרמה המרגשת של היחשפות יוסף בפני האחים. יוסף מסביר להם כיצד התגלגלה מכירתו לטובה. בשבת זו אנו נִשלם סיפור יוסף ואחיו.

הדמיון בין פרשות אלה לפרשת חייו של אביו, וולף טרומפלדור, בולט לעין.

וולף נחטף מהוריו בילדותו לשירות בצבא הרוסי – כמו שיוסף נחטף מיעקב אבינו. וולף נאלץ לעזוב את הווי החיים העברי שבו חונך בבית הוריו, ועובר לחיים בסביבה תרבותית נוכרית וזרה – בדומה ליוסף הצדיק. למרות כל זאת מצליח וולף לשמור על יהדותו, וגבורתו מצמיחה ישועה מופלאה, מתוך עומק הירידה, בדמות בנו יוסף, הגיבור הלאומי, אשר מרומם את רוח ישראל. "אלוקים חשבהּ לטובה".

וולף טרומפלדור הזדהה עם דמותו התנ"כית של יוסף, ולכן קרא לבנו, שנולד ונימול בפרשיותיו של יוסף, בשם זה (הרחבתי על כך בספרי "הגיבור הלאומי – פרקים בחיי יוסף טרומפלדור").

"יהודה המכבי השני"

סמלית מאוד היא העובדה שטרומפלדור נולד בחנוכה. הן זהו חג הגבורה היהודית, החג שבו מספרים על גבורת המכבים, המוסרים את נפשם למען חירות העם בארצו.

המכבים היו מושאי הערצתו של יוסף מילדותו והעניקו לו השראה. אין זו השערה אלא עובדה הנתמכת בעדויות, המספרות על כך שוולף טרומפלדור גידל את בנו מינקותו על מסורת ישראל והיה מרבה לספר לו על גיבורי האומה, ובראשם יהודה המכבי.

יוסף עצמו האמין והרגיש שהוא וחבריו הם המשך של המכבים. נראה שהדבר בא לידי ביטוי מסוים גם בשיחותיו עם חייליו. לימים סיפר ראובן כצנלסון, שלישו של טרומפלדור:

"הוא נראה לנו מעולם אחר. הוא קרא על המכבים, והאמין כי כולנו קורצנו מאותו חומר" ("חרות", 11 במרץ 1960).

ואכן, אלו שהיו סביב טרומפלדור התייחסו אליו כאל יהודה המכבי המודרני. כך כתב איסר קוסובסקי, שהשתתף עימו ביסוד ארגון 'החלוץ':

"הוזמנתי אל טרומפלדור לתרגם מכתבים מרוסית לעברית. אלה היו תשובות להמון מכתבים שנתקבלו מהעיירות הסמוכות, מארגוני 'החלוץ' שנתארגנו חיש מהר בכל הסביבה כולה. היו הרבה קוריוזים במכתבים הללו מהעיירות, ואולם כולם הצטיינו בהערצה תמה לגיבור, ליוסף. היו בין הכותבים שהתנדבו במכתביהם למסור את גופם ואת נפשם על כל אשר יצוום 'יהודה המכבי השני'"(העיתון "אומר", 21 במרץ 1940).

"כדברי יהודה המכבי"

15 שנים לאחר שנפל טרומפלדור בקרב פרסם חיים שלום הלוי מאמר מרתק שבו ביאר את משנתו המיוחדת של טרומפלדור, ובתוך כך השווה בינו ובין יהודה המכבי:

"וזאת תורת הכבוד של תרומפלדור: 'חילול השם קשה ממוות, וכבוד הגאון (בפרט של הלאום) חשוב מחיים. טוב כי נמות מות אנשי כבוד, מאשר נשמש לשנינה יתרה, נוספת על כל השנינות השלוחות על חשבון עמנו'. ובהכרה זו סוד גבורתו ואומץ לבו של תרומפלדור. כן היה מאז עד היום: יהודה המכבי הוציא את צבאותיו לקרב מתוך הקריאה זכרו את החרפה! (מקבים ב ח, יט). ויוסף תרומפלדור ברגעיו האחרונים מוסר את פקודתו האחרונה: תמסרו להם, שיעמדו עד הרגע האחרון לשם כבוד העם. כי הדרך אחת היא לכל לוחמי השחרור והדרור, מיהודה המכבי ועד יוסף הגידם ("הירדן", 17 במרץ 1935).

את המסר המובע במשפט "טוב למות בעד ארצנו" שביטא טרומפלדור בשעותיו האחרונות, הכיר העם היהודי עוד לפני תל חי. במשך הדורות יוחס רעיון זה ליהודה המכבי ולאחיו הגיבורים.

בתיאור הקרב האחרון, שבו נופל יהודה המכבי, נכתב:

"ויאמר יהודה חלילה לי מעשות את הדבר הזה לנוס מהם, ואם קרב יומנו ומתנו בגבורה בעד אחינו,ולא נעזוב אחרינו עוון לכבודנו" (מקבים א ט, י).

"טרומפלדור נפל כפי שנפלו המכבים", תיאר ידידו יצחק קנב (קנייבסקי), ממגיני תל חי, במכתב ששלח לחברי 'החלוץ' ב-21 במרץ 1920, שלושה שבועות לאחר קרב תל חי.

חנוכה אינו רק הזמן שבו נולד טרומפלדור, אלא גם הזמן שבו הגיע לתל חי.

כך סיפר פנחס שניאורסון:

"היה זה בנר ראשון של חנוכה שנת 1919. על לוח המודעות בחדר האוכל הודבקה מודעה הכתובה בכתב יד בעברית וברוסית, ובה נתבקשו חברי הכפר המבוגרים להתכנס לעת ערב בחדר האוכל, לרגל בואו של חבר מרוסיה. עד מהרה התברר כי הכינוס בא כתוצאה מבואו של 'אחד' בשם יוסף טרומפלדור. השמחה לרגל בואו של האורח מהחוץ מהארץ הרחוקה היתה רבה, ובואו עודד את כל החברים שהיו שרויים אותו זמן במבוכה עקב התקפותיהם החוזרות ונשנות של הבדואים בסביבת כפר גלעדי" ("חרות", 7 במרץ 1963).

מקור ההשראה של יוסף טרומפלדור

הגיבור מראשית ימי הציונות ינק את האומץ מגיבורים קדומים, ואת מסירות הנפש מצדיק קדום עוד יותר

מפני מה נקרא טרומפלדור בשם יוסף?

גם אחיו נקראו על שם אנשים מסוימים. האח הבכור – שמואל – נקרא על שם הסבא, הרב שמואל אשר זצ"ל, ואילו בן הזקונים, אלפרד, נקרא על שם אלפרד דרייפוס. על שם מי קרוי יוסף?

שאלה זו ניקרה במוחי זמן רב. יום אחד עיינתי בלוח השנה העברי, כדי לאתר את התאריך העברי המדויק שבו נולד טרומפלדור. ממקורות שונים גיליתי שהוא נולד בתאריך ב' בטבת תרמ"א, כלומר בליל שבת פרשת מקץ. הווה אומר: יוסף טרומפלדור קרוי על שם יוסף הצדיק!

באשמת אחיו נחטף יוסף הצעיר מאביו והורד למצרים, ובמשך עשרים שנה לא פגש את משפחתו. בתקופה מסוימת הוא גם היה כלוא בבית האסורים. אך דווקא במקום הרחוק והחשוך הזה צמח וגדל להיות המשנה למלך פרעה, ומתוך הירידה הגדולה והניתוק הכואב, צמחה ישועה לישראל.

תאריך הולדתו של יוסף טרומפלדור חל באמצע סיפורו של יוסף הצדיק, המסופר בפרשות השבוע בתקופה זו של השנה. בשבת שקודם לידתו קראו בתורה את פרשת וישב, המספרת על השלכתו לבור, מכירתו לישמעאלים והורדתו למצרים.

בשבת שבה נולד טרומפלדור קראו את פרשת מקץ, שבמהלכה מתרחשת הפגישה בין יוסף לאחיו. יוסף מזהה אותם, אך נזהר שלא לחשוף את זהותו.

ברית המילה של יוסף טרומפלדור, שבה ניתן שמו, התקיימה בשבת פרשת ויגש, שבה מתחוללת הדרמה המרגשת של היחשפות יוסף בפני האחים. יוסף מסביר להם כיצד התגלגלה מכירתו לטובה. בשבת זו אנו נִשלם סיפור יוסף ואחיו.

הדמיון בין פרשות אלה לפרשת חייו של אביו, וולף טרומפלדור, בולט לעין.

וולף נחטף מהוריו בילדותו לשירות בצבא הרוסי – כמו שיוסף נחטף מיעקב אבינו. וולף נאלץ לעזוב את הווי החיים העברי שבו חונך בבית הוריו, ועובר לחיים בסביבה תרבותית נוכרית וזרה – בדומה ליוסף הצדיק. למרות כל זאת מצליח וולף לשמור על יהדותו, וגבורתו מצמיחה ישועה מופלאה, מתוך עומק הירידה, בדמות בנו יוסף, הגיבור הלאומי, אשר מרומם את רוח ישראל. "אלוקים חשבהּ לטובה".

וולף טרומפלדור הזדהה עם דמותו התנ"כית של יוסף, ולכן קרא לבנו, שנולד ונימול בפרשיותיו של יוסף, בשם זה (הרחבתי על כך בספרי "הגיבור הלאומי – פרקים בחיי יוסף טרומפלדור").

 

"יהודה המכבי השני"

סמלית מאוד היא העובדה שטרומפלדור נולד בחנוכה. הן זהו חג הגבורה היהודית, החג שבו מספרים על גבורת המכבים, המוסרים את נפשם למען חירות העם בארצו.

המכבים היו מושאי הערצתו של יוסף מילדותו והעניקו לו השראה. אין זו השערה אלא עובדה הנתמכת בעדויות, המספרות על כך שוולף טרומפלדור גידל את בנו מינקותו על מסורת ישראל והיה מרבה לספר לו על גיבורי האומה, ובראשם יהודה המכבי.

יוסף עצמו האמין והרגיש שהוא וחבריו הם המשך של המכבים. נראה שהדבר בא לידי ביטוי מסוים גם בשיחותיו עם חייליו. לימים סיפר ראובן כצנלסון, שלישו של טרומפלדור:

"הוא נראה לנו מעולם אחר. הוא קרא על המכבים, והאמין כי כולנו קורצנו מאותו חומר" ("חרות", 11 במרץ 1960).

ואכן, אלו שהיו סביב טרומפלדור התייחסו אליו כאל יהודה המכבי המודרני. כך כתב איסר קוסובסקי, שהשתתף עימו ביסוד ארגון 'החלוץ':

"הוזמנתי אל טרומפלדור לתרגם מכתבים מרוסית לעברית. אלה היו תשובות להמון מכתבים שנתקבלו מהעיירות הסמוכות, מארגוני 'החלוץ' שנתארגנו חיש מהר בכל הסביבה כולה. היו הרבה קוריוזים במכתבים הללו מהעיירות, ואולם כולם הצטיינו בהערצה תמה לגיבור, ליוסף. היו בין הכותבים שהתנדבו במכתביהם למסור את גופם ואת נפשם על כל אשר יצוום 'יהודה המכבי השני'"(העיתון "אומר", 21 במרץ 1940).

 

"כדברי יהודה המכבי"

15 שנים לאחר שנפל טרומפלדור בקרב פרסם חיים שלום הלוי מאמר מרתק שבו ביאר את משנתו המיוחדת של טרומפלדור, ובתוך כך השווה בינו ובין יהודה המכבי:

"וזאת תורת הכבוד של תרומפלדור: 'חילול השם קשה ממוות, וכבוד הגאון (בפרט של הלאום) חשוב מחיים. טוב כי נמות מות אנשי כבוד, מאשר נשמש לשנינה יתרה, נוספת על כל השנינות השלוחות על חשבון עמנו'. ובהכרה זו סוד גבורתו ואומץ לבו של תרומפלדור. כן היה מאז עד היום: יהודה המכבי הוציא את צבאותיו לקרב מתוך הקריאה זכרו את החרפה! (מקבים ב ח, יט). ויוסף תרומפלדור ברגעיו האחרונים מוסר את פקודתו האחרונה: תמסרו להם, שיעמדו עד הרגע האחרון לשם כבוד העם. כי הדרך אחת היא לכל לוחמי השחרור והדרור, מיהודה המכבי ועד יוסף הגידם ("הירדן", 17 במרץ 1935).

את המסר המובע במשפט "טוב למות בעד ארצנו" שביטא טרומפלדור בשעותיו האחרונות, הכיר העם היהודי עוד לפני תל חי. במשך הדורות יוחס רעיון זה ליהודה המכבי ולאחיו הגיבורים.

בתיאור הקרב האחרון, שבו נופל יהודה המכבי, נכתב:

"ויאמר יהודה חלילה לי מעשות את הדבר הזה לנוס מהם, ואם קרב יומנו ומתנו בגבורה בעד אחינו, ולא נעזוב אחרינו עוון לכבודנו" (מקבים א ט, י).

"טרומפלדור נפל כפי שנפלו המכבים", תיאר ידידו יצחק קנב (קנייבסקי), ממגיני תל חי, במכתב ששלח לחברי 'החלוץ' ב-21 במרץ 1920, שלושה שבועות לאחר קרב תל חי.

חנוכה אינו רק הזמן שבו נולד טרומפלדור, אלא גם הזמן שבו הגיע לתל חי.

כך סיפר פנחס שניאורסון:

"היה זה בנר ראשון של חנוכה שנת 1919. על לוח המודעות בחדר האוכל הודבקה מודעה הכתובה בכתב יד בעברית וברוסית, ובה נתבקשו חברי הכפר המבוגרים להתכנס לעת ערב בחדר האוכל, לרגל בואו של חבר מרוסיה. עד מהרה התברר כי הכינוס בא כתוצאה מבואו של 'אחד' בשם יוסף טרומפלדור. השמחה לרגל בואו של האורח מהחוץ מהארץ הרחוקה היתה רבה, ובואו עודד את כל החברים שהיו שרויים אותו זמן במבוכה עקב התקפותיהם החוזרות ונשנות של הבדואים בסביבת כפר גלעדי" ("חרות", 7 במרץ 1963).

 

 

ליד:

טרומפלדור האמין והרגיש שהוא וחבריו הם המשך של המכבים. נראה שהדבר בא לידי ביטוי מסוים גם בשיחותיו עם חייליו. לימים סיפר ראובן כצנלסון, שלישו של טרומפלדור: "הוא נראה לנו מעולם אחר. הוא קרא על המכבים, והאמין כי כולנו קורצנו מאותו חומר"

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
עצמאות הרבנות

  מאמר מאת הרב אברהם...

תחפושות לכל עת אמת

  סיפור מאת מיכל

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם