עמירם אחיכם Featured

 2 uliel

"מענה השב"ס בנוגע לבעלי הוא סילוף המציאות"
 
בהמשך לפרסום בשבוע שעבר על הטענות הקשות בדבר פגיעה בזכויותיו של עמירם בן אוליאל שהורשע ברצח בדומא, ולאור תגובת שב"ס לדברים, ביקשה אוריין אשתו של עמירם להציג כאן את המציאות שהיא מכירה. במכתב ציבורי המופנה לח"כ אריאל קלנר, שמלווה אותה בסוגיה, מתוארת מציאות הסותרת כמעט לחלוטין את הנתונים שהגיעו אלינו מטעם שירות בתי הסוהר

 

לכבוד ח"כ אריאל קלנר, שלום וברכה.

 

תודה רבה על עזרתך הרבה לבעלי ועל האכפתיות.

 

קראתי את מענה השב"ס בעניין, וכאב לי ממש. שב"ס הציגו "תמונה ורודה" למצב הנוראי והלא-אנושי שבו בעלי נמצא כבר שנים. ברצוני להגיב ולאמת את העניין.

 

לעניין ביקורים:

 

שב"ס מתעלם לחלוטין מכך שבשונה משאר האסירים לבעלי אין גישה לטלפונים כלל. לכן בשל הקורונה היו חודשים ארוכים שלא יכולנו לדבר עם עמירם כי ביטלו את הביקורים.

 

הבת שלנו, מלכות הדסה, בכתה בלילות, התעוררה באמצע הלילה בצרחות "אבא, אבא". היא הייתה מפוחדת ממה קורה שלאבא שלה, ואפילו לא יכלה לדבר איתו.

 

במקום הביקורים שבוטלו, אושרה לבעלי שיחה בודדת איתנו פעם בשבועיים לכ-15 דקות, ברמקול, ליד הקמ"ן (בזמן שלשאר האסירים באגף שלו יש 4 שעות שיחת טלפון ביום). אולם שב"ס הודיע שזה היה בטעות, ובעצם אין שום סעיף שלפיו הם צריכים לתת לו שיחת טלפון אף שהם ביטלו את הביקורים (כאמור, הקשר היחיד שלנו איתו הוא ביקורים, וגם אותם ביטלו בלי מענה אחר). מאז, הופסקו השיחות (היו רק ארבע שיחות כאלו). אחרי כל שיחה כזו, הילדה הייתה מחייכת חיוך ענקי של אושר – היא דיברה עם אבא! וכך, לאחר ביטול השיחות שבקושי היו לנו – לא דיברנו חודשים. אגב, בשיחה הראשונה הקמ"ן לא התיר לעמירם לדבר עם הבת שלנו, כי אמר שאין אישור לכך.

 

כל בקשותיו של בעלי לשיחה עם בתו בת ה-5 נדחו. הוא גם ביקש שייתנו לנו לפחות אישור לביקור חריג כי אין לנו שיחות טלפון, וגם זה נדחה.

 

לאחר חזרת הביקורים – מיד לאחר הדיון של גזר הדין, פחות משעה אחר כך (שבוע וחצי לפני ראש השנה) התקשרו במהרה לבטל לי את הביקור שכבר נקבע ליום המחרת. אמרו של"שפוטים" הביקורים הם רק פעם בחודש. בכיתי וביקשתי שייתנו לנו לבקר, הרי אין לנו טלפונים (בשונה משאר האסירים) ויש לנו ילדה, ואמור להיות סגר בחגים שבגללו נפספס ביקור, ושבעלי אחרי "גזר דין" כזה של שלושה מאסרי עולם – התעלמו באופן מוחלט ממצבו הנפשי, ממצב הילדה ממצבי, מכך שאנחנו משפחה שחיה בתנאים לא אנושיים ולא נורמליים. למה? מה כואב להם?

 

אבל פה הסיפור לא נגמר, ההתנכלות נמשכה: בתאריך 14.10.20 שפטו את עמירם בבית הסוהר על כך שהיה בשירותים בעת כניסת מפקד הכלא לתאו (עבירה מרטיטה וחמורה), וגזרו עליו:

 

  1. קנס של 228 שקלים
  2. ארבעה ימי בידוד ב"צינוק", ולשם אפילו לא הסכימו להביא לו את התפילין עד שעשה שביתת רעב...
  3. שלילת מוצרי חשמל לשבועיים (היו לו בתא קומקום חשמלי ומקרר קטן).
  4. שלילת קנטינה לחודש (הקנטינה אינה מותרות – רוכשים שם מזון וציוד בסיסי)
  5. 5.שלילת ביקורים לחודש (בהתעלמות מוחלטת מהילדה שלנו, ומכך שבגלל הסגר כבר קדם לכך חודש וחצי שלא היה לנו ביקור!)

 

כך, שוב לא ראינו אותו במשך חודשיים וחצי! חודש וחצי מכיוון שביטלו ביקור לפני הסגר, וחודש נוסף בגלל השלילה האכזרית.

 

בעלי התחנן שיבטלו לפחות את העונש של הביקורים, והגיש בקשת "חנינה", אך לא הסכימו לבטל את שלילת הביקורים. שוב התעלמו מחיי אדם! כמה אפשר להכאיב לנו?

 

לעניין טיולים בחצר:

 

גם בחצר בעלי נמצא לבדו, ולא מאפשרים לו לצאת עם אסירים נוספים.

 

באגפים של האסירים הביטחוניים הערבים, להבדיל, אין שום סיכון וכולם מסתובבים באגף בחופשיות, יוצאים לחצר יחד, מתפללים יחד, אוכלים יחד. הם בסך הכול מחבלי חמאס וג'יהאד, הם לא מסוכנים כמו עמירם...

 

לעניין עובד סוציאלי:

 

בעלי לא הוצא בשום שבוע לפגישה עם עו"ס, הדבר היחידי שאולי אליו מכוונים בשב"ס הוא שעובד סוציאלי עובר באגף פעם בשבוע, שואל לשלומו וממשיך הלאה.

 

גם עורך דין מטעם "חננו" דיבר עם העובדת הסוציאלית של הכלא ותיאר בפניה את המצב הנפשי שבו עמירם נמצא – ותגובתה הייתה שאין להם מה לעשות.

 

לעניין סעיף דת:

 

שב"ס כתבו שעמירם מקבל עלון שבועי - דבר זה אינו נכון! בעלי בבית הסוהר "אשל" כבר יותר מתשעה חודשים, וקיבל רק שלושה עלוני פרשת שבוע מרב הכלא!

 

פעמים רבות שלחתי בדואר עלוני פרשת שבוע ושב"ס סירב להעביר לו אותם, והודיע כי אסור לו לקבל עלוני פרשת שבוע.

 

לגבי שיחות אישיות עם רב הכלא:

 

הרב מדבר איתו בסך הכול כמה דקות בתאו, במקרה הטוב פעם בשבוע ולפעמים אף פחות מכך, וכלל אינו מוציא אותו לשיעורים וכדומה.

 

לגבי ספרים:

 

עמירם ביקש מרב הכלא שולחן ערוך, משנה ברורה, רמב"ם - הרב ענה לו שאינו יכול להביא לו והספרים הנ"ל אינם נמצאים בספריית בית הסוהר. ביקשנו לתרום את הספרים האלה לספריית בית הסוהר (אלו ספרים יסודיים מאוד, וטוב שיהיו גם לכלל האסירים) – אך רב הכלא ניתק את הטלפון באומרו שאסור לו לדבר עם אנשים.

 

בנוגע לספריו האישיים של עמירם:

 

לפני יותר מחצי שנה נכנסו סוהרים לתאו ולקחו משם את כל ספרי הדת שהיו לו והשאירו לו רק שבעה ספרים, וזאת אף שהוא לומד כל היום וזה הדבר היחיד שהוא יכול לעשות.

 

עוד בעניין הספרים – לפי נוהלי שב"ס מותר למשפחת האסיר להכניס אליו שני ספרים בחודש. ואף על פי שעבר חודש לא אישרו להכניס לו ספרים שהבאתי עימי.

 

לכן תשובת השב"ס בעניין הספרים וטענתם שכל בקשה דתית נענית – משוללות יסוד. אפילו את המינימום לא נותנים לו, ואף מקשים עליו! מה כואב להם שהוא לומד? מה עוד יש לו לעשות? אין לו טלפונים, אין לו שיעורים, אין לו טלוויזיה, אין לו פעילויות, אין לו אפילו אנשים לדבר איתם.

 

עוד לעניין הדת – הבגדים שבעלי לובש הם בגדי דת שלובשים חסידי ברסלב מהזרם הירושלמי, בהם הוא גם נעצר – מכנסיים שחורים, חולצה לבנה, חליפה שחורה.

 

מאז הועבר לפני יותר מתשעה חודשים לכלא "אשל" – נלקחו ממנו בגדיו. היו לו בסך הכול שלוש חליפות - שתיים של יום חול ואחת של שבת - וכולן נלקחו ממנו. לא השאירו אפילו אחת ל"שארית הפלטה", באמרם שמפקד הכלא אינו מאשר זאת מכיוון שהוא לא ב"אגף תורני".

 

באותו מעמד נלקחו ממנו כל בגדיו למעט החולצה והמכנסיים שלבש, וחולצה ומכנסיים נוספים.

 

שב"ס אמרו לו שאלה ה"נהלים" ומפקד הכלא לא מאשר לו יותר משתי חולצות ושני זוגות מכנסיים (אין שום אסיר, חוץ מבעלי, שיש לו בגדים מעטים כל כך).

 

לפני כמה חודשים נשחקה לגמרי אחת החולצות ונשארה לבעלי חולצה אחת בלבד. הוא ביקש להכניס לפחות עוד חולצה ומכנסיים, ונענה בשלילה. השב"ס הודיעו לו שמכיוון שהוא לא באגף התורני אין אישור. כל זה אף על פי ששב"ס הוא זה שלא מאפשר לבעלי להיות באגף התורני, למרות כל הבקשות שהגיש (טרם העברתו ל"אשל" היה באגפים שמורים עם חולצות מכנסיים וחליפות). עד היום, כבר כמה חודשים נאלץ בעלי ללבוש כל השבוע את אותה חולצה, ועם חליפה שתפר לעצמו מסדין!

 

אפשר לומר שגם לו יצויר כי היחס כלפי בעלי הוא כפי ששב"ס מנסים להציג – לא נורמלי לשים אדם לבדו, מופרד מאחרים, באגף שמור, בלי טלפונים במשך חמש שנים.

 

בעוד רוצחים שבאמת רצחו וביצעו פיגועים אכזריים מבלים את ימיהם יחד, בחגיגות, עם ביקורי שייח'ים, דרשות ותפילות, מסתובבים חופשי ומקבלים טלפונים למשפחה המורחבת – להבדיל – בעלי לא מקבל אפילו שיחת טלפון לעורך הדין או לבת שלנו.

 

זה פשוט זועק!

 

תודה רבה ששמעת את הקריאה ולא התעלמת. זו ממש הצלת נפש מישראל, שנרמסת כבר 5 שנים. תודה גדולה מאיתנו,

 

משפחת בן אוליאל.

 

מלשכת ח"כ קלנר נמסר: "אני פועל בעניין תנאי כליאתו של עמירם בן אוליאל. הטענות שקיבלתי ממשפחתו מעלות תמונה קשה של אפליה והתעמרות. טענות אלה צריכות להיבדק עד תום. זכויות הניתנות לכל אסיר צריכות להינתן גם לעמירם. לא ייתכן שעמירם יקבל פחות ממה שמקבלים הגרועים שבאויבינו".

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
עצמאות הרבנות

  מאמר מאת הרב אברהם...

תחפושות לכל עת אמת

  סיפור מאת מיכל

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם