מה יש לך לחפש שם?

 14abutor

  "העולם גדול ורחב ידיים, ומי יודע כמה נפלאות ואוצרות טמן לנו הבורא על פני האדמה. זה יהיה פשע לאנושות, אבל קודם כול לעצמנו, אם לא נעשה את המאמץ הקטן הזה ונבקר בפינותיו השונות של עולמנו", כך אמרתי לעצמי מול המראה, מתכנן את הנאום שאשא לפני אשתי הערב. התלבטתי אם במקום 'פינותיו' לומר 'משכיותיו' אבל החלטתי שאלו זוטות. הזוגיות שלנו הולכת לעלות שלב.

מפה לשם היא אמרה לי שנורווגיה זה רעיון גרוע. "זה רחוק, זה אנטישמי, ושמעתי שבתקופה הזו אין להם בכלל לילה, ואיך נישן בלי לילה? ואתה יודע שזו הארץ הכי יקרה באירופה. ובכלל", הוסיפה חטא על פשע, "מה רע בגרוזיה? שמעתי שהם מקבלי אורחים ממש כמו הבדואים".

"מיסטר, פליז טורן חוף דה מובייל, ווי חר גוינג טו טייק חוף נאו", אמרה לי דיילת נכרייה באנגלית הכי רוסית שיש. מרגישים בבית ב"ה. "אבא, אני חייב לסיים" – "בסדר חמודי, אז כשתהיה ליד טלגרף תשלח לנו מברק שהכול בסדר. ואל תשכח מה שאמרתי לך על הפלאפל".

בעיקרון אשתי צודקת תמיד, ותמיד כולל עכשיו, אבל ממש ממש בא לי, אז הבטחתי לה שזו הפעם האחרונה שאני מבקש ממנה לטוס לנורווגיה בשנה הקרובה, ושזה חשוב לי מאוד לנפש העניין הזה, כמו שאפילו רבי נחמן אומר בספרים. לא ידעתי לציין באילו ספרים, אבל אמרתי לה שיש עניין גדול ולא ראוי להרהר אחרי הצדיקים. אחרי התייעצות שלה עם אמא שלה, להלן חמותי, היא השתכנעה שכדאי שנסיים עם זה עכשיו, וש"ככה הוא יהיה לך הרבה יותר שקט, תאמיני לי, שלא לדבר על כמויות הכביסה שתוכלי לדרוש ממנו בעבור זה".
תשמעו – עולם אחר. עולם אחר. הקדמה, החדשנות, המרחבים! וזה עוד רק בנתב"ג. האם נעים ככה להתלהב מיציאה מארצנו יקירתנו? "עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל הארצות", ניחמתי את עצמי וניגשתי למדף הטובלרונים שעתידים להתפשט בעצמם בכל התיק שלי.

"ארזתם לבד?"

"לא, מאוד חשוב לנו לעשות את כל מטלות הבית יחד כזוג".

לא צחקה.

אני מאמין שאחרי שבן אדם עומד שמונה שעות ביום בחלל סגור ושואל אנשים שהוא לא מכיר על הרגלי האחסון שלהם, משהו בחוש הקומי שלו נפגע. שלא לדבר על הטקט שלו, שלא מצליח לתפקד כראוי מול טרחנים כמוני. לא מצאתי על פניה של אותה פקידה אומללה זכר לחיוך הרחב כלפי חוץ, שאומר כלפי פנים: "אדוני קוץ באגן, ואילולי שהיה אדוני בתחילת גיל העמידה שלו הוא היה מקבל בעיטה הגונה, גם היא באגן, ולכבודי יש סוליה קשיחה ביותר, מתנת רשות שדות התעופה".

"מה יש לך לחפש שם, תגיד לי? ומה עם העבודה שלך?" אני מנהל שיחת פרידה טלפונית תרבותית עם אבא שלי בירכתי המטוס. אבא שלי מסרב להכיר בכך שהעבודה שלי היא לשבת עם שלושה חבר'ה כמוני בערך ולחשוב מה יצחיק אותו ואת שכמותו. "אישרו לי חופשת מחלה", עניתי לו. "כל הכבוד, תנאים סוציאליים כמו שצריך". הסברתי לו שאני לא הולך "לחפש שם" דברים אלא יותר למצוא – למצוא אגמים ענקיים, פיורדים תכולים ומרחבים ירוקים עד מלוא העין. "רק תיזהרו מהערבים, הם אוהבים ללכת לפיורדים ולחפש שם יהודים", הוא אמר. "עדיף שתלך עם כובע ולא תאכל פלאפל, זה ישר מסגיר אותנו".

"מיסטר, פליז טורן חוף דה מובייל, ווי חר גוינג טו טייק חוף נאו", אמרה לי דיילת נכרייה באנגלית הכי רוסית שיש. מרגישים בבית ב"ה. "אבא, אני חייב לסיים" – "בסדר חמודי, אז כשתהיה ליד טלגרף תשלח לנו מברק שהכול בסדר. ואל תשכח מה שאמרתי לך על הפלאפל".

"אני חושב שאני כבר מתגעגע", אמרתי לאשתי. "לאוכל, לריחות, לטעמים. מעניין מה עם החבר'ה שלנו באולימפיאדה".

– "ג'רבי לקחה ארד".

– "מה! מאיפה את יודעת?!"

– "אני רואה עכשיו בפלאפון שלך".

– "מיסטר, פליז טורן חוף דה מובייל אור איי וויל טייק יו חוף".

המשך יבוא.

לתגובות: This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

צילום: יח"צ

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הציונות הדתית - איפה אתם?

  למה לא אכפת לנו...

לשמור משפטי צדקך

  לרב ארלה הראל נאבד...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם