ממנהטן היישר לחברון Featured

 5 hebron
מיד עם נישואינו עלינו לדירה קטנה בעיר האבות. החלומות של האבות-המחדשים בדורנו הולכים ומתגשמים, והמבקרים מחו"ל לא ישמעו סיפור כמו שלנו בשום מקום אחר

הרב שמחה הוכבוים

זכיתי לעלות לארץ עם אשתי ושני ילדים בשנת 1995, פחות או יותר כשנה לאחר שממשלת רבין חתמה על הסכמי אוסלו. את מקום מגוריי קבעתי בעיר האבות והאימהות חברון. להוריי הייתה מצד אחד גאווה אידאולוגית רבה על מעשינו, ומהצד השני דאגה ביטחונית רבה. באותה תקופה זה היה מעשה שנחשב קיצוני מאוד. עד כמה? מיד לאחר שהתחתנו רציתי לקנות בית ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, אך הדבר לא הסתייע. כאשר באתי לאבי ואמרתי לו כי כעת אנו עושים דרכנו אל מגורים בחברון, הציע אבי לקנות את אותה דירה שעליה דיברנו בעבר ברובע היהודי. פתאום זה היה המקום הבטוח יותר בשביל מגורים לבנו...

בתקופה שבה הגענו לחברון היו בממשלה קולות שהעלו את האפשרות לפנות את היישוב היהודי בחברון, מה שהפך את העניין גם לסיכון כלכלי גדול מאוד כאשר עתידם של היהודים, שוב, היה לוט בערפל. אבל אנחנו רצינו לבוא לחזק. רצינו לבוא דווקא בזמן הקשה.ממנהטן היישר לחברון.

התחתנו כשהיינו באוניברסיטה. שנים לפני כן אשתי הגיעה ללמוד בחברון. באחת הפעמים הרבנית מרים לוינגר זיכרונה לברכה דיברה איתה ועם חברותיה על החזון שלה למקום, על איך להפוך אותו להתיישבות חזקה ופורחת. אשתי הסתכלה סביבה. הכול היה מוזנח, השוק הערבי פעל במקום שבו התגוררו יהודים בעבר. הדברים של הרבנית היו נראים כמו דמיון רחוק. אשתי עלתה לגג בית הכנסת אברהם אבינו ועמדה מול רחובות תרפ"ט, הרחובות שבהם גרו יהודים בעבר. היא התפללה שיום אחד תקום כאן שכונה פורחת, כמו שהרבנית לוינגר חולמת. כמו בסיפורים שהיא סיפרה. במקום שאליו נשאה את עיניה אנו גרים כיום.

הכול היה מוזנח, השוק הערבי פעל במקום שבו התגוררו יהודים בעבר. הדברים של הרבנית לוינגר נראו כמו דמיון רחוק. אשתי עלתה לגג בית הכנסת אברהם אבינו, והתפללה שיום אחד תקום כאן שכונה פורחת, כמו שהרבנית חולמת. במקום שאליו נשאה את עיניה אנו גרים כיום

את חתונתנו ערכנו סמוך לקבר דוד המלך אשר בחברון. היינו קשורים מאוד לרב שלמה קרליבך, והוא חיתן אותנו במקום, אך לאחר החתונה ההתחייבויות ללימודינו האקדמיים הכריחו אותנו לשוב לארצות הברית כדי להשלים את המטלות ולסיים את התואר. ביום שבו סיימה אשתי את ההתחייבות האקדמית האחרונה שהוטלה עליה, כבר עשינו דרכנו לשדה התעופה כדי לעלות לארץ ישראל, והפעם כדי להישאר. בארץ לא הלכנו למרכז קליטה או ליישוב שבו ישנם דוברי אנגלית כדי לעבור תקופת התאקלמות קצרה. ממנהטן היישר לחברון.

הגענו לדירה מוזנחת מאוד בבניין שהיה בעבר הפנימייה של ישיבת שבי חברון. אפילו התלמידים כבר לא גרו בדירה הזאת... היום אני כבר חי עם שישה ילדים בבית מרווח של ארבעה חדרים. אותה תפילה שנשאה אשתי כרווקה על גג בית הכנסת 'אברהם אבינו' התקבלה. החזון של הרבנית לוינגר אכן הצליח לקרום עור וגידים. החזון של הרבנית ממשיך לגדול ולצמוח גם בימים אלו.

לא רק מהארץ אלא מכל העולם באים אנשים לחברון. מתוקף תפקידי, מנהל ההדרכות לבני חוץ לארץ, אני מארח מבקרים מאנגליה, מדרום אפריקה, מאוסטרליה ובעיקר מארצות הברית. יש גם מבקרים שאינם יהודים, נוצרים חובבי ציון שבאים לראות את המקומות שעליהם קראו בתנ"ך ובנבואות.

אחד הסיפורים על חברון שמבקרים מארצות הברית אוהבים לשמוע במהלך הסיורים הוא דווקא סיפור אישי, סיפורו של בני ידידיה. ידידיה הוא אוטיסט. שנים רבות לא זכינו שידבר או ייצור קשר בדרכים אחרות. עד אותו יום, כאשר היה בן שבע, שבו הלכנו יחדיו לתפילה במערת המכפלה. סמוך לציון קברו של אברהם אבינו התחיל ידידיה לסמן כלפי מטה, אל עבר המקום שבו על פי האגדה נמצאת המערה הכפולה שאברהם אבינו קנה ובה נקברו הזוגות יחדיו.

"אתה רוצה להגיד משהו, ידידיה?" שאלתי. ולפתע, בפעם הראשונה מאז נולד, בקברי האבות והאימהות, אמר לי בני ידידיה: "אור גדול פה, אימא בית, אבא בית". זה הסיפור שהכי מעניין את המבקרים מחוץ לארץ. הם יודעים שסיפורים כאלה הם לא ישמעו מאיש במנהטן. בשביל סיפורים כאלה הם צריכים לבוא לחברון.

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
יש ה' אפילו במקום הזה

  הטור של סיון רהב...

וְאֶת עֵשָׂו

  סיפור שירה דרייפוס

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם