בלי התנצלויות Featured

 4 hersh

 

אבינועם הרש

 

אני רואה בתחנת הדלק בכביש 443 בצומת שילת אדם בעל חזות ערבית, לבוש חליפה ועניבה, יוצא ממרצדס יוקרתית במיוחד, וללא הקדמות מיותרות כורע על הברכיים ומשתחווה מלוא גופו על המדרכה.

 

ישר נזרקתי לחלק של "ואנחנו כורעים ומשתחווים ומודים" שאנחנו אומרים בסדר העבודה ביום כיפור ולפעולות ההשתחוויה והכריעה הדומות, אבל לא יכולתי שלא להרגיש הערצה גדולה לאמירה הזאת שלו: הנה אני, בן אדם שנוסע במרצדס ולובש חליפת שלושה חלקים שנראית מיליון דולר, ואם אני רוצה להתפלל ככה באמצע היום ולהשתחוות אפיים ארצה אני לא אראה אף אחד ממטר. כמה גאווה. כמה עוצמה יש בבן אדם שבאמצע היום מדגמן את האמונה שלו לעיני כול.

 

זה היה פשוט מעורר השראה. ונזכרתי איך הרגשתי כשהייתי צריך להניח תפילין באמצע המטוס. כמה בושה הרגשתי. איך שהתפילין בערו לי על הידיים ועל הראש, והמחשבה היחידה שיכולתי לחשוב עליה הייתה: ראבק, כולם מסתכלים עליי... פדיחה.

 

וחשבתי שוב על הבן אדם המוסלמי הזה. ויודעים מה? נכון, מדובר על דת שאסוציאטיבית ישר מתקשרת לנו עם טרור ורצח כמו שראינו רק השבוע בצרפת ובאוסטריה, ומהבחינה הזאת באמת אין מה להכביר מילים. אבל אם נתמקד לרגע בגאווה שלהם, נגלה שככה נראית אמונה בצדקת הדרך: בלי התנצלויות. בלי מה יגידו ולא נעים. בלי שפיפות קומה. ורק את הבחינה הזאת כדאי גם לנו לאמץ.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
המלחמה ששינתה אותנו

  מאמר מאת עדו רכניץ

מוצאים דרכים חדשות

  הטור של סיון רהב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם