בין האידיאל למציאות Featured

 11 sivan

סיון רהב מאיר

1.

יועץ החינוך ספי אלגביש כתב לי כך:

"אני לא מאמין שזה קרה לי. תעצמו את העיניים ותנסו להיזכר ברגע כזה: אתם כבר אחרי כמה שעות עם הילדים הקטנים, הם מוציאים אתכם מדעתכם, ולאחר שהגבתם שוב ושוב בסבלנות וברגישות – החלטתם שאתם פורקים את כל מה שיש לכם בבטן.

אז היום, באמצע השתלמות יועצים בזום שעסקה בנושא אקלים בית ספרי, רגישות והכלה, החלטתי שאני מוציא על הילדים שלי את כל מה שאני חושב על הבלגן שהם עושים בבית. צעקתי ונזפתי והתעצבנתי, רק ששכחתי להשתיק את המיקרופון שלי, וכך לא רק ילדיי הקטנים שמעו את הצעקות, אלא עוד עשרות יועצים ויועצות, קולגות מקצועיים שלי.

רק כאשר המפקחת פנתה אליי וביקשה ממני לסגור את המיקרופון הבנתי את גודל התקרית. באמצע השתלמות שעוסקת ברגישות ובסבלנות כלפי ילדינו ותלמידינו היקרים – עשיתי את ההפך הגמור.

מה המסקנה? שאנחנו אנושיים. נדמה לי שזה מסר חשוב מאוד בתקופת הקורונה, שבה אנחנו קמים ונופלים מאה פעמים ביום. הפער בין התיאוריה והאידיאל ובין היכולת ליישם את הדברים בפועל היא תמצית החיים שלנו. כל המשימה שלנו היא להוריד את הערכים שאנחנו מאמינים בהם אל עולם המעשה, ולחיות אותם בפועל. הלוואי. הרי אם אני מתבייש שישמעו אותי ככה בחוץ, אולי אני גם לא אמור לצעוק ככה בתוך הבית פנימה.

אבל אחרי שזה קרה, את כל הדיבורים על ההכלה והאהבה והעין הטובה – אני צריך להפנות גם כלפי עצמי. לא לשפוט את עצמי כל כך בחומרה על מה שהתרחש.

אה, ועוד מסר חשוב – ללחוץ על 'מיוט' בזום".

2.

זה לא עובד. שתי הפרשות הראשונות בתורה מתארות את כישלונה של האנושות. בני האדם חוטאים, גונבים ובוגדים, ואלוקים מתחיל מחדש. רק נח ומשפחתו נכנסים לתיבה וניצלים מהמבול. חכמינו לאורך הדורות מביעים אכזבה. מדוע נח לא פעל כדי להציל את כל בני דורו? איך דאג רק לעצמו ולא התפלל והתחנן לאלוקים, ולא קרא לאנשים לתקן את מעשיהם?

מייד אחר כך הופיע סיפור מגדל בבל. כל האנושות מתאגדת כדי להקים מגדל שחצני וחומרני, שראשו יגיע לשמיים. הם רוצים לשלוט, לכבוש, לעשות את עצמם לאלוקים. הם סוגדים לטכנולוגיה, להתעצמות האדם, ולא מותירים כלל מקום לבורא.

מה הפתרון? התשובה מופיעה בפרשת השבוע – אברהם אבינו. הוא מתקן את החטא של נח, ומגלה אכפתיות רבה. כשאלוקים רוצה להרוס את סדום הוא לא שותק, אלא מתקומם ומתווכח, כי כך מתנהג מאמין אמיתי. כשבני דורו חוטאים הוא לא מתעלם ודואג רק לעצמו, אלא מחנך אותם באהבה ובסבלנות.

ובמקום לבנות מגדל בבל, הוא בונה אוהל צנוע, פתוח לכל אורח, בית שכולו חסד והכנסת אורחים. מגדל בבל קרס, אבל האוהל של אברהם קיים עד ימינו, אצל בני בניו. בוני המגדל ניסו לעשות שם לעצמם, ושמם נמחק, ואברהם נצחי דווקא כי לא פיאר את עצמו, אלא את אמונתו.

3.

השחקן יהודה בארקן נפטר מקורונה. הנה סיפור שנהג לספר, ונדמה לי שיכול לעזור גם לאחרים:

לפני כמה שנים הוא נקלע לחובות גדולים, גם לשוק האפור. עוד בעיות משפחתיות ואישיות הופיעו, והובילו אותו למצב נפשי קשה מאוד. ביום שישי אחד, בשיא הדכדוך, הטלפון שלו צלצל שוב ושוב. הוא לא רצה להרים, כי חשב שזה בטח עוד אחד מבעלי החוב, אבל לבסוף ענה. זה היה חיים. אדם עני, שהשיג את המספר של השחקן המפורסם והמצליח, וצלצל כדי לבקש נדבה. אין לנו כסף לקנות אוכל לשבת, אמר חיים, ואתה בטח עשיר ויכול לעזור לנו. יהודה ניסה להסביר לו שהוא בעצמו במצוקה, אבל אז הכניס יד לכיס ומצא שם שטר של 200 ש"ח. הוא אמר לחיים להגיע אליו, ונתן לו בהתרגשות את השטר.

הרגע הזה שינה את חייו לטובה. אחרי חודשים של הימלטות מכל העולם, הוא נשם לראשונה נשימה עמוקה בסיפוק, אפילו בשמחה, והחליט ליצור קשר עם הנושים ולהגיע איתם להסדר. "לא משנה כמה אני במצוקה", הסביר שנים אחר כך, "אני תמיד יכול לתת לאחרים. וכשאני נותן – אני בעצם מקבל הכי הרבה. חיים פנה אליי בתקופה איומה, שבה חששתי שאני עלול לפגוע בעצמי, והראה לי שאני עדיין יכול לסייע. אומרים 'צדקה תציל ממוות'. היא מצילה את המקבל, אבל גם את הנותן".

4.

שמעתי השבוע על אימא לכמה קטנטנים, שהיא גם מורה בעצמה. היא מנסה להעביר זום לכיתה א' (משימה בלתי אפשרית) ובמקביל לחבר את ילדיה לזום עם הגננת (עוד משימה בלתי אפשרית). שמעתי על ילדה שרגע לפני בת המצווה המצומצמת שתוכננה לה בחצר הבית – נכנסה לבידוד בגלל חברה מאומתת. הסיפורים האלה הם כמובן קטנים מול סיפורי המובטלים, החולים והנפטרים.

מה אנחנו יכולים לעשות מול גלי המצוקה האלה? ספר איוב מספר על אדם שהתמודד עם אסונות רבים. איוב איבד את רכושו, את בריאותו, את ילדיו, וכשהחברים שלו מנסים לעזור לו ולנחם אותו, הוא אומר להם משפט עוצמתי: "שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ מִלָּתִי... תְהִי זֹאת תַּנְחוּמֹתֵיכֶם". כלומר: ההקשבה שלכם למצוקה שלי – היא עצמה הנחמה. אל תדברו ותסבירו לי, אלא תקשיבו באמת, תשמעו אותי – וככה תנחמו אותי.

אנחנו לא יכולים לתרום לכולם כסף ולפתור את הבעיות של כולם, אבל אנחנו כן יכולים, בימים אלה, לפחות לשמוע. להיות שם בשבילם ופשוט להקשיב – ובכך להביא נחמה, הקלה וחיזוק.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
יש ה' אפילו במקום הזה

  הטור של סיון רהב...

וְאֶת עֵשָׂו

  סיפור שירה דרייפוס

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם