שלושה כוחות מתאבקים Featured

 6 harav igal

שלושה כוחות מתאבקים במחננו – עד שהגיע כוח רביעי ועצר הכול
הפסקה המפורסמת של הרב קוק על חשיבות הדעות והמחנות השונים בציבור הישראלי, עלולה להתפרש כהפריה עם דעות מתרבויות זרות, ולא היא: כל שלושת הכוחות – הקודש, האוניברסליות, והלאומיות – צריכים להתברר מתוך הדרכת היהדות בתוך כלל החברה הישראלית * עד לא מזמן זה דווקא עבד מצוין, אלא שהפלורליזם הישראלי והאיזונים העדינים הופרו כשעל מגרש הדיונים השתלט כוח נוסף: בג"ץ לקח את הכוחות לידיו, ועיקר למעשה את השיח הישראלי * בלימת כוחו של בג"ץ אינה רק עניין של משילות – היא הערובה היחידה לכך שהשיח והשלום ישובו אל המחנות כאן

הרב יגאל לוינשטיין

לפני כשבועיים נאמה חברת הכנסת תהלה פרידמן ממפלגת כחול לבן. איני מכיר אותה, את פועלה ואת השקפתה הכללית, אך מכיוון שהיא דיברה על נושאים שנוגעים להשקפת העולם של הציונות הדתית – חשוב לי להביע את עמדתי ביחס לדבריה.

בדבריה הזכירה פרידמן דברים שאני כמובן מסכים עימם. אין בציונות הדתית חולק על כך שמדינת ישראל ושיבת ציון בדורות שלנו הן נס העמים, נס היסטורי, נס של העם היהודי. אני סבור שרוב עם ישראל חושב כך, גם מי שאינו ציוני דתי. אחרי אלפיים שנות גלות והיסטוריה של שלושת אלפים ושלוש מאות שנה, אנו חוזרים הביתה. ידיעתה ותחושתה של פרידמן שהיא חיה בתוך נס הן התחושה שצריך לחוש כל יהודי וכל אדם בארץ ובעולם כלפי שיבת ציון.

עם זאת, ח"כ פרידמן דיברה על המתחים והמחלוקות בחברה הישראל והשוותה את ימינו לימי בית שני, שבהם גרמו המחלוקות הגדולות והקנאות לחורבן הבית. אינני שותף לחרדה הזאת. אין ספק שישנם מתחים ומחלוקות בחברה ישראלית, אך אינני מסכים לתחושה האפוקליפטית שמתארת חברת הכנסת, ושתי סיבות לדבר. ראשית, עברנו במאה שנות ציונות משברים רבים, קשים וכואבים מאלה שאנו עוברים היום. ההיסטוריה מראה שאנו יודעים לעמוד במשברים, אנו למודי ניסיון של אלפיים שנות גלות. שנית, אני סבור שרוב בני העם היושב בציון הם אחים זה לזה, מעריכים, אוהבים ויודעים לחיות יחד. בתוך עמי אני יושב ולא בתוך קבוצה כזו או אחרת, ואני רואה שיש לנו הרבה מן המשותף ושאנחנו יודעים לחיות זה עם זה.

שלוש נקודות מול שלושה כוחות

בנאומה הביאה ח"כ פרידמן ממאמרו המפורסם של הרב קוק בספר אורות התחיה (סעיף י"ח) על שלושה כוחות שיש במחנה: הקודש, הלאומיות והאוניברסליות. כלומר: הדת, הלאום והעולם. על פי המאמר לשלושת הכוחות יש מקום. הכוחות מתגוששים זה בזה וההתגוששות הזאת יוצרת הפריה. שלושתם יחד בונים עולם אחד שלם.

ברצוני לעמוד על שלוש נקודות עקרוניות העולות מהמאמר, ולהסביר את הטעויות והבעיות מהבנה לא נכונה שלהן. להבנתי נעשה לפעמים בציבור שלנו שימוש במאמר הזה בהקשרים לא נכונים, והדבר עלול להביא לטעות גדולה בשני מישורים: הן בהבנה מהי היהדות, והן בהחלשת התפיסה היהודית שלפיה תכלית שיבת ציון היא "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".

מחשבת היהדות

הנקודה הראשונה נוגעת להבנת שלושת הכוחות שמוצגים במאמר. יש שתי גישות בשאלה איך להבין את היחס בין היהדות ובין הלאומיות והאוניברסליות. על פי גישה אחת היהדות עומדת בפני עצמה, הלאומיות בפני עצמה והאוניברסליות בפני עצמה – שלושה כוחות עצמאיים שמתחלקים ביניהם בבניין החיים. לפי גישה זו היהדות היא רק שליש ממכלול הכוחות. גישה כזו טוענת שאת ערכי הלאומיות והאוניברסליות איננו שואבים מתוך היהדות אלא מן החוץ, מסל הערכים הכללי של אומות העולם, בבחינת "היה יהודי בביתך ואדם בצאתך". תוצאת הגישה הזאת היא שבסופו של תהליך גם ה"יהודי בביתך" נמחק, וכל צורת ההתנהלות של האדם היהודי במרחב הציבורי איננה מבטאת השקפת עולם יהודית. סיבת הדבר היא שהיהדות תופסת מקום בחיים של מי שמורה על כמה מצוות מעשיות ופרטי הלכות, אך סל הערכים כולו בא מן החוץ ולא ממחשבת היהדות.

גישה זו, לבד ממה שאיננה נכונה, גם אינה כתובה במאמרו של הרב קוק. בסוף המאמר משתמש הרב קוק בביטוי "הקודש העליון", כלומר מחשבת היהדות. היהדות אינה רק אוסף מעשים דתיים, יש לה גם השקפה, תפיסת עולם. מחשבת היהדות איננה כוח שלישי שעומד עם הכוחות הנוספים, אלא היא מדריכה את שלושת הכוחות גם יחד. האוניברסליותוהלאומיות אינן נטע זר ליהדות. היהדות מדריכה גם את הכוח האוניברסלי וגם את הכוח הלאומי. הלאומיות הישראלית לא רואה מתח בין הפרט והלאום, כי בלאום היהודי גנוזה שאיפת החיים היותר עמוקה של הקודש. שאיפת החיים הזאת היא מה שממנה יונק גם היחיד את ערכו. באומות העולם יש נתק בין עולם הערכים והמוסר ובין היסוד הלאומי, ולכן המשטרים שלהם מנסים למצוא את האיזון. אצלנו אלה שני מקורות משלימים.

מכיוון שכך, איננו מקבלים את סל הערכים שלנו מאומות העולם. הרב קוק לימד שיש לקחת את הרעיונות הלאומיים והאוניברסליים ולהעביר אותם תהליך של זיקוק בבית המדרש. כך גם בימינו באשר לרעיונות החדשים של חירות, שוויון, פמיניזם – כל זה צריך לעבור תהליך עיבוד בתוך בית המדרש (הרב קוק עוסק בכך במאמר "המחשבות" שבספר עקבי הצאן).

הכוח הרביעי הזה שמתערב לא מאפשר דו-שיח אמיתי בין שלושת הכוחות, כי במקום דו-שיח יש פה גורם חיצוני שמכריע כל הזמן לטובת צד אחד. תפיסת עולם שכל עניינה פירוק של כל המבנים החברתיים, גברים, נשים, לאומים, זהויות. תפיסת העולם הזאת, כשהיא מקבלת כוח מכריע, לא רק שהיא לא תעצור ותתחשב בכוחות האחרים, היא תמיד תרוץ לבג"ץ כאשר השיח החברתי בכנסת יכריע נגדה

מושג האוניברסליות

הנקודה השנייה היא האוניברסליות. את המאמר הזה כתב הרב קוק לפני כמאה ועשרים שנה, אך בינתיים השתנה העולם, והאוניברסליות שעליה אמר הרב קוק שיש לה מקום שינתה את תוכנה. האוניברסליות של העולם המודרני, זו שעליה דיבר הרב קוק, הייתה כזו שמבקשת למצוא קשרי אחווה בין עמים שונים תוך שמירה על הצביון הלאומי המיוחד של כל עם. האוניברסליות הפוסט-מודרנית, זו הקיימת היום, היא כוח שמבקש למחוק את כל הזהות הלאומית והדתית.

העולם המודרני חווה טראומה של שתי מלחמות עולם. הטראומה הזאת גרמה לו לזנוח את עולם הערכים הישן ולפתח גישה חדשה – גישה של פירוק כל זהות וכל ערך. זה ההבדל בין "פלורליזם" ובין "רלטיביזם". ברלטיביזם אין אמת בכלל; זה לא שהאמת רחבה ויש לה הרבה זוויות ואנחנו מנסים לחפש אותה יחד, אלא אין אמת, אין נקודת ייחוס אמיתית, אין דבר נכון או לא נכון. התהליך הרדיקלי ביותר של זה הוא תפיסת עולם הפרוגרסיבית, שרואה את כל העולם שלנו דרך פריזמה של מדכאים ומדוכאים, חזקים וחלשים, לבנים שמדכאים שחורים, גברים שמדכאים נשים ולאומים שמדכאים מיעוטים. צריך לחדד שאין לגישה הפרוגרסיבית בעיה עם זה שאדם יהיה דתי וישמור מצוות, אך היא לא מסוגלת לקבל זהות קולקטיבית דתית או לאומית – את זה היא כל הזמן מפרקת.

חשוב להבין שהאוניברסליות שעליה דיבר הרב קוק הייתה עסוקה בבניין ובשכלול של הזהות הלאומית והדתית ולא במחיקה שלהם. דוגמה לדבר היא ערך הסוציאליזם שהיה לו משקל רב בראשית ימי הציונות. הסוציאליזם וזכויות האדם שבתקופה זו הם ערכים אוניברסליים שדרו בכפיפה אחת עם ערך הלאומיות, בלי סתירה. אך היום "זכויות אדם" פירושן מחיקת כל יסוד לאומי וכללי. האוניברסליות הפכה את עורה והיום היא עסוקה בפירוק של כל הזהויות הקיימות. השינוי שחל הוא לא בעצם זה שיש ממד אוניברסלי שיש לו מקום, אלא בשאלה מה זה אומר להיות אוניברסלי. היום זה אומר שכל העולם מתחלק לשחור לבן ולטובים ורעים, וצריך להרוס את כל הסדרים הישנים. כל מי שיעז לדבר בשם הלאומיות או בשם זהות, בשם דת או בשם ערכים – הוא מוקצה מחמת מיאוס.

סתימת פיות

השיטה של תפיסת העולם הרדיקלית הזאת היא סתימת פיות. הכול חייב להיות "פוליטיקלי-קורקט", אי אפשר לומר שום דבר שהוא בניגוד למה שמותר ואסור להגיד, אסור לדבר על נשים, על אנשים מעדות אחרות ומקבוצות אחרות, אסור להגיד שום דבר, רק מה שהפוליטיקלי-קורקט מרשה. זו סתימת פיות. אין פה חופש דעות ולא פלורליזם. זה ממש לא מה שהרב קוק מדבר עליו, שיש שלושה כוחות שמתגוששים ויש שיח אמיתי וכן ומכבד בין הצדדים.

צריך להבין שהיום יש שני כוחות ועוד כוח שלישי שלא רוצה דו-שיח והפריה הדדית. יש פה כוח אחד שרוצה למחוק את כל מה שקיים, לא משנה מי, מה ולמה. כל מה שהיה בעבר הוא שלילי. אם לא נבין את הדבר הזה, הכוח הרדיקלי הפרוגרסיבי ימחק את הכול. אנחנו רואים את זה בכל התהליכים שבהם נמחק כל דבר בעל ערך שנבנה פה בארץ הנפלאה שלנו, ולכן אנו מחויבים להיאבק על עמדותינו, על אמונתנו ועל ערכינו.

בג"ץ

הנקודה השלישית היא שבעשרים השנים האחרונות הצטרף כוח נוסף לזירת השיח, והכוח הזה משתמש בכלים שונים מאלה של שאר הכוחות. הכוח הזה הוא בג"ץ שמשתתף פעיל בהכרעה בדיונים הפנים-חברתיים שצריכים להישאר ברמת החברה והכנסת. אל שלושת הכוחות הצטרף כוח רביעי שמוטה לגמרי לטובת צד אחד – לטובת הצד האוניברסלי במובן הרדיקלי ביותר שלו. בכל פסק דין (כמו פסק הדין האחרון נגד הריסת בית המחבל) שבו ישנה התנגשות בין תפיסה פרוגרסיבית רדיקלית לערך, לאום, ציונות, משפחה, יהדות, אדם או כל נושא אחר – בג"ץ מתייצב לטובת הצד הרדיקלי שמוחק את הכול.

הכוח הרביעי הזה שמתערב לא מאפשר דו-שיח אמיתי בין שלושת הכוחות, כי במקום דו-שיח יש פה גורם חיצוני שמכריע כל הזמן לטובת צד אחד. תפיסת עולם שכל עניינה פירוק של כל המבנים החברתיים, גברים, נשים, לאומים, זהויות. תפיסת העולם הזאת, כשהיא מקבלת כוח מכריע, לא רק שהיא לא תעצור ותתחשב בכוחות האחרים, היא תמיד תרוץ לבג"ץ כאשר השיח החברתי בכנסת יכריע נגדה.

דוגמה לכך היא גיוס החרדים לצה"ל. התחיל תהליך טוב (במתווה השופט טל ולאחר מכן בוועדת שקד) שהושג בהסכמה בין כל הגורמים. הכול היה בסדר וההסכמות ההדדיות נשאו פירות, עד שבג"ץ התערב ואז חלה נסיגה במספרם של החרדים המתגייסים לצה"ל – מה שהביא בסופו של דבר לכך שצה"ל מסר נתונים לא נכונים. בג"ץ עצר את הדו-שיח הפורה, המפרה והמחבר, התערב בתהליכים חברתיים שדורשים פשרות וסבלנות, וגרם לנסיגה עמוקה. זו דוגמה למה שקורה כשכוח חיצוני מתערב בשיח הכן, ההגון והמכבד שיש בתוך הכוחות בחברה שרוצים לבנות יחד את העם היהודי ואת מדינת הלאום שלו.

שלושת הכוחות שהרב מדבר עליהם הם כוחות "בונים", לעומת הכוח הרביעי, שהוא הכוח האוניברסלי , שהפך לדה-קונסטרוקטיבי, למְפרק. אלו שוליים חברתיים, אך שוליים קיצוניים מאוד. מכיוון שאלה רק שוליים שלא מבטאים את הרוח בחברה, אני לא מודאג שתהיה כאן מלחמת אחים. שלושת הכוחות הרווחים בחברה הישראלית הם בריאים, הם יודעים בדיוק שיש לכוחות האחרים מקום, והם מבינים שצריך למצוא איזונים בין כולם. השוליים האלה מקבלים סעד מבג"ץ ולמעשה מעצימים את הלהבות, גורמים למחלוקות ומגדילים את הכעס הפנימי בחברה הישראלית.

זאת אולי יותר מכול הסיבה שצריך לרסן את בג"ץ ולשים אותו מחוץ לשיח הציבורי. עליו לשוב לעסוק במשפטים ובחוקים שהכנסת מחוקקת, ולחדול מלהתערב בנושאים לא לו.

דוגמה לכך היא גיוס החרדים לצה"ל. התחיל תהליך טוב (במתווה השופט טל ולאחר מכן בוועדת שקד) שהושג בהסכמה בין כל הגורמים. הכול היה בסדר וההסכמות ההדדיות נשאו פירות, עד שבג"ץ התערב ואז חלה נסיגה במספרם של החרדים המתגייסים לצה"ל – מה שהביא בסופו של דבר לכך שצה"ל מסר נתונים לא נכונים. בג"ץ עצר את הדו-שיח הפורה, המפרה והמחבר, התערב בתהליכים חברתיים שדורשים פשרות וסבלנות, וגרם לנסיגה עמוקה. זו דוגמה למה שקורה כשכוח חיצוני מתערב בשיח הכן, ההגון והמכבד שיש בתוך הכוחות בחברה שרוצים לבנות יחד את העם היהודי ואת מדינת הלאום שלו

שלושת הנושאים שעליהם דיברתי (מחשבת היהדות, מושג האוניברסליות ומקומו של בג"ץ) הם שלושה נושאים שצריכים להתברר עוד ועוד. הם נוגעים לשליחות של בית המדרש הציוני דתי – איך אנחנו תופסים את תחיית ישראל ואת המחלוקות שבין הכוחות שבו, ואיך המחלוקות האלה בונות יחד את המבט היותר שלם של תחיית ישראל בדורות האלה.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
המלך בשדה

  מאמר מאת הרב חברון...

הילדים הקבועים

  הרה דוד סתיו על...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם