פנימה ולמעלה Featured

 15 sivan

סיון רהב מאיר

  1. מה אנחנו הכי צריכים? נחמה. השבוע צייַנו 85 שנים לפטירת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, המנחם הגדול. אחרי אלפיים שנות גלות, אחרי רמיסות, השפלות וגירושים, הוא טען שמה שהדור שלנו צריך לשמוע הוא דברים טובים: כמה גדול הפוטנציאל שלנו, כמה גדולה התורה שלנו, כמה גדולה השליחות המשותפת שלנו. נדמה לי שאנחנו עדיין צמאים לכך, למילים טובות ומנחמות ומעצימות – בדיבור שלנו זה כלפי זה, בדיבור בתוך המשפחה, בתרבות, בתקשורת, ובפרט בתקופת הקורונה.
  2. פעם לשאלה "איפה אתם בחגים" הייתה משמעות אחרת: איפה אתם מתארחים, לאן אתם נוסעים. מי שמקשיב בימים האחרונים לעדכוני הקורונה, מבין שהשנה השאלה הזאת תהיה שונה: האם אתם מתפללים בראש השנה בגן השעשועים שמתחת לבית? במרפסת שלכם במניין עם השכנים? או בפארק הציבורי?
  3. "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ", מתחילה פרשת השבוע, ופרשנים בכל הדורות מדגישים שלא מדובר רק בשדה הקרב. הפרשה אמנם כוללת הוראות רבות ביחס למלחמה פיזית, אבל שימו לב לסיפור שמובא בספר "חובות הלבבות":

הנה פסקה אחת מדבריו: "נחמת ישראל היא עכשיו חובתנו היותר גדולה וקדושה. חובת תלמידי חכמים, צדיקים וקדושים, וכל מי שמרגיש בלבבו נטייה ללכת בדרכיהם – להרעיף טל של ניחומי אמת. הורגלנו הרבה לדבר רק דברי תוכחות קשים... אנחנו חייבים לנחם את ישראל... לספר תמיד בשבחם של ישראל, ללמד עליהם זכות ולמצוא תמיד את הצד הטוב והמפואר שבהם, ועל ידי זה גם לרומם את רוחם".

גם כשיש להעיר ולבקר – זו צריכה להיות הרוח הכללית.

אלול של שנת תש"ף ותשרי של שנת תשפ"א צפויים להיות מאתגרים במיוחד. כמיליון איש רגילים להגיע לכותל לסליחות, ורובם לא יוכלו לבוא. כדי לשמוע את תקיעת השופר בראש השנה נצטרך להתאמץ, ולא נוכל פשוט להצטרף למניין של מאות אנשים. גם ב"כל נדרי" ובנעילה ביום הכיפורים לא נצטופף עם כל השכונה בבית הכנסת.

האחריות עוברת אלינו. חוויית החגים יקרה למיליוני ישראלים, וחבל להיזכר ברגע האחרון – אפשר לחשוב ולהיערך כבר מעכשיו, תוך הקפדה על ההוראות. יש קהילות שכבר שוכרות צילייה או אוהל פתוח, יש עיריות שכבר ממפות גנים ציבוריים וחושבות איך לחלק אותם, וצריך כמובן לשמור מקום לכל מי שלא מגיע לבית הכנסת כל השנה, אבל ירצה להשתתף.

האחריות היא לא רק פיזית אלא גם רוחנית. כמו בליל הסדר, נמצא את עצמנו לצערנו בלי כל ה"מסביב": בלי קהילה ענקית, בהרכב משפחתי מצומצם, מתרכזים נטו במהות החג. כי אחרי הכול, הקורונה היא זמנית, וחגי תשרי הם נצחיים.

אז איפה אתם בחגים?

מעשה בחסיד אחד שראה אנשים הולכים ותופים בידיהם ושמחים על שניצחו במלחמה נגד המדינה הסמוכה. אמר להם החסיד: למה אתם כל כך שמחים? את המלחמה הקטנה ניצחתם, המלחמה הגדולה עדיין לפניכם. אמרו לו האנשים: אבל זו הייתה מלחמה גדולה מאוד, מדוע אתה אומר שהיא מלחמה קטנה? ענה להם: כי כל מלחמה בעולם הזה נחשבת קטנה לעומת המלחמה נגד היצר הרע, שהיא ורק היא – המלחמה הגדולה של חיינו. מלחמה תמידית, מתוחכמת, בלתי פוסקת, על המידות שלנו, הדיבור שלנו, המעשים שלנו והמחשבות שלנו. כידוע, גם מצביאים גדולים ומהוללים ונערצים שמנהיגים צבאות ענק – יכולים להיכשל בה ולהיות בעצם, בפנים, אנשים קטנים ושפלים, מלאי אגו, תאווה וכבוד.

ובעוד במלחמות הקטנות אנו עוסקים בלי הרף, לומדים אותן, מפרשנים אותן, וחושבים על טקטיקה, אסטרטגיה ומהלכים – את המלחמה הגדולה של חיינו אנו לעיתים מדחיקים ומשכיחים. ויש קשר עמוק בין המלחמה הזאת – כלומר בין מוסר, ערכים, רוח ועקרונות – ובין התוצאות בשדה הקרב. פרשנים רבים מציינים שלכן קוראים את פרשת כי תצא בחודש אלול, חודש התיקון והשיפור, חודש השיא של המלחמה הגדולה.

  1. נהג האוטובוס משה ירט סיפר שפעם עלו לאוטובוס שלו אימא וילדה קטנה. לא היה להן מספיק כסף ברב-קו, והוא הסביר שכדאי להן לרדת בתחנה הקרובה, לטעון את הרב-קו בזול ולהמשיך בנסיעה, במקום לשלם לו מחיר יקר יותר. האימא בתגובה הודתה לו בחום ואמרה: "תודה רבה לך! באמת, תודה רבה!" הילדה שמעה ואמרה לאימא שלה: "אימא, מה הנהג עשה לא בסדר שאת אומרת לו ככה?" האימא לא הבינה: "הוא עזר לנו, אז הודיתי לו". והבת התעקשה: "את אמרת 'תודה רבה לך באמת!' זה מה שאומרים למי שעשה משהו לא בסדר". הנהג הקשיב לשיחה ונדהם. הוא קלט עד כמה הדיבור שלנו הופך להיות ציני. ילדה כל כך צעירה שומעת את המילים "תודה רבה לך באמת", אבל כבר רגילה לשמוע את המשפט הזה בציניות, בסרקזם, כמשהו שנאמר לא כתודה אמיתית, אלא כנזיפה.

בשבוע שעבר קראנו בפרשה את הפסוק המפורסם: תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיך. קשה מאוד לשמור בימינו על תום, כנות ופשטות, בלי לעג וציניות, אצלנו וגם אצל ילדינו. הסיפור הזה מזכיר לנו כמה צריך להתאמץ כדי לא לאבד את התמימות.

  1. אולי השנה אלול יכול לסמן כיוון חדש. כל כך הרבה אנרגיה מושקעת, מאז תחילת הקורונה, החוצה: כלפי נתניהו וכלפי גנץ, כלפי פרופ' גמזו ופרופ' לס, כלפי התקשורת, כלפי המפגינים בבלפור, כלפי הרשתות החברתיות, אל כל מה שבחוץ. אלול קורא לנו להפנות את המאמץ גם לשני כיוונים חדשים – פנימה ולמעלה.

פנימה – אל תיקון עצמי. לבדוק כל אחד קודם כול את עצמו ולא את האחר, לנסות לבדוק מה יש לשפר בבית פנימה לפני שאנחנו מטיפים לכל העולם. לא סתם הטקסט המרכזי ביום הכיפורים הוא "אשמנו, בגדנו". לא מה הם עשו לא בסדר, אלא מה אנחנו.

ולמעלה – בתפילה, בתקווה, בבקשה, שיפה ושונה תהא השנה. כנראה לא נוכל להתכנס שוב ביחד, רבבות, ברחבת הכותל, אבל נוכל לזעוק מעלה, כל אחד ממקומו, בתחינה להסרת המגפה העולמית הזאת ולשיפור בריאותי, כלכלי ונפשי לעולם כולו. נדמה לי שמעולם לא אמרנו "שנה טובה" וכל כך התכוונו לכך.

שנה טובה.

5. עוד ועוד תמונות ממוסדות חינוך מתפרסמות בימים אלה ומספרות את הסיפור: לומדים! בקבוצות (קפסולות), בשמירת מרחק, במסכות – אבל לומדים. מדובר על מאות אלפים: ישיבות, מכינות קדם-צבאיות, מדרשות, תלמודי תורה ובקרוב גם בתי הספר והגנים. כולם שבים אל ספסל הלימודים מתוך געגוע.

משיחותיי עם מי שכבר חזר ללמוד, עולות כמה תובנות: קודם כול, צריך להעריך כל שעה של לימוד. לייקר כל רגע שבו אפשר לשבת כך יחד, בלי סגר ובלי בידוד. אחרי כל הטלטלות שעברנו מפתיחת שנת הלימודים הקודמת ועד פתיחת שנה"ל הזאת, אנחנו כבר יודעים עד כמה השגרה הזאת אינה דבר מובן מאליו.

שנית, בתוך עולם שהתהפך, השתגע והשתנה ללא היכר – התורה היא אי של יציבות. החזרה ללימוד נותנת פרופורציות: כבר עברנו קשיים גדולים יותר. אבותינו למדו בחשאי בימי פוגרומים, ואבות אבותינו למדו כשחיילים רומאים רודפים אותם. כל הצרות כולן הן זמניות, והלימוד הוא נצחי.

ושלישית – זו לא רק היציבות, אלא גם הכוחות שמקבלים. הצלילה לעומק הספרים נותנת תחושה של חזרה אל הבסיס, אל המים הצלולים, אל משהו נשגב שהוא גדול ועתיק מאיתנו.

ברכות לתלמידים הרבים, בארץ ובעולם, שבתוך הכאוס הזה דבקים בתורה. בהצלחה.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
תרופה של פעם בשנה

  הטור של סיון רהב...

מחשבות מתחת לסכך

  הטור של סיון רהב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם