למשוך שערה מכוס חלב Featured

 3 londin
 

הרב חגי לונדין

 

לפני כמה שנים ביקרתי חבר, עמית במשרד עורכי דין גדול, בתחילת חודש אלול (שחל אז ב-1 בספטמבר), ושמתי לב שבדלפק המזכירות שלט מצב רוח עגמומי. בתשובה על התעניינותי "מה פשר המלנכוליות?" הצביע המזכיר על שלט שהיה תלוי בקיר שמעליו ובו הציטטה המבריקה: "אין אדם שזקוק לחופשה יותר ממי שרק עכשיו סיים אותה".

 

חופשה לאדם בן המאה ה-21 אינה רק שבירת שגרה, היא הטעם לחיים. היציאה לחופש תופסת מקום אדיר בנפש האנושית, לאו דווקא מהצד הטכני – כמה ימי חופשה כבר יכול אדם לקחת? – אלא בעיקר בדמיון ובחלומות. הנחת המוצא היא שחיי השגרה הם עול מעיק ומשעמם, אולם שם, בחופשה שמעבר לקשת בענן, נמצא האושר.

 

בימים עברו לא היה קיים המושג חופשה. אנשים עבדו שבעה ימים בשבוע, 365 ימים בשנה. העם היהודי ציין אומנם את יום השבת, אולם השבת לא נתפסה כיום מנוחה אלא יותר כזמן של פיתוח רוחני. מושג החופש במובנו המודרני עוצב בעיקר בצרפת, ששם היה נהוג לצאת בימי הקיץ אל הכפרים לצורך בציר ענבים, והערים היו מתרוקנות (vacance בצרפתית משמעו 'ריק', ומכאן הגיעה לאנגלית המילה vacation). מצוקת השגרה גורמת לחופשות להתמסד ולהתארך יותר ויותר, וחלק גדול מן העולם המערבי עבר לשישה – ואחר כך לחמישה – ימי עבודה בשבוע, ועוד היד נטויה לנטות את היד מעט ככל האפשר.

 

הגישה היהודית שונה. הרב אברהם יצחק הכהן קוק כבר הראה שדוד המלך זיהה את השמחה בא‑לוהים דווקא במי שמבקשים אותו ולא במי שמוצאים אותו, כדברי הפסוק (תהלים קה, ג): "התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי ה'". כדבריו: "הבקשה בעצמה היא התכונה המבוקשת, לא המציאה, שהיא תמיד בלתי אפשרית, כי הננו צועדים מגודל אל גודל, ומבקשה לבקשה, מבהירות לבהירות ומוודאות לוודאות יותר עליונה" (עולת ראיה א, רא).

 

המצב הנורמטיבי הוא תנועה, חיפוש מתמיד. האושר מצוי בבקשה ולא במציאה, בעצם התהליך ולא בתוצאה הסופית.

 

כיצד למשל תיראה חופשה של אדם השוקק למצוא מנוחה? ככל שהפנטזיה על רגעי הקסם של הנופש תופסת נפח גדול יותר, כך תהיה החופשה מנוונת ופראית יותר; הרי 'הכול אני יכול בחופש הגדול'. המסגרת מעיקה, והנה סוף סוף אפשר לפרוץ אותה, ו'מה שקרה בחופשה נשאר בחופשה'. עוד נגזרת היא שלאחר שפורצים מסגרת קשה לשקם אותה, ולכן הן המעבר לחופשה הן היציאה ממנה יהיו בטלטלה נפשית חדה.

 

יציאה לחופשה יהודית, לעומת זאת, מתחילה בכך שלא חושבים עליה יותר מדי. אין צורך להשבית משרדים ביום חמישי בצהריים, מסיימים יום עבודה כרגיל, ומשם ממשיכים באופן חלק ונונשלנטי לוויקאנד. זו הסיבה שבגינה החופשה בעולם הישיבות מכונה 'בין הזמנים': פרק זמן שאינו עומד שלעצמו אלא מצוי בין זמן אחד למשנהו.

 

החופשה עצמה לא תהיה פסיבית, יצרית ומנוונת אלא תתאפיין בעשייה דינמית ופרודוקטיבית: סדר יום, קימה בשעה מוגדרת, יצירתיות בכל מיני תחומים, בילוי פעיל עם חברים, וגם ברגעים שאנו עושים בטן-גב יודעים מתי זה מתחיל ומתי זה נגמר. הכול זורם ללא מעברים מטלטלים, כל רגע ורגע הוא חלק מתהליך אחד ארוך של תנועה נפשית.

 

מעברים בחייה של אישיות מעין זו יהיו זורמים ופשוטים. יש אמרה של חכמים (ברכות ח ע"א) המבארת את ההבדל בין מיתתם של רשעים למיתתם של צדיקים: רשעים, אומרים חז"ל, נפטרים מן העולם כ"פטורי בפי ושט" (חבל שמתנתק מטבעת); הצדיקים, לעומתם, נשמתם עוזבת את החיים הארציים "כמשחל בניתא מחלבא" (כמושך שערה מתוך כוס חלב). במילים אחרות, ה'רשע' הוא הצד הנפשי האחוז בנוקשות בחיי העולם הזה, וכל שינוי קורע אותו באלימות מן הטבעת שבה הוא נאחז; ה'צדיק' הוא הצד הנפשי היודע להחליק שינויים ומכיר בארעיות של חיי ההווה.

 

מעבר מבין הזמנים לחודש אלול, מילדות לבגרות, מרווקות לחיי נישואין, שינוי מקום מגורים, יציאה לפנסיה ואף עמידה מול פני המוות אינם מזעזעים את הצדיק יותר מדי; הוא גולש על גלי החיים בקלילות. הגרף הנפשי של עובד השם אינו מאופיין בעליות וירידות חדות אלא בעלייה מתונה וסולידית.

 

חודש טוב!

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
המלך בשדה

  מאמר מאת הרב חברון...

הילדים הקבועים

  הרה דוד סתיו על...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם