מדריך הפרשה לחופש הגדול Featured

 15 sivan
 סיון רהב מאיר

1.

את נאום הפרדה של משה רבנו אנחנו קוראים באוגוסט החם, כשמיליוני ילדים נמצאים בבתים. פרשת השבוע, פרשת 'עקב', מציעה כמה כללי זהב שמתאימים מאוד לחופש הגדול:

  • "וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ" – הכול זמין היום יותר מאי-פעם. הטוב והרע. לא כל הזבל צריך להיכנס לנו לסלון, למכשיר וגם ללב. כמה קשה וכמה הכרחי לדעת לסנן, לפקח ולומר לא.
  • "כִּי ה' אֱ‑לֹוהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה... אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ" – אלפי שנים קראו יהודים בתורה את הפסוקים האלה וראו מהחלון את תימן או רוסיה. השנה, בפרט כשאי אפשר לטוס לחו"ל, יש לנו הזדמנות להכיר מקרוב את הארץ הטובה הזו.
  • "עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה" – כך הפרשה מתארת את א‑לוהים הדואג לחלש ומבקשת שנלך בדרכיו. במצב הכלכלי והחברתי הקשה יש כעת אינספור אפיקים לחסד, צדקה והתנדבות.
  • "פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים" – הפרשה מתארת רגעי פיוס: אחרי חטא העגל ושבירת לוחות הברית א‑לוהים נותן למשה את הלוחות השניים. פרשנינו לומדים מהסיפור על חשיבות הסליחה והכפרה, על היכולת למחול ולהשלים. אנחנו בתקופה דחוסה וצפופה ומתוחה. לא משנה כמה רבנו וכמה כעסנו, תמיד אפשר וצריך לסלוח ולהתחיל מחדש.

2.

אין לשון חריפה יותר של אזהרה ממילותיו של משה רבנו בפרשה שקראנו בשבת: "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד". כך מדברים רק על סכנה חמורה ביותר. ומהי הסכנה שממנה אנחנו חייבים להישמר כל כך? "פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ".

הרב נתנאל אלישיב כותב בספרו החדש, 'דברים טובים', שהפסוק הזה הוא-הוא הסוד של כל ספר דברים: משה רבנו נחוש להיאבק בנטייה האנושית כל כך לשכוח את מה שקדוש ויקר לנו בגלל חיי היומיום, בגלל השגרה השוחקת, בגלל אינסוף סיבות ותירוצים.

אם כך, המשימה שלנו בחיים היא במידה רבה מלחמה תמידית על הזיכרון הן במובן של אי-שכחת דברים, הן במובן של הצבת הדברים הנכונים והחשובים במרכז המודעות שלנו. האתגר אינו רק של בני ישראל במדבר, שראו את מעמד הר סיני ועלולים לשכוח אותו ולא להעביר אותו בצורה חיה וסוחפת לדור הבא. זה האתגר שלנו כאן ועכשיו, כי בהמשך משה מבקש: "וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ".

זוהי הכותרת של ספר דברים שהתחלנו לקרוא בימים אלה, וזה האתגר של כולנו: להיזהר מאוד שלא לשכוח את העיקר.

3.

החיים אינם מתחלקים לשיעורים והרצאות ולחיים עצמם. ברכת המזון לוקחת את כל העקרונות הגדולים והפילוסופיים שאפשר לדבר עליהם הרבה ומכניסה אותם ישר אל תוך המטבח והשולחן, אל הכריך בהפסקה.

"וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱ‑לֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ", נאמר בפרשת השבוע. מכאן לומדים שברכת המזון היא הוראה מפורשת מהתורה. יש לברך לפני שאוכלים משהו, אבל גם אחרי שכבר אכלת ושבעת, גם אז 'ובירכת'.

רבי נחמן מברסלב כותב: "אכילת האיש הישראלי יקרה מאוד", ומסביר איך כל ברכה מהברכות על המזון היא פשוט שיעור שלם בפני עצמו – "המוציא לחם מן הארץ", "בורא פרי העץ", "שהכול נהיה בדברו" – יש פה עולמות שלמים של תוכן, אם רק עוצרים ומקשיבים למילים של הברכה.

בפרט בימים אלה של קיץ, טיולים וחופשות הפרשה מראה איך לקחת דיבורים ותפיסות מתוך בית המדרש ולבטא אותם גם בברכת המזון במנגל על שפת הכינרת או בשלוק של מים שלוקחים ממימייה בדרך.

4.

תחשבו רגע על עובד ובוס שבכל רגע רצים לחוזה ופותחים אותו כדי לבדוק פרטים. על זוג נשוי שכל הזמן מסתכל מה כתוב בכתובה. על בעל דירה ועל שוכר שכל הזמן צריכים לחזור להסכם ביניהם. ברור לנו שזה לא ילך ככה.

בפרשת השבוע משה רבנו מספר על כתיבת הלוחות השניים. אחרי חטא העגל וניפוץ הלוחות הראשונים שעליהם עשרת הדיברות העם מקבל הזדמנות נוספות ולוחות נוספים. אבל הרב ירוחם ליבוביץ', המשגיח המיתולוגי של ישיבת מיר, הסביר לתלמידיו שמה שכתוב בלוחות אמור גם לנבוע מאיתנו ולא מבחוץ. בזוגיות ובכל סוג של קשר לא צריך להיות קטנוניים ו'לחפש' זה את זה, ולא צריך לחשוב שמה שכתוב על הלוחות מסמל מחויבות חיצונית וזרה לנו: "מורגלים להבין שעבודת האדם היא להשיג דברים ועניינים אשר לא נמצאים בקרבו כלל, ושקיום התורה והמצוות הנם דברים חדשים, שעד קיומם לא היו אצלו במציאות כלל", הוא אומר. אבל זו אינה התפיסה הנכונה: "כל העניינים כבר נמצאים בקרב האדם, חקוקים וחרותים על לוח לבו, גם בלא-יודעין. האדם צריך רק להתבונן ולהכיר את כוחותיו שלו".

בכל קשר, ברית, שותפות וזוגיות, ה'כתובה' האמיתית אינה רק על דף או על לוח אבן אלא גם עמוק בתוך הלב.

5.

תשעה באב מאחורינו, ומה עושים בהמשך חודש אב? מה לוקחים הלאה? הנה שני רעיונות ששמעתי השנה, צידה לדרך מתשעה באב אל תוך אוגוסט.

ראשית, לא להאשים אחרים אלא את עצמנו. חז"ל לימדו אותנו לקבל עלינו אחריות. לחפש את הבעיה בנו ולא בחוץ. למה הפסדנו? בגלל שנאת חינם, פערים חברתיים, היחס לשבת, היחס לתורה ועוד. במקום להאשים את הבבלים ואת הרומאים בחרנו לתקן את עצמנו.

שנית, לנשום עמוק. זה אולי מה שמתסכל אותנו במיוחד בגל השני הזה. אנחנו אוהבים זבנג וגמרנו, ניצחון חד-משמעי. אוהבים לספר לעצמנו על מבצע אנטבה ועל מלחמת ששת הימים. כך רצינו להביס גם את הקורונה. אבל הגל השני מתיש ולא מרגש. שום זמר כבר לא מוציא שירי קורונה, ונגמרו לנו כל הבדיחות שרצו בוואטסאפ על המסכות והבידוד. תשעה באב חיבר אותנו מחדש לדופק היהודי הנצחי: יש לנו סבלנות של אלפיים שנה, אם צריך. אנחנו רצים לטווח ארוך, מרתון ולא ספרינט. לא מתייאשים מהר, לא מודדים את הזמן בסטופר אלא נושמים עמוק וממשיכים להתמודד.

שבת שלום.

ליד:

אנחנו בתקופה דחוסה וצפופה ומתוחה. לא משנה כמה רבנו וכמה כעסנו, תמיד אפשר וצריך לסלוח ולהתחיל מחדש

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
המלך בשדה

  מאמר מאת הרב חברון...

הילדים הקבועים

  הרה דוד סתיו על...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם