על החילון Featured

 4 amnon
 
טעות, הרב סדן: הנוער דתי יותר, ימני יותר – וחילוני פחות
 

פרופ' אמנון שפירא, המחלקה למורשת ישראל באוניברסיטת אריאל, לשעבר מזכ"ל בנ"ע

 

בריאיון ב'עולם קטן' עם הרב אלי סדן נפלה טעות בדבריו בנוגע לחילון בנוער הדתי. הרב סדן הסתמך על רישום בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ויש טעות גמורה מתודולוגית ומהותית בהסתמכו על ממצא בודד ולא על שורת מחקרים לאורך השנים. הטענה המוצגת כאן הפוכה: יש התחזקות בנוער הדתי-לאומי. הטענה נסמכת על חמישה מחקרים שנערכו ב-12 השנים האחרונות והגיעו למסקנות מגוונות ודומות.

 
1. מתי דגן, 2006
 

ד"ר מתי דגן ז"ל, ראש החמ"ד בזמנו, ניתח את החינוך הממ"ד לדורותיו ("החינוך הציוני-דתי במבחן הזמן והתקופה"). למסקנתו, החילון בציונות הדתית בזמנו נאמד ב-22%, ואילו באוכלוסיית החמ"ד "קיימת קבוצה גדולה של תלמידים – המוערכת בשיעור של 30% בקירוב – שמקורה בבתים מסורתיים וחילונים" (עמ' 170). כלומר, "יותר תלמידים חילונים נכנסים לחינוך הדתי בהשוואה לשיעור החילונים בין הבוגרים, דבר המעיד על הצלחת החינוך הדתי... של תלמידים חילונים ומסורתיים" (עמ' 219). מסקנתו היא שמוסדות החמ"ד הם "התנועה הגדולה בעולם של חזרה בתשובה". אומנם לפי מחקר מטריד שהציג דגן (אגוזי, 1981) "יותר ממחצית בתי הספר הדתיים מוגדרים כטעוני טיפוח, בעוד שבחינוך הממלכתי רק 11 מביה"ס הם כאלה" (עמ' 165). כלומר, החמ"ד קלט מראש אוכלוסיות חלשות סוציו-אקונומית, ולכך ממילא יש השפעה שלילית בנושא החילון.

 
2. תמר הרמן, 2014
 

פרופ' תמר הרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה פרסמה ב-2014 מחקר שנוגע בחילון רק בעקיפין ועניינו מעמד הדתיים-הלאומיים בישראל ("דתיים? לאומיים! המחנה הדתי-לאומי בישראל 2014"). לפי מחקרה, 22% מהיהודים בישראל דיווחו כי הם משתייכים 'במידה רבה' למחנה הדתי-לאומי: "נתון זה הוא אחת ההפתעות הגדולות של המחקר, בעיקר על רקע ההערכות הקודמות באשר לגודלו של מחנה זה, שעמדו על כ-10% מכלל האוכלוסייה היהודית... נתון זה מבטא לדעתנו את התקדמותו של מחנה זה למרכז הבמה החברתית בישראל ואת הפיכתו למוקד התייחסות זהותית-ערכית מעל ומעבר לאורח החיים ההלכתי-אורתודוקסי".

אינני בא לטעון לאידיאליזציה של החינוך הדתי, ותמיד יהיה מה לתקן. אבל כל מי שגדל בתל אביב של שנות החמישים זכורני היטב איזה חילון אדיר היה אז, ולכן ההשוואה בין מה שהיה אז לבין מה שמתפתח היום הוא כמעט בלתי נתפס – לטובה – ומקור לאופטימיות

 

 
3. קהלת, 2017
 

ב-2017 פרסמו ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה, ועמיתיו את המחקר "האם מתקיים מעבר נטו של פרטים בין קבוצות הדת השונות בישראל". חמש קבוצות הוגדרו: "חרדים, דתיים, מסורתיים-דתיים, לא דתיים, חילונים". במחקר הוצגו מעברים בין הקבוצות של בני 15 ומעלה ונותחו תחזיות של הלמ"ס. באשר לדתיים, הסקר התייחס לשנים 2013–2015, ויש בו תיאורי מגמה: א) בקבוצה שנסקרה ב-2009 "בקרב החילונים – מעל 20% לא היו חילונים בבית הוריהם (בגיל 15). בקרב 20% אלו רובם הגדול היו מסורתיים ומיעוט מהם היו דתיים" (עמ' 13). ב) "בעמודה המייצגת את קבוצת הדתיים ניתן לראות שהייתה כניסה לקבוצה זו בעיקר מקבוצת המסורתיים" (עמ' 13). ג) בקבוצה ה'דתית' עולה ש-30% ממנה לא גדלו בבית דתי (בגיל 15). ד) "ייתכן שממצא זה מרמז על שוני בין-דורי: בעוד בני הדור המבוגר נטו להפוך לפחות דתיים, בני הדור הצעיר נטו להפוך ליותר דתיים" (עמ' 15).

 
4. ידיעות אחרונות, 2017
 

ב-2017 פרסם העיתון ידיעות אחרונות מחקר גדול במיוחד ובו 1,264 נבדקים. את המחקר ערכו ד"ר מינה צמח, ד"ר רובי נתנזון וד"ר דליה שינדלין לאורך 18 שנה בסדרת מחקרים (החל מ-1998)שמטרתם לבחון את עמדות הנוער (בני 15–18) והצעירים (21–24) ולבחון גם במה כל דור שונה מקודמו. המחקר מלמד שהנוער בישראל נעשה חילוני פחות, דתי יותר וימני יותר. ד"ר נתנזון: "העובדה שזו הפעם הראשונה שמתקיים בארץ מחקר בהיקף כל כך גדול מאפשרת לבחון את עמדות הנוער והצעירים לאורך זמן".

 

ממצא בולט הוא שהאוכלוסייה הצעירה היהודית נעשתה דתית יותר. על השאלה "איך אתה מגדיר את עצמך מבחינה דתית?" הראו שני סקרים בהפרש של 18 שנה, מ-1998 ומ-2016, את המגמה הזאת: פחות חילונים (ירידה מ-49% ל-40%), יותר מסורתיים (עלייה מ-29% ל-35%), יותר דתיים (עלייה מ-9% ל-10%) ויותר חרדים (עלייה מ-9% ל-15%). על פי עורכי המחקר, הסיבה להתקרבות לדת נובעת לא רק מהילודה: "גם... באווירה החברתית והלאומית שנוצרה בישראל בשנים האחרונות, עולה הצורך להגדיר את הזהות העצמית, במיוחד בקרב הצעירים. החילונים צריכים לקבל יותר מדי החלטות, והנטייה לדת מעניקה עוגן וביטחון ומקלה את תחושת הבלבול שמאפיינת את הגילים האלה בעולם כולו" (ד"ר נתנזון). וכן: "הצעירים של היום מתנהלים בעולם שבו הערכים מכוונים פחות, וצריך לדאוג לעצמך ולהסתדר לבד בקריירה, בחיים ובמיקום הלאומי. זה מביא לתחושת ריקנות וחוסר ודאות, וכשפונים לדת, הערכים מוגדרים יותר, המטרות ברורות ויש תחושה של יד מכוונת".

 
5. עידו ליברמן, 2018
 

ד"ר עידו ליברמן מהחוג לסוציולוגיה במכללת גליל מערבי ומנהל מדעי של מכון מסקר ערך לפני שנתיים מבחן עומק כשבחן בקרב 1,500 בוגרי החמ"ד את תהליכי ההתבגרות בעשר השנים הראשונות שלאחר סיום הלימודים בבית הספר, ותוצאות המחקר המורכב והמעודכן ביותר הוצגו בתמצית במוצ"ש, מקור ראשון, ב-28 בדצמבר 2018. המחקר מאשר בהכללה את העמדה האופטימית שהוצגה עד כה.

 

הסקר בחן את כל סוגי בתי הספר, וכצפוי יותר בנים 'יוצאים בשאלה' (18%) מבנות (10%), וממוצע ה'יוצאים בשאלה' הוא 14%. נבחנו גם הסיבות ל'יציאה בשאלה', והן מגוונות: רוב הנשאלים (53%) טענו כי הסיבות הבולטות הן "דתיות נוקשה", "אדישות וחוסר עניין בדתיות", "רצון לחוות את החיים המודרניים" ועוד. סיבות אחרות הן "תאולוגיה ופילוסופיה", "מערכת החמ"ד" ואף ה"משפחה". לפי הסקר, רק 85% מן התלמידים באו מבית דתי, ואילו 15% באו מבית מסורתי או חילוני (ומשתמע בעקיפין ש-15% מתלמידי החמ"ד מלכתחילה אינם מוגדרים 'דתיים', מה שמאשר שוב את טענתו העקרונית של ד"ר מתי דגן מ-2006, "יותר תלמידים חילונים נכנסים לחינוך הדתי [מלכתחילה] בהשוואה לשיעור החילונים בין הבוגרים, דבר המעיד על הצלחת החינוך הדתי").

 

לסיכום המחקר, תופעת הדתל"שיות מוערכת ב-14%, וירידה בדתל"שיות נרשמה מאז המחזורים הוותיקים יותר (2006–2014), שבהם יש תופעת חילון של כ-15%, ועד המחזורים הצעירים (2015–2017), שבהם יש רק כ-10%. אומנם כיוון שהמחזורים הצעירים עדיין בתהליכי התבגרות ייתכן כי שיעור החילון שלהם יעלה מעט.

 

לבסוף, ה'חילון' בעם היהודי נולד עם האמנציפציה וההשכלה, שכן רוב רבני מזרח אירופה ראו במדע ובהשכלה איום ולא אתגר. למרבה הצער הם טעו והטעו וגרמו לדור הצעיר שימאס בדת ויחצה את הקווים אל הרוסית ואל המדעים. אחד מגדולי הדור שניסה לעמוד בפרץ היה הרב י"י ריינס, מייסד המזרחי, שהקים בלִידה (פולין, 1905) את הישיבה מתוקנת 'תורה ומדע', ששולבו בה לימודי חול. למרבה הצער גברה ההתנגדות החרדית, והרבים הטועים ניצחו את המעטים והצודקים. הישיבה נסגרה, והחילון גדל ופרח. לעומתו זכה הרב מ"צ נריה, וישיבת בני עקיבא שהקים בכפר הרא"ה (1939) הייתה אבן פינה למפעל מבורך של ישיבות קטנות וגדולות.

 

ואולם בפרספקטיבה היסטורית איחרו הרבנים ריינס ונריה במאה שנים לפחות. אילו זכינו, ושניהם היו פועלים באירופה בתחילת המאה ה-19, ואילו זכינו, והחרדים היו משכילים לראות נכוחה ולא היו שוללים את ההשכלה ואת הציונות, יכולנו להציל פיזית ורוחנית חלק מיהדות העולם.

 

אינני בא לטעון לאידיאליזציה של החינוך הדתי, ותמיד יהיה מה לתקן. אבל כל מי שגדל בתל אביב של שנות החמישים זכורני היטב איזה חילון אדיר היה אז, ולכן ההשוואה בין מה שהיה אז לבין מה שמתפתח היום הוא כמעט בלתי נתפס – לטובה – ומקור לאופטימיות.

 

החינוך בציונות הדתית בנוי על שלוש רגליים איתנות המעצימות זו את זו: מערכת החמ"ד, תנועות הנוער ומערכת תורנית של ישיבות גבוהות, מכינות ומדרשות. שלוש הרגליים בונות את הציונות ואת המדינה כולה. מי יגלה עפר מעיניו של הרב ריינס ויראה בהתגשמות חזונו – תורה, השכלה ומדע בבית אחד – בדרך לתיקון עולם!

 

מכאן בקשתי אל רבנים שלא לפזר מידע מוטעית על 'חילון גדול' כביכול בעוד המחקרים הרבים והמעודכנים מורים את ההפך הגמור: הנוער של הציונות הדתית, עם תופעת החילון הקיימת בו בהכללה, עולה ומתחזק.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
המלך בשדה

  מאמר מאת הרב חברון...

הילדים הקבועים

  הרה דוד סתיו על...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם