Print this page

לאהוב את הקיקיון Featured

 3 vered
 
 

הרב אייל ורד

 

אהבת חינם לא היינו יודעים לעולם מה היא אילולא הייתה בעולם שנאת חינם. וזו היא כבר גברת מוכרת. לשנוא מישהו לא בגלל מה שהוא עשה לך או לא עשה לך אלא פשוט כי הוא נמצא, נוכח. ועצם נוכחותו מגבילה ומצמצמת את נוכחותי.

 

כך כתב אדמו"ר הרש"ב בקונטרס מיוחד שכל כולו בא לטפל בבעיה הזו של שנאת חינם, קונטרס 'החלצו מאיתכם': "קליפת מדין היא שנאת חינם ופירוד הלבבות, היפך האחדות ההורסת כל חלקה טובה. שנאת חינם היא שנאה ללא כל סיבה, ואינה תלויה בדבר או במי שגרם לו איזו רעה. שנאה חינם היא שנאה עיוורת למי שאינו יכול לסובלו ולכן מתקוטט ורב עימו, אף אם אינו מכירו כלל ולא היה לו שום משא ומתן עמו.

 

"לפעמים נותן תירוצים למה הוא שונא אותו, מחפש ומוצא תואנה ועלילה להצדיק עצמו אבל אין זו האמת. הסיבה האמיתית היא הישות שלו שחשוב הוא בעיני עצמו, ומרגיש עצמו מאוד ואינו נותן מקום לזולתו הממעט את מציאותו. עד שגורם להתרחקות ולפירוד למחלוקת ולריב. זהו היפך צד הקדושה שהעיקר בה הוא הביטול והענוה".

אז עכשיו מה שנשאר זה רק להפוך את זה, וככה נקבל אהבת חינם. נמצית למד שאהבת חינם אף היא אינה על משהו שפלוני עשה לי או לא עשה לי אלא זו אהבה על עצם קיומו, על עצם נוכחותו, על שהוא נושם וחי לידי
 

אז עכשיו מה שנשאר זה רק להפוך את זה, וככה נקבל אהבת חינם. נמצית למד שאהבת חינם אף היא אינה על משהו שפלוני עשה לי או לא עשה לי אלא זו אהבה על עצם קיומו, על עצם נוכחותו, על שהוא נושם וחי לידי.

 

איך זה נראה? כיצד רוכשים נקודת מבט כזו?

 

יונה הנביא יעזור לנו. ספר יונה נקרא ביום כיפור, אך מתוארת שם תשובת נינווה, שמתחילה ארבעים יום קודם. כלומר, בראש חודש אלול. ואלול כבר די קרוב.

 

ובכן, בסיום ספר יונה חורה ליונה היטב על רחמנות הקב"ה על אנשי נינווה. יונה בונה סוכה ויושב תחתיה בצל. ואז הקב"ה מזמן לו קיקיון, ושוב מייבשו עד שיונה שואל את נפשו למות כי "היטב חרה לו על הקיקיון".

 

הקיקיון הוא הסיפור. מה בעצם היה תפקידו? שמא תאמרו פשוט לעשות ליונה צל. אבל אי אפשר לומר כך, שהרי עוד קודם לכן כתוב שיונה עשה לעצמו סוכה "וישב תחתיה בצל". כלומר, ליונה כבר היה צל עוד לפני הקיקיון.

 

אם כך, מה עשה הקיקיון? אמור מעתה עוד קצת צל. היה צל, אך הקיקיון עשה תוספת קטנה. ועל אובדן תוספת זו חרה ליונה היטב.

 

הקב"ה אומר ליונה: אומנם אנשי נינווה רעים וחטאים, ואומנם תשובתם תשובה של רמייה, אך בכל אופן תנועת חיים יש כאן, ואני מלך חפץ בחיים. אפילו אם היא תנועה קטנה, כמעט בלתי מורגשת, תוספת קטנה על מה שכבר היה, אני חש בה, והיא יקרה בעיני. כך בקיקיון, וכך על אנשי נינווה כולה.

 

כל חלק בבריאה שנמצא איתנו הוא חלק שקיבל את אמונו ואת חייו מהבורא יתברך. הקב"ה הביע את עמדתו ואמונו שהחלק הזה ראוי לחיים. ולכן מחיה ומקיים אותו. הקב"ה מחיה אותו ואני אדחה אותו? וכי טובים אנו מבוראנו? אהבת חינם היא היכולת להתחבר לרצון הבורא שמחיה ומחיה את בריותיו. ולכן הן אהובות גם אם לא עשו לנו דבר. אך יש בהן חיים שנתן להן בוראן. ואם כך, עצם קיומן ועצם נוכחותן הוא עניין בפני עצמו. יש בהן תנועת חיים שהצדיקה את אמון הבורא, ולכן הן כאן, ולכן אנחנו כאן. וזוהי אהבת חינם.

 

אומר לנו הקב"ה: אני מלך חפץ בחיים. כל תנועת חיים יקרה לי גם אם היא פעוטה. לכו בדרכי, כבדו כל תנועת חיים, תאהבו כל יצור מבריותיי שהענקתי לו חיים וכך תהפכו את העולם למקום טוב ומתוקן יותר.

 

אולי יעניין אותך גם