תורת א"י של הקורונה Featured

 5 londin
 

הרב חגי לונדין

אלו ימים מאתגרים. משבר הקורונה, שהגיע ממקום לא צפוי, משבש את סדרי חיינו ואינו מרפה.

ההתמודדות עם הקורונה דורשת משאבי נפש תורניים שלא הכרנו עד כה. ישנם רבים שההתמודדות המתמשכת עם גלי הקורונה מתישים אותם. הציפייה שלהם היא לגאולה ניסית שתפתור את הבעיות באופן חד, מהיר וסופי.

היו אכן תקופות בעם ישראל שההנהגה הא-לוהית אכן פעלה כך, אולם זוהי אינה ההנהגה שבה הקדוש ברוך הוא מוביל את הדורות שלנו.

יוליוס קיסר, ראשון הקיסרים הרומאים, כאשר ניצח בקלילות ממלכה אסיאתית קטנה, שיגר לסנאט הרומאית איגרת שחצנית שכללה את שלשת המילים "באתי, ראיתי, ניצחתי" ('ויני, וידי, ויצ'י'). ממשפטים מעין אלו התרקם החלום לבן המאה ה21, המשופע בטכנולוגיות ובמשאבים אדירים, להשיג כל דבר באופן מוחץ וללא מאמץ – 'ניצחון בנוק-אאוט' – בהשאלה מזירת האגרוף.

משבר הקורונה הוא הזדמנות מצוינת לסגל את דרכי הפעולה השל תורת ארץ ישראל. פיתוח מדיניות חיים אקטיבית שמוצאת סיפוק בהתמודדות עצמה ולא בציפייה לרגע שיא נוצץ

ניצחונות בנוקאאוט יש רק בסרטים או בחלומותיהם של הישראלים שבטוחים ש'הם היו משיגים את הרכב בחצי מחיר'. בעולם האמיתי אין חצי מחיר ואין מתנות חינם. בעולמו של א-לוהים מנצחים בנקודות! ניצחונות קטנים שמלווים גם בנסיגות קטנות, תנועה סולידית וזורמת. גרף רציף של עלייה מתונה. בלשון חז"ל מכנים זאת בביטוי 'קמעא קמעא'.

הרצון לנוקאאוט ולהצלחה פתאומית הוא סוד הקסם העומד של סיפורי 'סינדרלה' למיניהם. החלום על מישהו או מישהי – שלא עבדו ולא התאמצו – אבל פתאום זכו בכל הקופה. אלו גם הדמיונות העומדים מאחורי עולם המיסטיקה הטוען ש'אם רק תרצו – זה יקרה!'. ישנם כיום אינספור ספרי קואוצ'ינג (שחלקם מתיימר לדבר בשם היהדות) שמוכרים את אשליית התגשמות החלום – הזוי ככל שיהיה – ובלבד שתרצו מספיק; וכמובן בתוספת שלל סיפורים על אלה שהצליחו כנגד הסיכויים רק כי הם 'חשבו חיובי' ו'האמינו בעצמם'.

אם נכון הדבר מדוע הקואצ'רים הללו לא מצאו למשל את התרופה לסרטן או לקורונה? הם לא רוצים את זה? הם לא 'חושבים טוב' מספיק?

הסיבה היא שהמציאות בדורות שלנו איננה עובדת באופן זה; העולם מתקדם קמעא קמעא דרך מסגרות העמל הטבעי. ציפייה לישועה פתאומית לבדה אינה מספקת. לעיתים ישנן קפיצות מדרגה, המכונות בשם 'נס'; אולם העמדה הנפשית בדורות שלנו אמורה להיות מכוונת לעמל איטי וזורם בתוככי מערכות הטבע. האמונה והתפילה, שמלוות את התהליך, נועדו על מנת שנבחין כיצד המשמעות הרוחנית מקדמת בטווח ארוך את המציאות; כיצד הקדוש ברוך הוא מתגלה דרך עמל כפיהם של בני האדם לאורך שנים.

בחינה מעמיקה בקרב סיפורי 'ההצלחה-כנגד-הסיכויים'תעלה את העובדה שהנפשות הפועלות טרחו רבות בנוסף לכישרונות ונתוני פתיחה טבעיים – לעיתים לא מודעים – שהכשירו את הפלטפורמה להצלחה. היכולת לזהות את הרגע והמקום הנכון להשקיע ולקטוף את הפירות לאחר זמן רב, היא סוג של אינטואיציה המכונה אצלנו 'סייעתא דשמיא' – כך הדבר ביחס לביל גייטס, כך ביחס להתגשמות החזון הציוני של בנימין זאב הרצל. המצליחנים הם אותם אלה שידעו 'לרכב על הגל' של הנסיבות הא-לוהיות יחד עם מאמץ אדיר ואיטי שרגליו שקועות עמוק עמוק בריאליה הממשית. נא להפנים: אין דיאטה תוך שבע שעות; לא מפסיקים לעשן תוך שבע דקות; ונגיף לא נעלם פתאום בגלל שנמאס לנו. שינויים מהותיים הם מסע חיים ארוך ומדורג שמכיל בתוכו גם רגעי רגרסיה.

לתורה שמטפחת עמל המסוגל לחוש סיפוק בעמל ובתהליך יש שם – תורת ארץ ישראל!

משבר הקורונה הוא הזדמנות מצוינת לסגל את דרכי הפעולה השל תורת ארץ ישראל.

פיתוח מדיניות חיים אקטיבית שמוצאת סיפוק בהתמודדות עצמה ולא בציפייה לרגע שיא נוצץ.

הנחת המוצא היא שצריך ללמוד כיצד חיים במקביל לקורונה לאורך זמן; כפי שצריך ללמוד כיצד מתקדמים במקביל ליצרים וחולשות שמלווים אותנו לאורך החיים.

יש לכך משמעות ביחס להתנהלות הטכנית - חבישת מסכות וכדומה; אולם בעיקר - ביחס לפיתוח אישיות דינאמית שנמצאת בענווה ובדריכות לקראת הבאות.

התמודדות מול כישלון בתורת ארץ ישראל מגיעה באותה גישה: ניתוח המצב, הפקת לקחים – וממשיכים להתקדם. עיון קצר בביוגרפיות של אנשים שהגיעו להישגים משמעותיים בחייהם מלמד כי כולם חוו כישלונות בלתי נמנעים במהלך ההתקדמות שלהם, ואצל רבים מהם דווקא הכישלון יצר לטווח ארוך תמריץ שגרם להם להגיע רחוק.

האשליה שאם נשבית את חיינו ונצפה ל'משיח' שיופיע ויגאל אותנו מסבלנו – גם היא איננה נכונה. המשיחיות היא תהליך אינסופי שהולך ומקדם את עולמנו ברצף מתמשך.

עמדה נפשית מסוג זה מאפשרת התמודדות נכונה עם רגרסיות במצב (שמן הסתם צפויות לנו בחודשים הקרובים): לא טלטלה חדה שמאפיינת אנשים שעוברים במהירות מאופוריה לייאוש – אלא גלישה מפוכחת בין גלי החיים שמזמנים בטבעם עליות ומורדות.

התלמוד הבבלי במסכת יבמות (קכא, א) מספר על רבן גמליאל שתיאר כי "פעם אחת ראיתי ספינה אחת שנשברה, והייתי מצטער על תלמיד חכם שבה, ומנו (ומיהו?) רבי עקיבא; וכשעליתי ביבשה בא וישב ודן לפני בהלכה. אמרתי לו: בני, מי העלך? אמר לי: דף (קרש) של ספינה נזדמן לי, וכל גל וגל שבא עלי נענעתי לו בראשי".

זוהי הדרך בה אנו מתנהלים בעולמו של אלוהים: בכל גל וגל שבא לקראתנו, אוחזים חזק ב"קרש" – בעץ החיים של תורת ישראל, ברעיונות הנצחיים; ואז, בקור רוח – "מנענעים בראשנו" – יודעים לגלוש עם הגל ולצלוח אותו.

העולם שאחרי הקורונה יהיה עולם שונה, כולנו מבינים זאת. השינוי יתבטא, בין היתר, שזה יהיה עולם יותר עדין, יותר מדויק, ויותר שולט בעצמו; עולם שסיגל לעצמו תהליכים נפשיים ארוכים. זוהי המשימה כיום.

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
ירושלים עולה עולה

  מאמר מאת עפר ברקוביץ

חופש טוב

  שלשה טיפים למימוש החופש...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם