ריבונות נכונה Featured

 3 ribonut
 
איך מחילים ריבונות לשביעות רצון כולם?

תוכנית לשיתוף פעולה מאת "מטות ערים"

איך ליישב את הוויכוחים על החלת הריבונות בלי לסכן 70% מחבלי המולדת ביו"ש?

בנינו תוכנית חירום, "תוכנית לחלוקת עבודה".

עדיף לחלק את העבודה בין כולם – במקום לריב עם כולם. תנועת מטות ערים מוציאה בכל קדנציה דו"ח הישגים שלטוניים. לדעתנו, פירותיה של תוכנית העבודה הבאה ישביעו את רצון כולם:

השרים בני גנץ וגבי אשכנזי: הסברה לציבור מצביעיהם למניעת החמצת הריבונות בבקעת הירדן, מעלה אדומים, גוש עציון (שאפילו הנשיא קרטר הכיר בו) ועוטף נתב"ג.

א.      אין לדרוש "שתי מדינות", רבין התנגד לכך. "מדינה" היא ישות חמושה – גם אם הבטיחה שתהיה מפורזת.

ב.      מפלגתנו הקטנטונת גרפה מחצית מעמדות הכוח של גוש הימין. לא נורא אם נתפשר בנושא ריבונות. ממילא איננו רוצים להצטייר כשמאל קיצוני.

ג.       לא להתעקש על "הסכמת ממלכת ירדן". לא מעשי לצפות שירדן השוכנת בצל סוריה ועיראק תריע למהלך ישראלי.

ד.      שרי העבודה, בשנת 1967, לא החילו את מדיניות "שטחים תמורת שלום" על ארץ ישראל המנדטורית.

יו"ר המועצה האזורית בקעת הירדן דוד אלחייני: להתנצל אם פגע בנשיא טראמפ – ואז להמשיך בפועלו הנהדר.

השר יריב לוין: לשכנע את רה"מ לבצע בחודש יוני מחוות לימין: הכרה בהר ברכה כעיר (הסכמנו להקמת עיר קטארית, רוואבי, החולשת על מישר החוף, מדוע לא הר ברכה?). פתרון ל-25 היישובים הצעירים והחוות החקלאיות.

שרת ההתיישבות חוטובלי: לחלץ מהדרג המדיני אישורים לכל תוכניות הבנייה ב-15 היישובים הקדמיים.

ח"כ ניר ברקת: למנף את "אזור 70 האחוזים" לטובת תשתיות לכלל התתיישבות ביו"ש.

ח"כ צבי האוזר, יו"ר ועדת חוץ וביטחון: לנטר הריסת הבנייה הבלתי חוקית הערבית המאיימת, בין השאר לנתק את ירושלים מטבעת ההתיישבות שנבנתה כדי לעטוף את העיר מכל צדדיה וכך למנוע מהבירה לחזור למעמד נחות כמובלעת – כפי שהייתה ב-1948.

השר זאב אלקין: להשיק הסברה דיפלומטית על הסכנה הכרוכה בהפיכת הרשות הפלשתינית למדינה.

השרה מירי רגב: הסברה פנימית, למשל לראשי 20 הערים שבטווח מדינה פלשתינית.

השר יואב גלנט: להשיק תוכנית הסברה דחופה בנושא גב ההר. ותיקי מודיעין פיקוד המרכז זוכרים היטב שגב ההר תמיד היה הדבר החשוב ביותר – יותר מהגושים.

השר דרעי, ח"כ ליברמן: הכרזה דחופה שמפלגותיכם מתנגדות למדינה פלשתינית.

שגריר ארה"ב פרידמן: בהיותו עורך דין הוא יכול להסביר לטראמפ ולחתנו שעליהם להתרחק מהתווית "מדינה", כי מדינה פירושה התחמשות. כיום כתוב באתר הבית הלבן: Israel has agreed to terms for a future Palestinian State ("ישראל הסכימה למינוח מדינה פלשתינית עתידית") – מקומם ושקרי.

השר יולי אדלשטיין וראש המועצה המקומית אפרת עודד רביבי: לשכנע את הנשיא ריבלין והסגל הדיפלומטי להצטרף להסברה בנושא זכות ההגדרה העצמית לעם היהודי לפי סעיף 80 לחוקת האו"ם המחייב את כולם. אדלשטיין ורביבי חלוצי הקו ההסברתי הזה. לשכנע את רה"מ להשיקו בארה"ב – בלעדיו נוצר רושם כאילו מגיע לצד הערבי, שיש לו 20 מדינות ריקות כמעט, לקבל גם 70% מיו"ש.

קרולין גליק: להסביר כי ישראל לא מחויבת ל"מפת הדרכים להקמת מדינה פלשתינית", שתוקפה פג בשנת 2005. וכן להסביר שאין להרחיב את שטחי A ו-B.

דורי גולד המקורב לרה"מ אומר שההתנגדות לתוכנית המאה "מעציבה אותו", יום אחרי שנציגו קידם הקמת מדינה פלשתינית. מהיום – לפעול בעקביות נגד "שתי מדינות".

ארנון סגל: עיתונאי הבית של הר הבית חייב ללחום נגד אמירת הבית הלבן, שלפיה "כל מוסלמישפניו לשלום, יוזמן להר הבית". מה איתנו? זו אפליה.

ראש המועצה המקומית אלקנה אסף מינצר: לשכנע את רה"מ לאשר בקולו, כהבטחה שלטונית לציבור המודאג, כי אין בהסכמתו האישית למשא ומתן על בסיס התוכנית משום הסכמה למדינה פלשתינית או לנסיגה בארץ ישראל המנדטורית.

בנצי ליברמן: במקום ליחצן כ"עובדה" שיישובים רבים "לא מקבלים היתרי בנייה" – למנף את "פורום שילה" כדי להפוך מציאות זו.

הציבור הרחב: הרימו טלפון להצטרפות חירום למפלגות ימניות. כך תפעילו לחץ מימין. סוד ההצלחה המדינית – הוא תמיד לחץ מימין, כי מדיניות חוץ היא מדיניות פנים. כל נבחר ציבור הוא פרופסור למתמטיקה שסופר מתפקדים. לכן, התקשרו לנבחרי ציבור אידאולוגיים כגון יו"ר המועצה האזורית שומרון יוסי דגן והזמינו טופסי התפקדות. על הטופס רשמו: "אני מתנגד/ת למדינה פלשתינית ולנסיגה משטחי מולדת".

ולבסוף

ראש הממשלה נתניהו:

שינוי מפת החלת הריבונות – כפי המלצת מועצת יש"ע, ציוני אמריקה ואחרים.

הסדרה לחוות החקלאיות הקדמיות.

ייעול תהליך אישור הבנייה באזור הישו"ב: אישור מדיני אחד במקום ארבעה או חמישה.

הקץ למדיניות "תקראו לזה איך שאתם רוצים". הנחיה לדיפלומטים שהתווית "מדינה (פלשתינית)" נוגדת את צורכי הביטחון.

מחוות כלפי מצביעי הימין המודאגים.

ימינה:

הצבעה בעד ריבונות – בתנאי שנוסח ההחלטה יגיע אליכם 72 שעות מראש כדי שתוכלו לוודא שאין חרקים בתוך האורז. למשל, שאין שימוש במונח "גבול".

מאז ומתמיד כל תוכנית שמגיעה לפתחנו – כל תוכנית שעשויה להועיל המון או חלילה להחריב הכול – הייתה תלויה בעיקר במה שאנחנו יודעים ומצליחים לעשות בה ולאן ניקח אותה.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
ירושלים עולה עולה

  מאמר מאת עפר ברקוביץ

חופש טוב

  שלשה טיפים למימוש החופש...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם