מתכון פשוט לחלות לשבת Featured

 4 chalot

שרה אברמוביץ'

בכלל לא הייתי שם. שלא תחשבו שאני כזאת אופה אלופה. אני יודעת לבשל טוב, אבל החלות אף פעם לא הצליחו לי. כשניסיתי להכין בצק בשביל מצוות הפרשת חלה, שלא בדיוק התחברתי אליה בלב, זה נגמר פעמיים בעוגמת נפש ואכזבה. יצאו לי חלות קשות כמו אבנים, ועם התוצאה המאכזבת הגיעה המסקנה שחבל על האנרגיות, הזמן ועוגמת התוצאה, ומייד חזרנו לחלות המדהימות של ויז'ניץ. מכירים?

מאז עברו אחת עשרה שנים. אחת עשרה שנים הן פרק זמן ארוך למדי לתהליכים שקורים בתקופה של ימות משיח. מאז משהו השתנה באוויר, וכולם מחפשים את החיבורים ללב ולנשמה. הרבה נשים ונערות מחפשות ללוש ולהכין בצק.

גם אצלי חל מהפך, והנס הגדול היה בהוצאת הספרון 'חוויה בחלה'. בכלל רציתי לעשות יצירה שתשמח נשים ותהיה בה נימה של קדושה. שמעתי שיעור ממורתי היקרה, נדלקתי ורציתי להכין ככה בצק מהלב ולא רק מהראש.

היום זו באמת היסטוריה. המסאז' של יום שישי בהכנת הבצק הוא תענוג ללב ולנשמה. מה יש בדבר הזה של הכנת בצק? מה הסוד הגדול שכולם מתחברים אליו, או נכון יותר מתחברות אליו?

בשבילי בצק הוא יצירה ממש, ויצירה פירושה שלוקחים כמה רכיבים, מערבבים, ויוצא מזה משהו חדש. אם תשימו לב, זה מה שקורה כשלוקחים קמח, מים ושמן, ואפשר להוסיף גם שמרים וביצים. הבצק הוא יצירה חדשה. הוא לא דומה בכלל לרכיביו. בצק הוא הפלא הגדול שבורא העולם השאיר לנו ליצור.

בשבילי הכנת הבצק היא לקחת כל רכיב ורכיב ולהתחבר איתו אל הלב. זו פשוט חוויה שקשה לי לתאר במילים. עם הוספת הסוכר אפשר לבקש על המתיקות, עם הוספת המלח אפשר לבקש איזון, עם הוספת השמרים אפשר לבקש על שמחה והוצאת כוחות שטרם באו לידי מימוש.

ואז באים המים, שמסמלים את החיבור הגדול ביותר. החיבור אלינו, החיבור ללב, החיבור לטוהר שבנו, החיבור לבורא עולם, החיבור לאמת שלנו בלי פוזות, פשוט בנקיות.

ואחרי כל זה מגיע השלב הכי הכי הכי – הלישה. הלישה היא האפשרות לחבר את הידיים אל הלב, לחבר את הידיים ללב, ומשם לפה, לתפילה אישית.

אוי, הידיים, הידיים. כמה הרחקנו אותן ואת הפה. סגרנו הכול בכפפות ובמסכות. איזה נידוי והרחקה עברו הידיים והפה. ועדיין לא יכולים לחבק אנשים ולהוסיף מילה טובה, חיבוק, ליטוף ונשיקה מהלב. אבל הידיים בתוך הבצק בחיבור של הלב, זה כל הטעם. יד ועוד יד הן ידיד, וידיד בגימטרייה הוא כֹּח.

שלא תבינו לא נכון, אסור ללוש את הבצק בכוח, הלישה חייבת להיות בעדינות ובנועם, כמו משחק של עיסוי לתוך הלב. כשאני לשה בצק האצבעות שלי מלטפות את הבצק בעדינות ומחדירות אליו את האהבה שבלב. אני ממש מתחברת בבצק עם הלב שלי ועם התפילות, כולנו בעיסה אחת אוהבת עם הנשמה. וזה הסוד הגדול של הטעם הטוב של מה שיצא מהבצק.

עוד קצת שמן שישפר וישדרג את הכול, והרבה תפילות שכל מי שיאכל מהבצק הזה ירגיש את האהבה שלי אליו, את אהבת ה', את הברכה.

כן, זה הסיפור שלי עם הכנת הבצק וזו ההתאהבות שלי מחדש עם הכנת בצק, עם הסוד הגדול של הכנת חלה טעימה.

בכל יום שישי אני משתדלת להכין בצק משני קילוגרם קמח. במשפחתנו המצומצמת אנחנו ממש לא זקוקים לשני קילוגרם, אז ממה שנשאר אני מחלקת חלות באהבה. כמה משמח לקבל חלה עם אהבה מכל הלב, וכמה פשוט להכין. נתפלל שהידיים יחזרו לחבק, יחזרו להתחבר מתוך הלב.

בשבת שעברה קראנו על מצוות ציצית לגברים ועל הפרשת חלה לנשים. לעומת הציצית הגלויה לעין, מצוות הפרשת חלה יש בה משהו נסתר. גם הלב שלנו כביכול מוסתר, אבל הוא כוח החיים. בואו נגלה את הלב בכל דבר, נרבה אהבה ולא ניפול חלילה למחלוקות.

שרה אברמוביץ, מאמנת נשים: לחיות שביעת רצון מעצמך

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
תרופה של פעם בשנה

  הטור של סיון רהב...

מחשבות מתחת לסכך

  הטור של סיון רהב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם