חב"ד והציונות Featured

 6 habad

בעקבות ביטול השתתפותה של השליחה בנפאל בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל

ברל'ה קרומבי

בשבוע שעבר הרימו גבה רבים בציונות הדתית עקב מכתבם של רבני חב"ד לשליחת חב"ד בנפאל חני ליפשיץ, שבו נכתב כי לא תוכל להדליק משואה בשם שליחי חב"ד בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל. באופן אישי קיבלתי אינספור הודעות מחברים ומכרים שניסו להבין את פשר הדברים. ובכן, בואו נעשה קצת סדר בעובדות.

  1. תנועת חב"ד מאז ומתמיד הייתה תנועה משיחית כחלק מהשתייכותה לתנועת החסידות של הבעל שם טוב, שחרתה על דגלה את האמרה "אימתי קאתי מר? לכשיפוצו מעיינותיך חוצה". כלומר, החסידות היא תנועה משיחית שנועדה להביא להתגלות אור ה' בעולם וגילוי משיח. בדומה לבעל שם טוב עסקו גם ממשיכי דרכו – רבי מנחם מענדל מוויטבסק, בעל התניא, רבי אברהם קאליסק ורבי נחמן מברסלב – בתאולוגיה העמוקה של ארץ ישראל וראו בה נקודת חיבור רוחנית בין עם ישראל לגאולתו. רבי נחמן ערג כל חייו להגיע לארץ ישראל ואף ביקר בה, רבי מנחם מענדל מוויטבסק (שהשבוע חל יום הסתלקותו) ורבי אברהם מקאליסק עלו ארצה והתיישבו בה, ובעל התניא אסף כסף כדי להקים את היישוב היהודי בחברון ובירושלים, ועל כך גם נעצר בעקבות הלשנה לשלטונות רוסיה, שהיו באותו זמן במלחמה עם השלטון העות'מאני ששלט בארץ. בנכסים שרכש בחברון, כמו בית שניאורסון ובית רומנו, מתגוררים יהודים עד היום.

מהבחינה הזו חב"ד מתלכדת עם הציונות, שגם היא תנועה משיחית השואפת למימוש גאולת ישראל בארץ ישראל. וכאן מגיעה נקודת המחלוקת בין חב"ד לציונות הדתית על האופן שבו ממשים את הגאולה.

  1. הציונות החב"דית מאז ומתמיד הייתה קשורה לחזון הגאולה ואחרית הימים, אך התבדלה מהלאומיות. שיבת עם ישראל לארצו נתפסה כחלק מתחילת הייעוד של קיבוץ גלויות. בתאולוגיה החב"דית יש ארבע נקודות התייחסות למובן הרחב של הציונות: א) ארץ ישראל; ב) מדינת ישראל; ג) לאומיות; ד) "ראשית צמיחת גאולתנו".

התאולוגיה החב"דית מחוברת לארץ ישראל, כאמור בהקשר הדתי והמשיחי, ונוסף על כך רואה במדינה מחסה וכלי להגן על עם ישראל, בוודאי לאחר השואה. לעומת זאת כתנועה רעיונות התנגדה חב"ד התנגדות מוחצת ללאומיות של הציונות החילונית, שהייתה גם גורם לחילון בקרב צעירים יהודים במזרח אירופה (אם כי יש לציין כי תופעת הצעירים שעזבו את הדת בגלל הציונות הייתה קטנה לאין ערוך מההתבוללות שהשתוללה באותם ימים).

עוד יותר מכך התנגדו אדמו"רי חב"ד לדיבור על המדינה כ"אתחלתא דגאולה". בתפיסה החב"דית יש להיצמד לחזון הגאולה כפי שמופיע בנביאים, בהיות הגאולה הופעת אור ה' בעולם ושיבת אור ה' לשכון בגלוי בעולם כולו, בדומה להופעתו בעולם לפני חטא עץ הדעת. גאולה היא "א‑לוהות בפשיטות ומציאות בהתחדשות" – הא‑לוהות שבה להתגלות בעולם בפשיטות. כלומר, הגאולה היא תהליך רוחני של שיבת השכינה, לא תהליך גשמי של שיבת מלכות ישראל.

  1. במובן הפרקטי תמיד הילכה חב"ד על שני הקצוות. חסידת חב"ד ששמה בלה גולמובוביץ', שהייתה אלמנת צה"ל וממקימות ארגון אלמנות צה"ל, קיבלה לפני עשרות שנים את ההצעה המכבדת להדליק משואה ביום העצמאות. היא שאלה את הרבי, והוא ענה לה בשתי מילים: "לא צריך". כלומר, אל תשתתפי באופן רשמי בטקס, אבל גם אין צורך לצאת נגדו ולשלול אותו. הרבי כתב לחסידיו להמעיט את העיסוק ביחס לציונות.

למרות דעתו החריפה נגד הלאומיות הציונית ונגד התפיסה של המדינה החילונית כ"אתחלתא דגאולה" מעולם לא יצא הרבי מלובביץ' נגד הציונות כעמיתיו האדמו"רים החרדיים. הרבי שלל את התפיסה הזו כרעיון משיחי, אולם המשיך לתמוך במדינה ובחיילי צה"ל ככלי המגן ושומר על עם ישראל בארצו. תפיסת הציונות ההחב"דית דומה מאוד לציונות החילונית או לתפיסת רבנים כמו הרב ליכטנשטיין ז"ל: מודים לה' על שיבת עם ישראל לארצו ועל שיש לנו מדינה ואף שותפים בה אך שוללים את תפיסת המדינה כישות רוחנית-דתית.

אגב, הרבי מלובביץ' תמך בגיוס חסידיו לצה"ל, מי שאינם לומדים תורה, ואף התבטא באחד ממכתביו כי "לא סמוק הדם שלנו מדם אחר". כלומר, אין שום היתר שלא לשרת בצה"ל אם אינך לומד תורה כעת. לכן חסידי חב"ד ברובם משרתים בצה"ל.

  1. לסיום: באופן אישי גדלתי והתחנכתי בחב"ד. קיבלתי ממנה את אהבת הארץ ואהבת כלל ישראל. הרבי מלובביץ' חינך אותנו לנתינה אינסופית ולראות באומה הישראלית קומה אחת. בשנותיי הבוגרות, במסעי האישי, בחרתי לחגוג את הקמת המדינה ולומר הלל בברכה ביום העצמאות. אני מודה לה' על שיבת ציון ורואה בה את התחדשות חזון הנביאים. אבל למרות זאת אל לנו לזלזל חלילה בתאולוגיה החב"דית המורכבת והמעמיקה. רצונם של חסידי חב"ד להיות חלק מהמדינה ומהישראליות נובע מתפיסה של שייכות לכלל ישראל, ועם זאת אפשר להבין שתאולוגיה של תנועה רעיונית יכולה להיות מורכבת אף שלפעמים איננו מבינים אותה עד הסוף.

נראה כי סערת טקס המשואות וביטול השתתפותה של השליחה חני ליפשיץ הסעירו בעיקר את המגזר הדתי-לאומי המקורב לחב"ד. בעבור חב"ד, כתנועה אידאולוגית שורשית, זו דווקא ברכה שתחדד את השיח הרעיוני של התנועה ותניב העמקה מחודשת.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הדופק נמשך

  הטור של סיון רהב...

הכאב והדרך

  עוזי דיין כותב על...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם