לפתוח את הלב למשפט התורה Featured

 6 ido

הרב עדו רכניץ, מכון משפטי ארץ, עפרה

לאחרונה נשמעו קולות כי לנוכח ההתנהלות של מערכת המשפט יש להפסיק מלומר תפילה לשלום המדינה. אני סבור שראוי לבחון את הסוגיה במבט כולל, ושבת משפטים היא בהחלט הזמן המתאים לכך.

מערכת המשפט במשטר היהודי הראוי

תורת ישראל כוללת חטיבה משפטית גדולה מאוד. לשם השוואה, בספר משנה תורה לרמב"ם, הכולל את כל החלק ההלכתי של התורה, יש פרק אחד על הלכות בשר וחלב (מאכלות אסורות ט) וארבעה ספרים שבהם מאות פרקים העוסקים במשפט. מכאן ברורה מרכזיות משפט התורה בעולמה של ההלכה.

משפט התורה כולל בראשית פרשת שופטים מצווה ציבורית להקים מערכת משפט, ובראשית פרשת שופטים הוא כולל מצווה פרטית על כל יהודי להידיין בבית דין של תורה, כדברי הרמב"ם: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. לפניהם – ולא לפני גויים, לפניהם – ולא לפני הדיוטות" (רמב"ם סנהדרין כו, ג).

אומנם ההלכה עצמה מסמיכה את הגופים השלטוניים לחוקק חוקים משלימים לתורה במסגרת משפט המלך, דינא דמלכותא ותקנות הקהל, אולם ברור לכול שחוקים אלו אינם יכולים להחליף את חוקי התורה, כפי שהטעים הרשב"א: "שכל הסומך בזה לומר שמותר משום דינא דמלכותא טועה וגזלן הוא וגזלה ישיב [...] ובכלל עוקר כל דיני התורה השלמה, ומה לנו לספרי הקודש המקודשים שחברו לנו רבי ואחריו רבינא ורב אשי" (שו"ת הרשב"א ו, רנד). דהיינו, אילו הייתה ההלכה מאפשרת חקיקה המחליפה את התורה, לא הייתה התורה כוללת חלק משפטי רחב ועשיר כל כך.

גם כאשר מדובר על חוקים המשלימים את התורה יש הבחנה בין התחום הפלילי לתחום הממוני. בתחום הפלילי הציבור רשאי לחוקק חוקים וגם להקים מערכת משפט שתדון על פי חוקים אלו (ראו בספר מדינה כהלכה, עמ' 259–261). לעומת זאת בתחום הממוני הדיון אמור להתנהל בבתי דין של תורה, והם אמורים לפסוק על פי דין תורה גם על פי החוקים שיש להם תוקף הלכתי, וכך אכן נעשה ברבים מבתי הדין, ובכלל זה ברשת ארץ חמדה גזית, שבה אני שותף.

מערכת המשפט של מדינת ישראל על פי ההלכה

סמוך להקמת המדינה פעלה מטעם מוסדות היישוב ועדה מיוחדת אשר חבריה היו דתיים ולא-דתיים שראו לעצמם למטרה להחיל את משפט התורה במדינה החדשה בהתאמות מסוימות. ואולם עם הקמת המדינה נדחו המלצות הוועדה והתקבלה פקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח–1948, אשר קבעה כי המשפט יהיה בשלב ראשון המשפט הקיים, קרי בעיקר המשפט הבריטי, ובתי המשפט יהיו בתי משפט אזרחיים ולא תורניים. במהלך השנים החליפה הכנסת את החוק הבריטיים בחוקים חדשים, וגם הם ברובם התעלמו ממשפט התורה.

מציאות זו חייבה את פוסקי ההלכה לדון במעמדה של מערכת המשפט של המדינה, ועמדת הרוב הגדול הייתה שבתחום הממוני יש איסור להידיין בפני מערכת זו. כמו כן הייתה עמדת הרבנים הציונים שמותר להידיין לפני מערכת זו בתחום הפלילי.

בשנת 1992 התחולל מפנה כאשר קבע בית המשפט העליון כי לשני חוקי היסוד שנחקקו (כבוד האדם וחופש העיסוק) מעמד של חוקה ואפשר לבטל על פיהם חוקים רגילים. נוסף על כך החל בית המשפט בתהליך שיטתי של ניכוס סמכויות מעבר לקבוע בחוק. אל בית המשפט הצטרף מוסד היועץ המשפטי לממשלה, וגם הוא נהג באותה דרך של ניכוס סמכויות.

בשנת 2007 מונה לשר המשפטים פרופ' דניאל פרידמן, ומאז החל מהלך נגדי לצמצום סמכויות מערכת המשפט בהתאם לחוק. תהליך זה הגיע לשיאו בתקופה שבה כיהנה איילת שקד כשרת המשפטים.

בדרך כלל אימצה מערכת המשפט עמדות המנוגדות לעמדת ההלכה, ובכל זאת חשוב לומר כי גם אם נחזור לנקודת האיזון בין הרשויות שנהגה בשנות השבעים, עדיין לא יהיה בכך די מבחינה הלכתית מכיוון שעל פי ההלכה העיקר הוא קבלת חוקי התורה בחוק המדינה, במיוחד בדיני הממונות.

כמו כן, כאמור לעיל, בנוגע למשפט הפלילי עמדת הפוסקים הציונים היא שהמערכת הממשלתית פועלת בסמכות הלכתית. מעבר לכך, ככלל, היא מערכת מקצועית והגונה, אף שככל מערכת היא זקוקה לבקרה ואינה חפה משגיאות.

אשר על כן אין סיבה הלכתית לראות בחקירות ראש הממשלה בעיה הלכתית, להפך, עצם קיומן של החקירות הוא תעודת כבוד למדינת ישראל ולמערכת המשפט שלה. אפשר בהחלט לטעון ללהיטות יתר של הפרקליטות או לאכיפה בררנית, אולם המקום להעלות טענות אלו הוא בבית המשפט של מדינת ישראל.

השיבה שופטנו – בעצמנו

בשנים האחרונות יש ירידה חדה באמון הציבור במוסדות המשפט של מדינת ישראל. תופעה זו אמורה להדאיג כל מי שמדינת ישראל יקרה לליבו, כיוון שבאין שלטון "איש את רעהו חיים בלעו". ובכל זאת תהליך זה פותח את הראש ואת הלב של הציבור אל משפט התורה. דומה כי רבים חשים כי מערכת המשפט הקיימת על כל יתרונותיה – ויש לה יתרונות – מממשת ערכים שזרים להם, ויש צורך לשוב את המקורות.

ואכן, בסקר מיוחד על עמדות הציבור היהודי בישראל שערך מכון דיאלוג בראשות פרופ' קמיל פוקס בעבור מכון משפטי ארץ התברר כי בכלל הציבור יש תמיכה גבוהה מאוד במשפט העברי ואפילו נכונות להידיין בבתי דין של תורה (ראו את התרשימים המצורפים).

אשר על כן אני סבור שכל מי שמשפט התורה יקר לליבם צריכים לשאול את עצמם מה הם יכולים לעשות למען משפט התורה. התשובה לכך היא בראש ובראשונה להידיין בבתי דין של תורה כתובעים וכנתבעים. חשוב יותר, בכל חוזה שנחתם יש לקבוע כי במקרה של מחלוקת בית דין של תורה הוא שמוסמך להכריע, וחשוב לקבוע במפורש בית דין מסוים שהצדדים נותנים בו אמון. לסיום, צריך ללמוד את דיני הממונות כדי לדעת כיצד לנהוג וכדי להימנע מהידיינות משפטית מיותרת.

בשולי הדברים עליי להעיר שאת התפילה לשלום המדינה תיקן הריא"ה הרצוג בה בעת שהזדעק על דחיית חוקי התורה. לכאורה השינויים במערכת המשפט של המדינה אינם בעלי משמעות הלכתית. לפיכך מן הראוי לשקול בכובד ראש כל שינוי בנוסח של הרב הרצוג שקיבלה מועצת הרבנות הראשית.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
המלחמה ששינתה אותנו

  מאמר מאת עדו רכניץ

מוצאים דרכים חדשות

  הטור של סיון רהב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם