קדושת השבת – בנפשנו היא Featured

 7 shabat
קדושת השבתבנפשנו היא
לשבת מקום מרכזי ביותר באמונת ישראל, ואסור לנו לעמוד מנגד כשהיא נרמסת בערי ישראל. עלינו להפנות את כל כוחותינו לחיזוק היום הקדוש, וכך להשפיע על העם ועל המדינה

הרב ברוך אפרתי, יו"ר רבני 'דרך אמונה'

מהי הסוגיה הבוערת יותר מכול?

במבט ראשון, הסוגיה הבוערת היא המדינה וביטחונה. הצבא, הכלכלה, ההתיישבות – קיום הממשלה.

כל אלה הם הבסיס הגשמי שעליו אנו עומדים – אדמה, ממון, ביטחון. ללא גוף המדינה, לא היו ישיבות בארץ ישראל. ללא גוף המדינה, לא היינו יכולים להיות עם החי בארצו בגאון.

אולם לאחר שנשים לב שערכים אלו הם אכן בסיס חיוני, נחזור ונמקד את המבט באופן עדין יותר. כעת אנו מבחינים שלא גופי המדינה הם הבסיס הראשוני, אלא דווקא עומק רוחה וזהותה.

עם ללא זהות אינו עם, גם אם יש לו צבא וכלכלה, אדמה וכל טוב. הוא אינו עם משום שאינו יודע מה הבורא רוצה ממנו כקולקטיב. אין לו מהות, והוא מחוסר שם וייעוד. הוא אינו מתאגד סביב האידיאה הרוחנית המחיה את האידיאה הלאומית שלו, וממילא הוא אינו אומה אלא אוסף יחידים.

כאשר נמשיך להתבונן בריכוז פנימה אל אישיותנו הלאומית, ניווכח שהסוגיה הבוערת ביותר היא סוגיית צביון השבת הציבורית.

את שמירת השבת ב"יישוב החדש" הוביל מרן הרב קוק. מספר האיגרות והכרוזים שהוציא הרב בנושא זה הוא עצום, הרבה יותר מנושאים חשובים אחרים שאנו מזהים כיום עם הרב קוק.

סגנון הכתיבה של הראי"ה בסוגיית השבת חריג ביחס לשאר הסוגיות שבהן עסק. הרב היה תקיף מאוד בסוגיית השבת, הן בתל אביב הן בירושלים הן במושבות. הוא לא רק הסביר לציבור את חשיבות שמירת השבת, אלא שיגר איגרות רשמיות לנציב הבריטי, לראשי מועצות, לאספות נבחרים עירוניים, לקרן הקיימת לישראל ולגופים נוספים – בדרישה לחדול מפגיעה בקדושת השבת. בנוסף, הרב השתדל בכל כוחו לצרף אליו את מובילי דעת הקהל מכל קצות הקשת, מהגר"ח זוננפלד זצ"ל ועד מאיר דיזנגוף ראש העיר תל אביב.

בייחוד התקומם הרב נגד חילול שבת המקבל גוון ציבורי, כגון משחקי כדורגל או פתיחת מסחר בשבת. בזה, הוא ממש נלחם כארי, ושם נפשו בכפו בעמידה על קדושת השבת. היו חוגים שכעסו עליו בשל כך, ולא הבינו כיצד הראי"ה, אוהב ישראל הידוע, מדבר כך ונוהג כך בעניין שמירת השבת, בתקיפות שלא נפלה בעוצמתה מהקבוצה הרדיקלית ביותר ביישוב הישן. אולם הרב היה מוכן לשלם את המחיר, משום שהבין וחינך ששמירת השבת הציבורית והפרטית היא הדבר הכי יסודי המעמיד אותנו כעם על אדמתו. השבת – בנפשנו היא.

הטעם שכתב הרב למאבקו על השבת, הוא היותה מצווה העומדת בשורש הזהות הכללית של התורה ומסורת ישראל. שמירת שבת היא הכרה בכך שיש לעולם בורא ומנהיג. לפיכך "מומר לשבת" הוא מומר לכל התורה, משום שהיא יסוד הכול.

את הפגימה בשבת ראה הרב כפגיעה במפעל הציוני כולו, פגיעה בעם ישראל, ניתוק של צינור החמצן העמוק והיחיד של העם – הקשר החי לאלוקיו, למסורת וליהדות.

לאחר מותו המשיך את המאבק על שמירת השבת הציבורית הרב הראשי הרב הרצוג זצ"ל. "אנו פונים בשם היהדות כולה אל השלטונות הממשלתיים והצבאיים להבין מהי השבת לישראל... תנו ידכם לברית השבת למען הצלת השבת... בראש ובראשונה חובה זו מוטלת על הגופים הציבוריים... מתוך ההכרה שבמידה שהשבת הולכת ומתחללת, בה במידה הולכת ונפסדת הצורה המקורית העיקרית של הבית הלאומי", כתב.

עתה, אנו אוחזים בשיפולי גלימת מרן הראי"ה זצ"ל וממשיכי דרכו, ומבקשים להזכיר לעצמנו שישנה סכנה גדולה מאוד הרובצת לפתחנו, חרב המונפת לפגוע בצינור החמצן הרוחני לעם ישראל ולמדינת ישראל.

מדרון תלול

לאורך רוב שנות קיומה של העיר העברית הראשונה התנהל דיון ציבורי בדבר אופייה של "חוקת השבת" שתונהג בתל אביב. בשלהי שנת תרצ"ג (1933) פרסם ראש העיר דאז דיזנגוף, כרוז מיוחד שבו נכתב: "עיריית תל אביב פונה אפוא שוב לציבור התושבים והחדשים מקרוב באו, שרבים מהם אינם יודעים אולי את מנהגי העיר הזאת, ומבקשת לנהוג כבוד בשבת ולשמור עליה מֵחללהּ גם בלי שוטר ונוגש".

בשנת תרצ"ח (1938) התקבל בתל אביב חוק העזר העירוני הראשון בעניין השבת, ולפיו אין לפתוח חנויות ובתי עסק בעיר ביום השבת. בשנת תש"ם התקבלה הכרעה נוספת בעניין, ומועצת העיר פרסמה וחידשה את חוק העזר העירוני הקובע: "לא יפתח בעל חנות או בית קפה את עסקו ולא יחזיקו פתוח בימי שבת ומועדי ישראל אלא בהיתר מיוחד של המועצה".

החל משנת תש"ס חלה עליית מדרגה בפגיעה בצביונה של השבת, וזאת בפתיחתם של מרכולים וחנויות כלבו גדולות בשבת. חנויות אלו אינן מושפעות מהקנסות המוטלים עליהם ע"י הפקחים, ואין בהם כדי לפגוע בכדאיות הרווחית של בתי העסק הפותחים בשבת.

אפשר לראות שאף על פי שבת"א קיים חוק עזר האוסר לפתוח בתי עסק ומסחר בשבת, לאורך השנים - וביתר שאת בשנים האחרונות - נפגע צביון השבת ע"י עסקים מפרי חוק הפותחים את שעריהם גם בעיצומו של יום השבת.

לפני כשנתיים החליטה עיריית תל אביב בצעד תקדימי לשנות את החוק העירוני ולאפשר לכ-300 בתי עסק ומקומות בילוי לפתוח את עסקיהם בשבת בצורה חוקית ומוצהרת.

בשבועות האחרונים נוסף עוד היבט חמור – כמה ערים התירו בפועל את קיומה של התחבורה הציבורית בשבת. בכך לא די שגרמו ליותר חילול שבת של אנשים פרטיים, אלא בעיקר שינו את המהות השבתית בערי ישראל – ממהות של שביתה ומנוחה למהות של מסחר ותעסוקה, המשולבים בתנועה רועשת והווי של חולין בכבישים ובמדרכות.

עתה, שמירת השבת הציבורית בתל אביב ובכל הערים הדומות לה תלויה על בלימה.

אנו עומדים בפני התפשטות של תחבורה ומסחר לכל אזורי החיים בעיר, ובכל ערי החוף. זו פגיעה אנושה בשבת הציבורית ורמיזה לאומית ש"המדינה דבר אין לה עם השבת".

כאמור לעיל, השבת היא יסוד הזהות שלנו כעם. היא היהדות, היא הדבר המבטא יותר מכול את הקשר החי לאלוקי ישראל. פגיעה בזה תפעל נזק רוחני ולאומי בל ישוער, לצד הנפילה הדרמטית שתהיה במציאות בשטח של שמירת השבת. לא יהיו כמעט סוחרים שיוכלו לעמוד בפיתוי ובנזק, ורובם עלולים לחלל שבת בניגוד לרצונם, זאת לצד פעולת אוטובוסים ורכבות ממלכתיות ברחובות ישראל.

אם אנו לא נתעורר בקול גדול לשמירת השבת הציבורית בערי החוף, המשמעות תהיה ביטול המושג 'שבת' ציבורית בערים אלו, ובמדינתנו היהודית.

אנו קשורים בטבורנו לשבת קודשנו. כך נוצרנו כעם, וזהו גם הדי-אן-אייהזורם בעורקינו האידאולוגיים. כיצד נוכל לחשות כאשר השבת עלולה להתבטל בערי החוף ובכל ערי ישראל אחר כך?

הבה נעמוד על נפשה של המדינה, נגייס את כוחות החיים שלנו, את כל הדם האידאולוגי הזורם בעורקינו, כל כוח הקודש שבבתי המדרשיות, כל הכישרון הפוליטי של עסקני הציבור, כל מערכת ההסברה והחינוך במאור פנים – הכול צריך עתה להיות מכוון להצלת השבת הציבורית בתל אביב ובערי החוף. רק כך נוכל גם לרומם את בניית ארץ ישראל, את תקומת ממשלה ואת יתר האידיאלים המרוממים שלנו, שיסוד כולם – ברית עולם עם בורא העולם ששבת ביום השביעי.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
למה ד' עושה לנו קורונה?

  הרב שלמה אבינר משיב...

הרקע ההיסטורי של יציאת מצרים

  מאור עובדיה מ'מכון ידעיה'...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם