החינוך בישראל והדירוג הבינלאומי Featured

 m 4 piza

החינוך בישראל והדירוג הבינלאומי

ד"ר הילית פינקלשטיין, ראש תחום מחקר ופיתוח ברשת אמי"ת

"במקום ללמד ילדים איך לחשוב כמו פילוסוף או מתמטיקאי, אתם דורשים מהם לשנן". את הטענה הזו מטיח בישראל אנדראס שלייכר, מנהל מחלקת החינוך של ה-OECD המכונה "שר החינוך של העולם", בכל סיבוב של פרסום נתונים בינלאומיים המשקפים לנו תמונת מצב עגומה. הטריגר הפעם היה תוצאות מבחני פיז"ה 2018.

אני לא מבקשת לתרץ תירוצים, אלא להאיר את הנתונים מזווית אחרת, להסתכל קדימה ולחשוב מה צריך להשתנות כאן כדי שבסיבוב הבא נוכל לומר בגאווה – נפלנו, קמנו, רצנו. בכל זאת אנחנו העם היהודי.

התבוננות בנתונים מלמדת שאמנם הממוצע הכללי של ישראל נמוך משמעותית מהממוצע ב-OECD אבל בהפרדה בין דוברי ערבית לדוברי עברית, ממוצע דוברי העברית עולה על ממוצע ה-OECD בכל הפרמטרים שנבדקו – קריאה, מתמטיקה ומדעים. באוריינות קריאה 15 מקומות מעל הממוצע, ובאוריינות מתמטיקה ומדעים אחד ושלושה, בהתאמה. זאת לעומת דוברי הערבית, שנמצאים הרבה מתחת לממוצע ואף התרחקו ממנו משמעותית לעומת מקומם בפיז"ה 2015.

דוברי הערבית הם חלק ממדינת ישראל והחינוך שלהם חשוב לכולנו כתושבי המדינה שלה כלכלה אחת, אבל גדולים וחשובים עסוקים בשאלת טיוב מערכת החינוך במגזר הערבי ולא ניכנס לזה. במקום זאת אציע שני מהלכים מרכזיים שמטרתם שיפור ההישגים אצל דוברי העברית, וסביר להניח שתהיה להם השפעה על כל המגזרים כאחד.

ראשית, הצורך - או החובה הבסיסית - ביצירת שוויון הזדמנויות. קריקטורה מפורסמת מראה ילד נמוך, בינוני וגבוה שמנסים לצפות במופע, וכולם מקבלים שרפרף בגובה זהה כדי להיטיב לראות. החברה הישראלית בשלה לשינוי, והגיע הזמן שתצא קריאה מאוחדת מכל בעלי העניין לשינוי, למרות מחיר מסוים שאולי ייגבה מאוכלוסייה חזקה.

מעיון בנתונים עולה כי בכל שלושת התחומים במבחן נרשמו פערים בהישגיהם של תלמידים מרמות שונות של רקע חברתי-תרבותי-כלכלי, כך שככל שהרקע של התלמידים גבוה יותר, ההישגים גבוהים יותר, ולהפך. בנוסף, כאשר בוחנים את שיעורם של תלמידים מרמות שונות של רקע חברתי-תרבותי-כלכלי נראה ששיעור המצטיינים גדול יותר אצל תלמידים מרקע גבוה, ושיעור המתקשים גדול יותר אצל תלמידים מרקע נמוך. אנחנו לא צריכים מבחן פיז"ה כדי לדעת שיש במדינת ישראל פערים הולכים וגדלים בין תלמידים מרקע סוציו-אקונומי שונה, אבל לכל אחד מאיתנו ישנן לפעמים נקודות עיוורון ודרוש גורם חוץ שיעורר אותו לפעולה. כדי לאפשר שוויון הזדמנויות, צריך לאפשר תקצוב דיפרנציאלי ומימון תואם דיפרנציאלי, כי שווי שקל ברשות חזקה לא זהה לשווי השקל ברשות חלשה וכסף קונה לפעמים דברים. בנוסף, יש לעודד מורים איכותיים ללמד בבתי ספר מוחלשים, לדוגמה באמצעות זיכוי בנקודות מס למורים בעלי תואר שני ומעלה.

שנית – שינוי בתהליך המדידה וההערכה. ישראל היא בין המדינות שיש בהן הכי הרבה בחינות בגרות. למדידה יש מקום גם ברצינות הפנים בית-ספרית שהיא יוצרת אצל התלמידים והמורים וגם ביכולת של משרד החינוך, לדעת שנעשית עבודה משמעותית. השאלה היא מה מודדים ואיך, ולתשובה לכך יש השפעה קריטית על התכנים שיילמדו – הידע, המיומנויות, הערכים ודרכי הלמידה. יש להקים גוף שיעסוק בשינוי המדידה, ובהמשך גם יקבע עוגנים שיוודאו שדרכי ההערכה ותכניה יהיו רציניים ורלוונטיים. כיום, חרף המאמצים לחולל שינוי, ההערכה במדינה עדיין בוחנת בעיקר את יכולת הזיכרון של התלמידים ופחות נוגעת במיומנויות.

דו"ח מקינזי שעסק בגורמים להצלחת מערכות חינוך קבע כי איכות מערכת החינוך לא תוכל לעלות על איכות מוריה. לכן פיתוח המורים והעלאת תחושת המסוגלות והמוטיבציה שלהם חיוניים. כולנו כמבוגרים חווינו את בית הספר בדרך המסורתית, שבה למדו גם הורינו ולומדים היום ילדינו. כדי לחולל שינוי תרבותי ותפיסתי בבתי הספר ולשפר את הרלוונטיות שלהם במאה ה-21, יש לאפשר למנהל ולמורים גמישות מלאה בניצול שעות משרת המורה בהתאם לעשייה הפדגוגית. בנוסף, יש להציע למורים אופק התפתחותי כדי לשמר מורים טובים במערכת, לדוגמה באמצעות מתן אפשרות למורים מובילים מתוך בית הספר להוביל את ההתפתחות המקצועית בתוכו ולהיות מתוגמלים על כך. בנוסף, יש לאפשר בתיאום עם ארגוני המורים מסלול נוסף להעסקת מורים במקום זה הקיים. מורה שיבחר להצטרף למסלול הזה יהיה מתוגמל על סמך ביצועים ולא רק על בסיס ותק והיקף משרה, בדומה לנעשה ברוב המשק. מודל כזה ישמור על מתח תעסוקתי, יניב תפוקות איכותיות לצד תחושת הוגנות וימשוך עוד מורים מעולים למערכת.

את כל זה צריך כדי לגדל תלמידים ערכיים, בעלי זהות יהודית וישראלית, שיגדלו להיות אנשים טובים ויגלו את הכוחות שבהם, יקימו משפחות מאושרות, יהיו אזרחים טובים במדינה וחלק מקהילת יצרני העתיד. יהיו להם כלים, כישורים ויכולות שיסייעו להם להשתלב בעולם התעסוקה העתידי, וכן, גם להגיע להישגים טובים יותר במבחני פיז"ה בעתיד.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
למה ד' עושה לנו קורונה?

  הרב שלמה אבינר משיב...

הרקע ההיסטורי של יציאת מצרים

  מאור עובדיה מ'מכון ידעיה'...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם