Print this page

לעשות פסיכומטרי? Featured

 m 13 psicho
האם כדאי ללמוד לבחינה הפסיכומטרית כבר בכיתה י"ב?

הרבנית עידית שילה, דיקנית הסטודנטיות במכללת אורות ישראל באלקנה

אולי מוטב להתחיל בשאלה האם בכלל נכון לכם לעשות פסיכומטרי. או אם להתנסח קצת יותר במדויק - האם נכון שהבחינה הפסיכומטרית תהיה המדד העיקרי שבוחן את התאמת התלמידים למסלול המבוקש. ראיתי כבר בנות מוכשרות שהתאימו מאוד לעבודה סוציאלית, לרפואה או להוראה, ורק ציון הסף הגבוה, שהוא בעיקר תוצאה של היצע וביקוש, מנע מהן להתקבל. אלא שאת השאלה הזאת צריך להפנות לגורמים הקובעים באקדמיה. במציאות הקיימת היום, שהציון הזה הוא תנאי סף לרבים מהמסלולים, לרוב התלמידים אכן כדאי לגשת לבחינה הפסיכומטרית. השאלה היא מתי.

לכאורה, הזמן של סוף כיתה י"ב הוא חלון הזדמנויות. הבגרויות מאחוריכם, הלימודים והידע עוד טריים ורעננים, ומכוח תנופת הבחינות אפשר לסמן וי על עוד מטלה שתפתח לכם את השערים מאוחר יותר, כשתהיו בשלים לבחירת מקצוע. מסלול כזה יוציא אתכם ממערכת החינוך מוכנים יותר לחיים המקצועיים. תהיו כשירים להמשיך במסלול ההתפתחות המקצועית מיד אחרי שתסיימו את חובותיכם לחברה. בראייה תכליתית כזו, בגרות+פסיכומטרי הם מה שנקרא שניים במחיר אחד.

אכן, חשוב להתפרנס מיגיע כפיכם (או ראשכם וליבכם), וחלק חשוב מהרווחה הנפשית של האדם הוא ההתפתחות המקצועית שלו. אבל ההתחלות החדשות העומדות לפניכם הן הזדמנות לומר בקול את מה שלחשנו לפעמים בין השורות: ההתפתחות המקצועית היא שלב בהתבגרות, שמקומו אחרי בירור של זהות אישית ודתית. זהו התכלית והעיקר, עסקנו בו הרבה יחד, אבל עכשיו תורכם ללוש את הדברים ולעצב אותם בעצמכם.

נציץ רגע לחלון ההזדמנויות הזה של סוף השמינית. תום הבגרויות הוא אקורד סיום לשנה עמוסה שכללה הכתרה, לימודים, סיומים, פרדה מהחבורה, פרדה מהכיתה ולפעמים גם הכנה ליציאה ראשונה מהבית. בחירת מסלול חדש, סיירות, התלבטויות לקראת שירות, והכנה להתמודדויות במקום השירות ובחברה הישראלית בכלל, חובות ומטלות לקהילה, משימות רבות של למידה והתפתחות.

דחיפה של עוד מטלה אחת, מגייסת ותובענית, לתוך החלון הקטן הזה שנפתח, תיצור דפוסים של עומס רגשי, לחץ ותחרות. בבסיסם עומד המסר הסמוי שכבר עכשיו יש להתכונן מעשית לשלבים מאוחרים בחיים. אסור לנוח, להיות פנוי, לפגוש את עצמנו, להיות בשלב ביניים, לברר ולהתברר. צריך למהר, צריך להשיג.

שנת הלימודים האחרונה מזמנת עיסוק בתהליכים פנימיים של בחירה ושייכות, של מחויבות ואחריות, של בירור הרצונות. אלו תהליכים שמתעצמים בשמינית, כשהאופק והשמיים כבר נראים מבעד לחלונות הכיתה, ואז הקומה כאילו מזדקפת להביט לתוכם, האוזניים נפתחות, הידיים מבקשות את הכלים לליווי בבחירות לשנה הבאה, השאלות עולות והלב מבקש להתמלא. לפעמים שעת הרצון של הפרדה, הידיעה שעוד מעט ייסגר השער, פותחת יותר את שערי הלב לאסוף הבנות וכלים לדרך. החלון הנפתח בזמן שדלת בית הספר נסגרת הוא הזדמנות להשלים את הבירור הזה מבפנים, להשקיע בשאלות ובתשובות, להרגיש את הצומת, את הזמן, את האחריות, לנשום את העצמאות ולהתהלך בה בבגרות; להיות בראש העכשווי, להכניס לכאן את ההכנה המעשית לשלב המאוחר בחיים – זה להחמיץ את הריחות של התקופה ולהיכנס לשנת השירות ללא נשימה, מכווצת ומתנשמת כמו אחרי ריצה ארוכה.

חברה אחת אמרה לי שהילדים שלה תמיד היו גדֵלים יותר בחופש הגדול. אצלה, היא סיפרה, היא רואה בעין מה מרחב עושה לילדים. הם גדלים ממש, מתפתחים פיזית, כי כשיש לאדם פניות – אפילו הגוף הפיזי מוצא את הזמן לגדול. הוא מעכל דברים שספג. חלון הוא לא רק חלל שצריך להכניס בו משהו. הוא זמן להפנמה וליישום, להתכנסות ולהקשבה. לבירור פנימי, להרהור. לשאלת שאלות ולחיפוש תשובות. אל תמהרו, תשהו בו, צומחים בו דברים יפים.

ובקטנה להורים: אל תדאגו לפסיכומטרי, זמנו יגיע. הוא ידפוק על דלתם של ילדינו הבוגרים כשהם יסיימו את השירות, אחרי שהם נגעו בחיים, קיבלו טעימה מאפשרויות שונות, דרכם המקצועית התבהרה להם יותר. אז הם יבחנו את השאלה אם הם באמת זקוקים לבחינה הזו, כמה מאמץ הם צריכים להקדיש לה, מה אפשר לשלב בשנה הזו – לימוד תורה או עבודה. השילובים האלה ייתנו להם עוד קצת זמן לעצמם, לבירור דרכם, להתפתחות רגשית ורוחנית לתחומים שאי אפשר למדוד בטבלה, אבל הם עושים אותנו טובים יותר, ישרים ומאושרים יותר. פסיכומטרי בשלב הזה הוא בשל יותר, בוגר יותר ומכוון יותר לתכלית.

אולי יעניין אותך גם