הלכות מדינה – התעלומה Featured

 390 m 2 eliezer waldenberg
לאור העובדה שמעט מאוד ספרים עוסקים בתיאור המדינה על פי התורה, תמוהה העובדה שספרו של בעל "ציץ אליעזר" לא זכה לתהודה * לפני 13 שנה בלבד, מיד אחרי פטירתו של הרב אליעזר ולדנברג,, זכה חיבורו המופלא "הלכות מדינה" להוצאה מחודשת, ולפני שבועיים נערך במכון תורת המדינה בבית אורות כנס מיוחד לחידוש העיסוק במשנתו

הרב יאיר קרטמן, ראש מכון 'תורת המדינה – בית אורות'

התעלומה סביב הוצאת הספר 'הלכות מדינה' לאור מזינה תיאוריות שונות. הספר, שחלקו הראשון יצא לאור בשנת תשי"ב בידי מחברו הרב אליעזר ולדנברג, בסיוע 'מוסד הרב קוק שע"י המזרחי העולמי', יצא לאור בשנית רק כעבור 55 שנה – מיד לאחר פטירת המחבר, בידי מוציא לאור אלמוני שלא נודעו עקבותיו. האם מחבר הספר 'הלכות מדינה' חזר בו מהגרסה הראשונה של הספר? האם הספר מתשי"ב עדיין אקטואלי למדינת ישראל של תש"ף?

הרב אליעזר ולדנברג, הידוע יותר בכינויו 'ציץ אליעזר' על שם סדרת ספרי השו"ת שחיבר, נולד בתרע"ה (1915) ונפטר בתשס"ז (2006). הוא זכה להערכה מתלמידי חכמים ממגוון רחב של זרמים דתיים וחרדיים, ונחשב לאחד מגדולי הפוסקים. חייו היו שלובים בשייכות למכלול הזרמים – הוא למד בישיבת חברון, היה מועמד לרבנות כפר הרא"ה ועמד בראש ישיבה שייסד הראשון לציון הרב עוזיאל. הוא שימש רבו הבלתי מוכתר של בית החולים שערי צדק, ופסקיו בתחומי הלכה ורפואה נחשבים אבן יסוד בתחום. השו"ת שלו הוא אחד מהמצוטטים ביותר בפסיקה בדורנו. ענוותנותו וצניעותו המופלגת היו מופת ודוגמה.

פרק פחות ידוע במשנתו הוא ספרו 'הלכות מדינה'. הספר, על שלושת חלקיו, יצא לאור בשנים תשי"ב–תשט"ו. הספר, שעוסק בעיצוב דמותה של מדינת ישראל על פי התורה, אזל מהשוק למשך שנים ארוכות, ורק לאחר פטירת המחבר, כאמור, חזר להופיע. בספר הרב מתווה בגאונות את היסודות התורניים של המדינה, את הגדרות היסוד, את מוסדות המשטר ואופי הצבא, ועוסק בסוגיות ציבוריות. אין מדובר רק בספר הלכתי; במובנים רבים הוא נושא בחובו קריאה שעשויה לאתגר ציבורים רבים במדינת ישראל של היום, דתיים וחילוניים. הספר הוא למעשה מניפסט להקמת מדינת התורה.

בתחילת ספרו, מתייחס הרב בפרספקטיבה היסטורית לאתגר ההלכתי הניצב לפני פוסקי ההלכה. עמדתו ביחס להגדרת התקופה עלולה להפתיע אנשים מסוימים: "בשוב ה' את שביתנו כאפיקים בנגב... באתחלתא דגאולה, בתקומת מדינתנו על חלק מאדמת קודשנו... נפתחו לפנינו אופקי הלכה חדשים והועמדנו לפני תפקידים גדולים... אשר עד כה חובת ההתעסקות בהם... הייתה בבחינת הלכתא למשיחא". הרב גוזר מהזיהוי ההיסטורי חובה מעשית: "זאת היא חובתנו ועלינו למלאותה בכנות והתמדה בלתי פוסקת, לשקוד על הידוק הקשרים בקשר אמיץ בל יינתק בין התורה למדינה, כי בנפשנו הדבר".

"פחד ופלצות אחז את המחזיקים עצמם למתקדמים, עם קום המדינה, מפני ואולי, יתרחש הנס, וינהגו במדינה חוקי תורת משה. השם 'מדינה תאוקרטית' נשמע מכל העברים ומטיל אימים על ההמונים כאילו איזה מפלצת איומה עומדת מאחריהם ורוצה לבולעם חיים, והיהדות התמימה אשר רוחה נאמנת על א-ל מקבלת אל תוכה כל חיצי הלעג והרעל, לפעמים בקול ענות גבורה ולפעמים בקול ענות חלושה, ועומדת במבחן קשה מאוד"

 

ההתנגדות לניתוק הקשר בין תורה ומדינה, וניסיון העמדת המדינה שבדרך על בסיס התורה, הולידו התנגדות רבה בהנהגה החילונית. הפחדות ה'הדתה' של היום מחווירות לעומת החשש של העולם החילוני דאז: "פחד ופלצות אחז את המחזיקים עצמם למתקדמים, עם קום המדינה, מפני ואולי, יתרחש הנס, וינהגו במדינה חוקי תורת משה. השם 'מדינה תאוקרטית' נשמע מכל העברים ומטיל אימים על ההמונים כאילו איזה מפלצת איומה עומדת מאחריהם ורוצה לבולעם חיים, והיהדות התמימה אשר רוחה נאמנת על א-ל מקבלת אל תוכה כל חיצי הלעג והרעל, לפעמים בקול ענות גבורה ולפעמים בקול ענות חלושה, ועומדת במבחן קשה מאוד".

הציץ אליעזר עצמו נענה בגבורה לאתגר. הוא מעמיד מניפסט תורני אל מול התרבות החילונית השלטת, ומדגיש את עליונותה המוסרית של התורה: "לאמיתו של דבר, חוסר ההשכלה האמיתית מאנשי הקדמה הוא שהיה בעוכריהם וגרם לכל ההתכחשות הזו, לחוק הא-לוהי המפליא והמפתיע... בעליונותו ואצילותו... שלטון האלוקות שנתנו לו שם מונח של 'תאוקרטיה', לא יערכו לפניו שום שלטון דמוקרטי הכי משוכלל. בחשכה יתהלכו, מבלי ראות האור הגדול והמבהיק הבוקע מתוך כל דבר חוק ומשפט הנובע ממעיינות תהום רבה של השליט העליון על כֹּל".

הוא נרתם לאתגר הגדול בכל כוחותיו. אולם מדינת ישראל לא הושתתה על התורה, והציץ אליעזר מצא עצמו עוסק לא בשאלת המשטר הרצוי אלא בשאלת המשטר הקיים. השאלות שנשאל בהקשר הזה נכנסות לשו"ת שלו, אולם את 'הלכות מדינה' הוא לא מוציא בשנית.

הסדר זמני הוא רק תחנה

הרב עדו רכניץ, מנהל המחקר במכון 'משפטי ארץ', טוען כי לא לחינם הספר לא יצא שנית בחיי המחבר. הספר נכתב כשהפולמוס סביב ההגדרות היסודיות של המדינה היה בשיאו, והאופי הפולמוסי-אוטופי של הספר אליבא דרכניץ מביא לקצה את עמדת התורה. לאחר שעמדתו לא התקבלה מבחינה ציבורית, סבור רכניץ, עסק ה'ציץ אליעזר' במשטר המצוי ולא הרצוי. אופי הפסיקות בשו"ת הרבה יותר פרגמטי לעומת הטון המופיע ב'הלכות מדינה'.

בכינוס שנערך בבית המדרש 'תורת המדינה – בית אורות' ועסק במשנתו של הציץ אליעזר הושמעה עמדה מרתקת. אחד המשתתפים, העונה לשם הספרותי 'אבא גולדברג', טען כי מדובר בתופעה של מעין "חזרה בתשובה" מאוחרת על ידי בני משפחת המחבר. לטעמו, ישנה תופעה שבה גדול בתורה, אשר גילה זיקה חיובית לתהליך הגאולה, ולאחר מותו חלקים אלו לא מודגשים. לדידו, הצורך להוציא לאור את הספר על ידי גורם אלמוני, נבע מחוסר רצון של יורשי הרב להדגיש היבטים אלו בתורתו. 'אבא גולדברג' שייך לציבור החרדי, והוא כותב בעלון 'קדושת ציון' העוסק בקידום תודעת שיבת ציון כמושתת על בסיס הקודש.

חיזוק לטענתו אפשר למצוא בדברי הרב דוב ליאור. הרב ליאור סיפר כי לאחר פטירתו של הרב ולדנברג נוצרה הזדמנות להוצאה מחודשת של הספר, ופנו אליו בשאלה הלכתית בנושא. לשיטתו, אי אפשר למנוע הוצאה לאור של דברי תורה של גדול בישראל בטענה של התנגדות אידאולוגית.

המרכזיות של 'הלכות מדינה' למשנתו של הציץ אליעזר רלוונטית מאין כמוה לישראל של תש"ף. הרב יעקב יקיר, ראש ביהמ"ד 'תורת המדינה - בית אורות', טען בכינוס, כי עיון בשיטתו של בעל 'הלכות מדינה' משליך ישירות על היחס לחקיקה דתית, ולצורך בעיגון חוקתי של התורה. לדבריו, העקרונות של אמנות שונות צריכים להיבחן כנגד העקרונות שהציב המחבר. לדבריו, אי אפשר לייצר חקיקה או אמנה מהותית בניגוד לתורה, להבדיל מהישגים טקטיים-הסדריים וזמניים. ההסדר הזמני הוא תחנה בדרך אל היעד הגדול, ואילו אמנה משמעותה עצירה מהותית במדיניות שאינה תורה שלמה.

תהא אשר תהא הסיבה להוצאה המאוחרת של הלכות מדינה, לדברי הרב ליאור 'הלכות מדינה' צריך להיות ספר הבסיס להשתתת מדינת ישראל על התורה, והתורה היא זו שצריכה להוביל את המציאות המדינית. או כלשונו של בעל הלכות מדינה – "תורתנו קדמה למדינתנו".

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
ירושלים עולה עולה

  מאמר מאת עפר ברקוביץ

חופש טוב

  שלשה טיפים למימוש החופש...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם