עדיף להיות יעקב Featured

 15 sivan723

סיון רהב מאיר

1.

הרב איצי הורוביץ, שליח חב"ד בקליפורניה, חולה בניוון שרירים. השבוע, בכנס השנתי הגדול של התנועה, בנו שלום עלה להקריא את המסר שלו לשליחים, ולעולם כולו. את הדברים כתב הרב איצי באמצעות עפעוף בעיניו, כך הוא מתקשר עם הסביבה.

"אבא שלי כתב כך: בפרשת השבוע, פרשת תולדות, מסופר איך יצחק אבינו חופר בארות. הרבי מסביר שחפירת בארות היא מלאכה חשובה מאוד, היא השליחות שלנו: להסיר את העפר והלכלוך ולהגיע לעומק, אל המים המתוקים שמסתתרים. הוא אמר שזוהי המשימה שלנו ביחס לכל יהודי – לחפור היטב, לא להתרשם מהשכבה החיצונית, ולמצוא את הניצוץ האלוקי שבו. זה נכון לגבי כל אדם, אבל נכון גם לגבי כל סיטואציה: צריך לחפור ולמצוא בתוך הקושי והאתגר את המשמעות. בחודשים האחרונים למדתי שאין מי שלא מתמודד. ההתמודדות שלי פשוט גלויה וחשופה, אבל כולנו מתמודדים. המשימה היא לחפור בארות, לגלות שמדובר במסר מה', שדורש מאיתנו להתרומם לגבהים שלא הכרנו, ולהעלות איתנו את הסובבים. אין לנו מושג אילו אוצרות מסתתרים בפנים".

שלום בן ה-13 סיים לדבר, ו-5,800 איש מכל רחבי העולם עמדו ומחאו כפיים.

2.

הנה משפט עם סתירה פנימית: יצחק אבינו אמור להיות ממשיך דרכו של אברהם אבינו. איך אפשר להיות ממשיך דרכו של אדם שמרד והמציא הכול מחדש? האם צריך להמשיך את דרכו באופן מדויק, או למרוד גם כן? במובן מסוים, קל יותר להיות נחשון, חלוץ, ראשון, וקשה יותר להיות דור שני למהפכה. התפקיד המורכב הזה של יצחק אבינו מתואר בפרשת "תולדות".

כשקוראים את הפסוקים יש תחושה של "היינו שם". יצחק פועל באותם מקומות שבהם אביו פעל. כמוהו, הוא מתעמת עם אבימלך. בהמשך הפרשה הוא יחפור את אותן בארות בדיוק, ויקרא להן באותם שמות. יצחק אבינו מזוהה עם מידת הגבורה. כמה גבורה יש דווקא בהתאפקות. במאמץ לא להמציא את עצמך מחדש אלא ללכת במסלול שכבר סללו, לפסוע בתוך עקבות הרגליים של אביך. אם יצחק, הדור השני, לא היה מצליח במשימה הקשה הזו, המהפכה של אברהם לא הייתה נמשכת. ואם נשאל דוגרי, על עצמנו, מה יותר קל: לחזור בתשובה ולהסתובב בעולם ולספר על התגלית החדשה שלך, או להמשיך לשמור על התורה בנאמנות ובמסירות, כמו שאבא וסבא וסבא-רבא עשו?

3.

יעקב או עשו? פרשת השבוע מתחילה בתיאור המאבק בין השניים על הברכה של יצחק, שהוא בעצם מאבק בין שתי תפיסות עולם: בין צייד אלים ואכזרי לבין איש תם ועדין. הפרשנים מציינים שבכל אחד מאיתנו חי המתח הזה בין עשו, איש הכאן ועכשיו, לבין יעקב, איש המשמעות העמוקה. הרב אביגדור נבנצל, רב העיר העתיקה, כותב שהעולם מלא כל כך ברעשים ובהפרעות ובהסחות-דעת, שאין לנו בכלל זמן להתבונן על הבחירה בין שתי האפשרויות. לדבריו, אם נתבונן בשקט על שתי הדרכים, נגלה שגם במונחים של "העולם הזה", כלומר לא במונחים רוחניים, "שווה" יותר ללכת על האופציה של יעקב. הנה ההסבר המעניין הזה, במילים שלו: "אם חושבים לרגע, אז לאו דווקא במונחים של העולם הבא, אלא אפילו בקנה מידה של העולם הזה, דהיינו במונחים של כבוד ושל רצון להיות בעל שם מפורסם בעולם – גם אז היה האדם משנה את דרכו. מפני שאם נשאל: האם מישהו זוכר את יעקב יושב האוהלים? התשובה היא: בוודאי. בכל יום אנו מזכירים שלוש פעמים בתפילה 'ואלוקי יעקב'. ואת עשו הצייד, האם מישהו זוכר? בוודאי. מי שלומד את תורת יעקב. כי מחוץ לתורה אין כל זכר לעשו, כמו גם לשאר רשעים גדולי עולם שהיו בעלי-שם בעבר, ולולא עם-יעקב הקיים לעד ומזכיר אותם, לא היה נשאר מהם זכר. היכן משתקף היום סנחריב הגדול? ומי זוכר היום את פרעה? אלא שהעולם הזה אינו מניח לאדם לחשב אפילו את החישוב הזה ולראות שעשו הוא איש הרגע, ויעקב – איש הנצח". כלומר, גם לפי המונחים של עשו – עדיף להיות יעקב.

4.

פעם מישהו ניגש לרב העיירה, ושאל אותו בערב פסח אם אפשר לערוך את ליל הסדר עם ארבע כוסות חלב במקום ארבע כוסות יין. הרב ענה שלא, ואז נתן לשואל סכום גדול מאוד של צדקה. שאלה אותו אשתו מדוע, הרי ארבע כוסות יין לא עולות כל כך הרבה, והוא ענה: נתתי לו כסף בשביל כל סעודת החג. מתוך השאלה הבנתי שאין לו שום מצרכים לליל הסדר, הוא הרי לא ישתה חלב בסעודה בשרית.

הרב שלמה וולבה נהג לספר את הסיפור הזה כשעסק בספר בראשית, ובפרט בדמותה של רבקה: כשעושים חסד, אי אפשר להיות מצומצמים. לא צריך להיות רובוטים של חסד, שעושים רק מה שביקשו מאיתנו. צריך לעשות מעל ומעבר, ביצירתיות, ולבדוק מה מסתתר מאחורי הבקשה הפשוטה. רבקה פוגשת את עבד אברהם. הוא מבקש לשתות, והיא משקה גם את הגמלים שלו, בשפע ובנדיבות. הוא מבקש להתארח ללילה אחד, והיא מציעה אירוח ארוך יותר בבית המשפחה.

לפעמים כשמישהו פונה אלינו עם מצוקה קטנה, אנחנו רק רוצים "לסמן וי", "לסתום את החור". אבל זה יכול להיות רק קצה הקרחון של הצורך האמיתי. צריך לחשוב מה האדם שמולנו באמת צריך, ואיך אפשר לעזור הרבה יותר ממה שהתבקשנו. התכונה הזו, החסד המיוחד הזה – הם שהופכים את רבקה להיות רבקה אימנו.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
שבת של מי?

  מאמר מאת איתמר סג"ל

אז למה מצווה ועושה

  מאמר מאת יאיר שח"ל,...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם