לפני הכול, מחווה לאבא Featured

 7 sivan

סיון רהב מאיר

1.

מזל טוב, מתחילים מבראשית. השבת הנוכחית מכונה "שבת בראשית" וקוראים בה, כמו בכל שנה מחדש, את הפרשה הראשונה בתורה. בראשית ברא א-לוהים, גן עדן, אדם וחוה, הנחש ופרי עץ הדעת. הנושאים היסודיים ביותר מופיעים בתורה כבר בהתחלה: היחס לחטא, הבחירה החופשית, זוגיות, גידול ילדים, השבת הראשונה.

וכך אמר האדמו"ר מחב"ד, הרב יוסף יצחק שניאורסון: "השבת המכונה 'שבת בראשית' משפיעה על כל השנה כולה. כל ימי השנה, ימי החול והשבתות והחגים, וגם האירועים הפרטיים בחייו של היחיד ומאורעותיו, כולם מקבלים אור וחיות משבת בראשית".

2.

סעודות, ריקודים, שקיות ממתקים, כביסות, ופתאום – מתחילים מבראשית. כשקוראים את הפרשה הראשונה בתורה מגלים דבר מרתק: התורה לא מתעכבת רבות על בריאת העולם. במקום לתאר באריכות את הקוסמוס והכוכבים והאוקיינוסים, היא עוצרת ומתארת בפירוט דווקא את החטא הראשון של האדם הראשון. גם בהמשך, התורה לא מדווחת על כל העמים והממלכות שקמו ונפלו באותה תקופה, אבל כן עוצרת ומאיטה כשאברהםמכניס אורחים לתוך האוהל, או כשרבקה משקה גמלים ליד הבאר. למה? כי זה העיקר. התורה היא לא ספר מדע או היסטוריה, המילה "תורה" היא מלשון "הוראה" – מטרתה להורות, להדריך, לחנך. המעשים ה"קטנים" האלה, ששום חוקר לא היה מתעכב עליהם, הם בסופו של דבר הדברים המשמעותיים והמשפיעים ביותר. זה יכול לתת טעם גם לכל מה שאנחנו עוברים בחודש תשרי: הטרחה והמאמץ סביב הסוכה או הבית, השיחות הקטנות, הרגעים המשפחתיים – כל אלה הם אבני בניין יסודיות מאוד.

3.

מחנכים מרבים לדבר על לחץ חברתי, השפעה סביבתית והיסחפות אחרי חברים או "טרנדים". האם יכול להיות שזהו בעצם חטאו של האדם הראשון, החטא הראשון של האנושות כולה? הנה מאמר נפלא של הרב קוק על פרשת השבוע: "חטא האדם הראשון, שנתנכר לעצמיותו, שפנה לדעתו של נחש, ואיבד את עצמו, לא ידע להשיב תשובה ברורה על שאלת 'אייכה', מפני שלא ידע נפשו, מפני שהאֲנִיּוּת האמיתית נאבדה ממנו". מעבר למילה העברית המרתקת (ה"אניות" – כלומר תפיסת האני) יש פה קביעה שההיסחפות אחרי הנחש, כלומר אחרי גורם חיצוני, מובילה אותנו למצב של חטא, שאחריו אנחנו לא יודעים להשיב על השאלה הבסיסית "אייכה". במקום אחר אומר הרב קוק שהשכחה העצמית הזו היא ה-בעיה של היחיד וגם של העולם כולו: "כששוכחים את מהות הנשמה העצמית... הכול נעשה מעורבב ומסופק. והתשובה הראשית... היא שישוב האדם אל עצמו, אל שורש נשמתו, ומיד ישוב אל הא-לוהים, אל נשמת כל הנשמות... ודבר זה נוהג בין באיש יחידי, בין בעם שלם, בין בכל האנושיות, בין בתיקון כל ההוויה כולה, שקלקולה בא תמיד ממה שהיא שוכחת את עצמה". זו רק טעימה מהקריאה הגדולה של הרב קוק לשוב את עצמנו, אל המקוריות שבתוכנו, והקריאה הזו רלוונטית מהעץ בגן העדן ועד היום.

4.

איך אדם פותח את מפעל חייו? באילו מילים? במקרה של רש"י, פרשן-העל של התורה, מדובר בשלוש מילים: "אמר רבי יצחק". כך מתחיל הפירוש הראשון של רש"י על פרשת בראשית. ואז מגיע ציטוט ארוך יותר של אותו רבי יצחק, ששואל למה התורה פותחת דווקא בסיפורי בראשית ולא מתחילה במצוות המפורשות והמפורטות, ורש"י גם עונה ומסביר את הנקודה. למה הגאון שעתיד לפרש את התורה כולה ואת התלמוד כולו מצטט את רבי יצחק? ומיהו בכלל אותו רבי יצחק?

לפי אחת הדעות מדובר באביו. כ-500 שנה אחרי שרש"י כתב את הדברים בצרפת, כתב הרב דוד הלוי סגל בפולין כך: "זה ר' יצחק היה אביו של רש"י (רבנו שלמה יצחקי) ולא היה למדן גדול, ורש"י רצה לכבד אביו ולהזכירו בתחילת חיבורו, ואמר לו: שאל איזו קושיה ואכתבנה על שמך, והקשה לו סתם: מה התחילה התורה בבראשית". כלומר, לפני כל החידושים של רש"י – יש כיבוד הורים, יש מסורת, יש דברים שקיבלנו מהדורות הקודמים. זה מסר עוצמתי, דווקא בתחילתה של התורה. רש"י פותח את הפירוש האדיר שגם אלף שנים אחר כך אנחנו עדיין עוסקים בו, במחווה קטנה לאבא שלו. לפני כל מה שרש"י עוד עתיד לשאול ולענות, הוא אומר לנו: "תשמעו משהו שאבא שלי שאל".



5.

המחנך עמיחי שיקלי דיבר לאחרונה עם קבוצת מפקדים צעירים בצה"ל, וכך הוא כתב אחר כך: "אני מוכרח לשתף בחוויה עוצמתית ועצובה שהייתה לי לאחרונה, במסגרת שיחה עם כמאה חניכי קורס מפקדים באחת היחידות המובחרות בצה"ל. השיחה עסקה ביזמות ובציונות, במסגרת סדרת חינוך. בפתח דבריי אמרתי ללוחמים: כל יזם פועל מתוך כאב שהוא שואף להיות חלק קטן בתיקונו. במקרה שלי, אמרתי, הכאב הוא על אובדן הקשר עם המקורות היהודיים והמורשת התרבותית הציונית. בסיום השיחה אמר לי אחד הלוחמים: אני ממש לא מסכים איתך, בעיניי אנחנו בפריחה תרבותית. עניתי לו בשאלה: האם אני ואתה מסכימים שרחל המשוררת היא נכס צאן ברזל בתרבות הישראלית? והוא ענה: בוודאי. שאלתי אותו: האם אתה מכיר במקרה את שירה 'עקרה'? השיר שמתחיל במילים 'בן לו היה לי, ילד קטן, שחור תלתלים ונבון'? והוא ענה: בוודאי. המשכתי: בסיום השיר כותבת רחל 'עוד אתפלל כחנה בשילה, אחכה לו'. האם תוכל להסביר לי מה הייתה כוונתה? שתיקה. המשכתי: על קברה של רחל בבית העלמין של כינרת חקוקות מילים מתוך השיר שלה 'מנגד', שיר שבפתיחה שלו היא כותבת: 'בכל ציפייה יש עצב נבו'. האם תוכל להסביר לי מה פירוש המילים עצב נבו? שוב שתיקה, ארוכה ומביכה. המשכתי ושאלתי: האם מישהו ממאה המפקדים כאן יכול לענות על אחת מהשאלות? כמה דתיים הרימו יד, ואז אמרתי: 'אני אינני דתי, אני מבקש שיענו רק הלא-דתיים'. ושוב – שתיקה. אמרתי למפקדים: אני שואל באהבה גדולה אליכם, האם הבנתם? זה מה שכואב לי. האם אנחנו מבינים שאנחנו במה שקרוי בצבא 'נוהל נתק'? האם אתם מבינים שהבעיה היא לא שאינכם מסוגלים לקרוא כתב רש"י או דף גמרא, אלא שאינכם מסוגלים לקרוא שירה עברית? האם אנחנו מבינים את גודל השבר ואת גודל האתגר העומד לפנינו?"
השבת מתחילים מחדש לקרוא את התורה. הזדמנות להיענות לאתגר.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מופת הגורן

  אבי רט כותב על...

התעשייה

  כל מה שרציתם לדעתם...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם