אחרי הבחירות ולפני התוצאות Featured

 m 2 sikum

ליאור אנגלמן

השורות הבאות נכתבות ביום שני, יום לפני הבחירות והרבה לפני התוצאות. כשתקראו כבר תדעו מי ניצח ומי הפסיד; ואולי לא, הרי הבחירות האחרונות הוכיחו לנו שאין לדעת, מי שניצח בסקרים לפעמים מפסיד בבחירות, ומי שמנצח בבחירות מכריז על בחירות חדשות.

ובכל זאת, יש דברים שכדאי לומר דווקא לפני שיודעים את התוצאות.

א.      הכי חשוב – אחרי הון עתק של כספי פרסום, ויכוחים, כתבות, טוקבקים מתלהמים והצבעה בקלפיות, ובאמת חשוב חשוב להצביע בבחירות – אבל חשוב גם לזכור שעל תוצאות הבחירות אנחנו מסתכלים לא רק כהכרעה אנושית מוטת תעמולה, סקרים ושקרים. יש כוח גדול מאיתנו שמערבב את הקלפים בקלפי ואינו מניח להכרעה גורלית כל כך להתקבל בלי התערבותו: "אמרו רבותינו: אין ממנין פרנס על הציבור אלא אם כן הכריזו עליו מן השמיים" (פסיקתא זוטרתא כי תשא). הדברים הגדולים בעולם דורשים מאמץ אנושי אבל מוכוונים מלמעלה. זיווג מן השמיים, פרנסה מן השמיים – זה לא יקרה בלי מאמץ אנושי, אבל בסוף זה גדול מאיתנו. על אחת כמה וכמה כשמדובר בסיפור הישראלי הגדול. על המנצח בבחירות, אם נאהב אותו או לא, הכריזו מן השמיים, ובשמיים יודעים דבר או שניים על מה נכון לנו בימים האלה.

ב.      מי שנבחר, וכאמור אינני יודע בשעת הכתיבה מיהו, מקבל אמון מיוחד מן השמיים, או בלשון חז"ל: "אין אדם עולה לגדולה אלא אם כן מוחלין לו על כל עונותיו" (סנהדרין יד, א). העיסוק האובססיבי שלנו בחיפוש כתמים בעברו של אדם, כנראה אינו אהוב בשמיים. ודאי צריך טוהר שלטון וניקיון כפיים, אבל צריך גם אמון שאדם יכול לשנות ושהתפקיד עושה את האדם טוב יותר משהיה. זה לא אמור רק באשר לראש ממשלה, כי אם על כל מי שעולה לגדולה.

ג.       אחוז החסימה, שנשמע כמו צמד מילים מאיים (שבעיקר מאיים ומקיים לזרוק קולות רבים לפח חסר ההשפעה), הוא בעיניי מתנה נהדרת. הוא מאלץ להתחבר. הרי אנחנו חיים במדינה מגוונת כל כך, ואי אפשר להיאחז בדעתנו הדקדקנית בלי להיפגש לכל הפחות עם בעל דעה קרובה אליי. בשביל להתחבר צריך ענווה, בשביל להתחבר צריך לדעת שגם באחר יש משהו אמיתי שאצלי אולי פחות קיים. בלי חיבורים אי אפשר באמת להשפיע על המתרחש, רק לצעוק ולגדף מבחוץ. מי שלא מצליח להתחבר נאלץ לפרוש או להמר.

ד.      ואי אפשר בלי הנושאים שעלו על ראש שמחתנו בבחירות האחרונות – ערכי המשפחה, הגיור והכותל. משהו טוב ומפחיד קרה לנו. מדינה שעסקה שנים רבות במלחמה על קיומה לפתע מרגישה בטוחה מספיק כדי לדון בשאלה הכי חשובה – שאלת הזהות שלה. וכששאלה כזאת עולה, נעות אמות הסיפים, ובצדק. ליבי אומר לי שהמשפחה תנצח דווקא אם נושאת הדגל שלה לא יהיו קבוצה מאוד מסוימת ומאובחנת באוכלוסייה, שהמשפחה יקרה לרבים בעם הזה ואת דברה יכולים לשאת מסורתיים, חילונים ודתיים מגוונים שונים. אולי הניצחון שלה לא בהכרח יעבור דרך הכנסת, שהרי הכנסת היא מקום כוחני שמחוקק והמשפחה תנצח כשתחדור אל הלב. ליבי גם אומר לי שצריך להילחם את המלחמות הללו באהבה ובנחת מתוך אמון בעם הזה, ששב הביתה אחרי אלפיים שנות בשביל להיות הרבה יותר מעם נורמלי בארצו.

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
"אנחנו פצועים"

  השבת מעלים את נפגעי...

תפסיקו לשחק בנוער

  מאמר מאת יו"ר נוער...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם