מלאכים יש בשמיים Featured

 4 hersh

אבינועם הרש

לפני שבועיים החליט חבר שלי, מחנך ותיק, שבא לו לצפות במשחק כדורגל ולעשות את זה כמו שצריך, בפאב, כולל שתיית בירה. "תגיד", הוא שאל אותי, "זה בסדר? כאילו, מותר לי? אתה חושב שזה תואם את רוח התפקיד שלי?"

אמרתי לו שהוא צריך להביא בחשבון שתלמיד שלו או הורה יצפו בו, ואם הוא ירגיש עם זה בסדר, אני לא רואה שום בעיה. אם הוא יתחיל להתפתל, אולי זה פחות מתאים. "אחי", הוא ענה לי, "זה לא שאני הולך לקזינו. כולה כדורגל ובירה. לא צריך להיסחף". "נו, אז אם אתה כל כך בטוח בעצמך מה אתה שואל אותי?" לא הבנתי.

"חשבתי שתיתן לי גיבוי", הוא ענה באכזבה ופתח אחת מהשאלות החינוכיות והנפיצות ביותר, שאין מחנך שלא מתמודד איתה, בעיקר בחופש: האם מחנך בחופש הוא אדם פרטי, או שבעצם גם בחופש הוא נשאר מחנך?

*

נזכרתי בכל ההתמודדויות שהיו לי בחופש האחרון עם עצמי ועם הילדים ובעיקר עם המחשבה הזאת: אתה זוכר שבעוד כמה זמן החופש יסתיים ותצטרך להתייצב לפני התלמידים שלך ותתחיל לדבר איתם על ערכים ואידאלים ועל כמה שאנחנו צריכים להיות אנושיים ועל סולידריות חברתית ועל יציאה מאזור הנוחות שלנו? ואתה, מה אתה עשית עם זה באמת? 

כמה פעמים יצא לי בחופש הגדול להתעלם מטרמפיסטים רק כי לא בא לי טוב ולא התאים לי עכשיו לצאת מאזור הנוחות שלי ולהתחיל לפרק את הכיסאות של הילדים אף על פי שידעתי שהטרמפיסטים האלה מחכים הרבה זמן שמישהו כבר יגאל אותם מההמתנה הזו?

וכמה פעמים יצא לי החופש להיתקל בהומלסים ובנזקקים שהושיטו לי יד ורק חיכו שאתן להם משהו בחזרה, ואני העדפתי שוב להתעלם, מדחיק שבעוד כמה ימים אצטרך ליישב לעצמי את המחלוקת הזאת ולהסביר מניין יש לי מנדט לדבר עם התלמידים שלי על ערכים ונתינה בעוד אני בעצמי מעגל פינות ולא בדיוק נותן או יוצא מגדרי כדי לצאת מאזור הנוחות שלי?

*

ואז חשבתי שבעצם הנחת היסוד שלי שגויה: מלאכים יש בשמיים, ומחנך הוא לא באמת אדם נעלה או טוב יותר מהתלמידים שלו. כשאני מדבר איתם על ערכים ואידאלים אני לא בא להטיף להם או להגיד להם: "רואים? ככה אתם צריכים לעשות רק כי אני עושה!" לא ולא. כשאני מדבר איתם על ערכים ואידאלים אני מצטרף לצד שלהם, ואנחנו יחד שואפים להגיע לעבר כוכב הצפון הזה. 

כשאני מדבר איתם על יציאה מאזור הנוחות זה לא אומר שכבר יצאתי ממנו אלא שאני בדיוק כמוהם, שואף להגיע אליו. בעצם, בשורה התחתונה, אני לא טוב מהם בכלום. רק מתמודד בדיוק כמוהם עם אותם קונפליקטים ובעיות והתמודדויות יומיומיות שהם מתמודדים איתם. 

רק מה, ואת זה אני יכול להגיד להם מניסיון, לעולם לא לשקוט אל השמרים ולהתאבן. תמיד לחשב מסלול מחדש, לשאול את עצמנו בכל יום: מה עשיתי היום ומה אני מתכוון לעשות מחר בשביל להפוך את העולם שלנו לטוב יותר, בשביל להפוך את עצמי לטוב יותר?

הלוואי שאצליח לפחות את המנהג הזה להטמיע בהם.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הפוליטיקה הציונית-דתית – הסוף?

  ד"ר עידו ליברמן |...

להיות רלוונטי

  איך הופכים לפופולארי ברשת?...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם