המאבק המזרחי

3mizrhim

המאבק המזרחי, כמו כמעט כל המאבקים בימינו, הולך לאיבוד. הכוח המשכר של ההמון שמחלחל עד למנהיגות, בשילוב ההתלהבות על ההזדמנות לתקן, גורם למאבק הזה להתבזבז על הדבקת הפלסטר במקום להתמקד ברישום האנטיביוטיקה

הרב אבינדב אבוקרט, רב קהילת 'אברהם יגל' בגבעת שמואל


בתחום המעשי, המאבק המזרחי מתעסק בתיקון הקיפוח. את זה הוא עושה בשיטה המהירה ביותר אך המכעיסה ביותר - אפליה מתקנת. אם יש טיול לפולין אז יהיה גם טיול למרוקו, אם יש חמישה אנשי אקדמיה בוועדה נדרוש ששניים יהיו מזרחיים, תיאטרון בדימונה יקבל פי שניים מתיאטרון בגבעתיים. כשהוא לא יכול לתקן, המזרחי מבקש להיאבק בהכרה של העבר - הוא יילחם על פתיחת תיקי ילדי תימן, ידרוש דמויות מזרחיות על שטרות ויראה בכל קיבוצניק גזלן קרקעות. הטוען שאין קיפוח - גלוי או סמוי, מעשי או הכרתי - הוא עיוור או שקרן. הקיפוח פוגש כל אחד מאתנו, בעושק כספי וחברתי או בהערה גזענית עוקצנית. אבל העיסוק המתמיד בקיפוח לא ישיג את המטרה. הוא יהפוך לשיח של מאבקי כוח, דווקנות מיותרת והשערות לא מבוססות.
העיסוק בקיפוח הוא חסר, אבל הוא לפחות מבקש תיקון ועדיף על הפופוליזם. המאבק המזרחי הולך ומידרדר לעיסוק בהצהרות, בסטטוסי פייסבוק גזעניים או בשברי משפטים מלאי סטיגמטיות. הם, האשכנזים הוותיקים, זקני השבט הלבן, כאילו מבקשים ליפול ברשת החברתית שטוו לעצמם ורומסים את כבוד המזרחיים ברגל גסה של פיל בחנות חרסינה. וכך מתחיל מחול השד העדתי - כולם מגנים את הגזען, הקופון נגזר, איומי הפיטורין נשלחים לחלל האוויר, מתנהל מאבק צמוד בין הפוליטיקאים בתחרות מי הגיב קודם ומי הזדעזע יותר.


הגיע הזמן לשנות את דרכי המאבק. השבר הנורא לא יתרפא בספירת שמות משפחה ספרדיים במשרדי הממשלה או מילים גזעניות של כוכבי תקשורת. לשבר הזה יש שם והוא מהדהד ממחוזות בבל ועד לערי צפון אפריקה - בורות. האינטרס של המאבק בבורות אינו רק של החלש המבקש את אפלייתו המתקנת, אלא בעיקר של כולם - שאינם נהנים מהתכנים ואינם מועשרים מעולמות הידע.


הקיפוח המעשי הוא סיבה ותוצאה של משהו עמוק יותר - המקפח אינו מכיר את המקופח, אינו מוקיר אותו ואינו מבין אותו. הבורות מולידה את רגש הזלזול המקפח, רגש המביא להרחקה של המקופח ולהשפלתו וממילא לבורות ולחוסר הכרה גדולים יותר. המשפטים החמורים שאומרים עיתונאים ושחקנים מעידים יותר מהכול על כך שהם לא מכירים מזרחיים ולא מכירים מזרחיות. יהודי ספרד והמזרח הם עולמות שלמים ושונים - ממנשקי קמעות ועד לנלחמים בהם בעוז, ממניפי תרנגולות ועד אלו המכנים זאת "דרכי האמורי". זה מה שצריך להפריע לנו, פחות השפה והסגנון (זה סתם חוסר תרבות...).


העצוב בכל הסיפור הוא שהבורות השתלטה גם על המזרחיים עצמם. הם, שמורשתם נגדעה ועברם נמחק בגסות, מבקשים להיאחז במשהו מהמקורות. כאן, תנועות רדיקליות מנצלות את חוסר הידע ובוחרות להדגיש את הדברים הנוחים להן. באופן הזה אפשר לומר שכל ערביי ארצות האסלאם היו מלאי סובלנות ושכנים נאמנים ליהודים, כל פוסקי ספרד היו פלורליסטיים מקלים ונוחים, וכל יהדות ספרד והמזרח התמצתה במסורת נעימה וקלילה. כשאין מי שיקרא את ספרי העבר, אפשר בקלות לכתוב את ההיסטוריה מחדש. לך תסביר עכשיו שאי אפשר להשוות בין בגדד של ה'בן איש חי' למרוקו של ה'בבא סאלי'.

עוול בר-תיקון


הבורות בכל הנוגע לחיי היהודים בארצות האסלאם היא מחלה נוראה שלא זוכה לטיפול הראוי. אפילו בשם הזה - 'יהודי המזרח' כבר טמונה לה הבורות, המעלימה את רוב יהודי ארצות האסלאם שחייו ב'מגרב' - ממערב לארץ ישראל. משם ממשיכה לה הבורות האיומה בכל החזיתות, בכל החברות, בכל התחומים. גם במקומות שבהם אין קיפוח, שבהם לא מתקבלים לפי שם משפחה לסמינר או משתדכים לפי המוצא של הסבתא, גם שם עדיין קיימת בורות. שם תפקידנו לתקן, בלי להתלהם, בלי לקרוץ בחוסר רצינות ובלי לפקפק בטוהר הכוונות.


היא מתחילה בגן, כשהגננת מתקנת את הבן שלי שאומר שבראש השנה אוכלים ראש של כבש במשפט: "לא ממציאים דברים, אוכלים ראש של דג!" היא נמשכת במוסדות החינוך הבוגרים ומתעצמת בעולם הישיבות שבו התכנים המזרחיים והספרדים נעדרים, פשוט לא שם. אולי, אולי לצד 'שש הדפיקות' של הרב סולובייצ'יק או הפסקאות הראשונות בספר 'אורות' נוסיף את מכתבי הרב כלפון משה הכהן מג'רבא או הרב יוסף משאש מאלג'יר? אולי בתוספת לחזון אי"ש ולר' עקיבא איגר נביא את 'יורו משפטיך ליעקב' אבוחצירא ו'פרחי כהונה' חויתה הכהן? הגיע הזמן לשאול את עצמנו איך כל אדמו"ר שכתב פירוש לחומש נלמד עד דק, בעוד שרבני המזרח שכתבו בין חמישים לתשעים ספרים לא מוזכרים כלל בשנים רבות של לימוד.


אני משוכנע שגילויי הגזענות שמתפרצים כאן לפעמים, לפחות חלקם, לא נובעים מרשעות. אין כאן רוע, אין כאן הכחשה, אין כאן הדרה ואין כאן שנאה. רק דבר אחד - בורות. חוסר ידיעה, אבדן מורשת וקטיעה של מסורת. סיבות רבות לה, אבל הן לא רלוונטיות. עכשיו הגיע הזמן לתקן.


דוגמה אחת, שהייתי שותף לה, לתהליך כזה של תיקון היא סדרת ההרצאות 'האיר פני כל המזרח'. מדי חודש, התכנסו כמאה אנשים ויותר לשמוע על דמויות שונות מעולם יהודי ספרד והמזרח. התגובות היו מסעירות: אישה שבכתה כי הבינה סוף סוף למה אבא שלה העריץ את הבן איש חי, פרופסור שנדהם איך בגילו ובהשכלתו מעולם לא שמע תפיסות חברתיות שכאלו, ובעיקר רבים רבים שהרגישו תחושה מוזרה - של אדם בור וחסר ידע שמגלה עולם שלם שקרוב ללבו אך רחוק מידיעתו.

מיזם 'האיר פני כל המזרח' הוא סדרת הרצאות המתקיימת בגבעת שמואל מטעם קהילת 'אברהם יגל' בעיר וארגון 'הדסים'. המיזם עוסק בתחומים שונים הנוגעים לדמויות מפתח בקרב יהודי ספרד והמזרח - בציונות, ביחס למודרנה, בהלכה, בקבלה ועוד. ההרצאות זמינות לצפייה ביוטיוב בערוץ 'הדסים' והזמנות להרצאות הבאות מפורסמות בדף הפייסבוק של 'הדסים'.

צילום:עמוס בן גרשום לע"מ

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
ניגון העשבים השוטים

  דספסיטו שלא הכרתם ואתם...

רוצים לחיות – לא להתמגן

   הרבנית נעמי שחור במאמר...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם