המשמעת המסורתית

 6 tguvot
תגובות על הריאיון מהשבוע שעבר עם הרב אהד טהרלב

הרב משה פרץ, ראש מדרשת צופיה, מכללת בית וגן

בהיותי זוכה ללמד לבנות ישראל במסגרות שונות, אני מזדהה לגמרי עם הקביעה שלימוד התורה לנשים בדורנו הוא נופך נוסף בצימאון לדבר ה'.

סוגיית גיוס בנות לצבא עברה מזמן את המישור ההלכתי. במסגרת בית המדרש אפשר להעביר שיעור הלכתי אם מצוות מלחמה, כיבוש הארץ וכדומה חלות על הנשים. כך אני נוהג ללמוד את תלמידותיי את הנושא, כמו כל נושא אחר. כמו כן אפשר אפילו לנקוט עמדה הלכתית, כמו בכל נושא אחר.

אלא שנראה לי שהדיון במקום מהותי אחר לגמרי, שנושא גיוס בנות לצבא הוא רק חלק שולי מסעיפיו למרות הרעש העצום שהוא זוכה לו.

מעבר ללימוד ולקביעת עמדה הלכתית, נכונים ככל שיהיו, יש עוד ערך עליון, והוא מה שאני רגיל לקרוא "משמעת הלכתית". משמעת הלכתית מאפשרת הן את הדיון הבית מדרשי והן את ההליכה יחד. ברגע שפורצים את מסגרת המשמעת ההלכתית, נוסף על הבעיה ההלכתית נוצר כאן מצב חדש, מסוכן ביותר, והוא שכל תלמיד ותלמידה, גם שזכו לגדולה, ללמד או לעמוד בראש מוסד כזה או אחר, יראו את עצמו כרשכבה"ג, ירשו לעצמם הליכה בודדת, וכתוצאה מכך הממד הציבורי נפרץ לגמרי.

למה הדבר דומה? באשר למבצע צבאי יכולות להיות תפיסות תקיפה שונות ואפילו מקצועיות יותר מאלה של המטה הכללי, אולם אוי לנו אם אותן העמדות יצאו ממסגרת הדיון העיוני, גם שיושמעו מפי אלוף במיל'. המבוכה עלולה לגרום לתוהו ובוהו הן בנוגע לאותו מבצע צבאי והן בנוגע למשמעת הצבאית הכללית העתידית. וכי נוכל לקבל את הטענה של אותו אלוף שהוא רצה ללמד את האזרח לחשוב בעצמו, לבד, ולא לקבל עמדות גמורות?!

כן ולא. כן, במסגרת בית המדרש הצבאי. לא, אם הרוב החליט אחרת הלכה למעשה.

כפי שכתבתי לעיל, הסוגיה האמיתית אינה גיוס בנות לצבא (כמו שאינה גיור לקולא או מערך כשרות פרטי) אלא אם אנו, יהודים עובדי ה', מוכנים לקבל בענווה שגם למשא ומתן תורני יש "משמעת הלכתית", במיוחד בסוגיות ציבוריות. מעין "הלכה ואין מורים כן": לנוכח הלימוד המקיף והאמיתי הגם שיש מקום להתיר גיוס בנות לצבא, אין מורים כן, כי לא זכיתי לשכנע את עמיתיי בנידון ויש משמעת הלכתית של "אחרי רבים להטות".

לצערנו, בהיעדר אותה נקודה מתחנכים יהודים ויהודיות יודעים ספר, משכילים וגם בקיאים, אולם עדיין לא עובדי ה', כי עבודת ה' דורשת קודם כול "משמעת הלכתית", לא רק למען שלום ציבורי-חברתי אלא גם למען בניין האישיות של כל אחד ואחת. תורה אינה ידיעת תכנים יהודיים אלא מסורת מדור לדור, העוברת דרך מי שההשגחה העליונה מינתה בין ראשי האומה בהעברתה ובקבלת העם.

תלמיד חכם אינו למדן משכיל אלא תלמיד של חכם, שמסוגל להגיד מי רבו ומה רבו היה אומר עכשיו, וכך עד משה רבנו. חכם בלי מסירת רב לתלמידו עד אדון הנביאים נקרא פרופסור, מרצה ליהדות, משכיל, ולא מוסר התורה (מפי מניטו, הרב יהודה ליאון אשכנזי זצ"ל). התורה היא מסירת חיים ולא מסירת ערכים, היא מסירת "מי שאמר והיה העולם", ולא אוסף תוכנים.

הרב טהרלב אמר בריאיון: "המציאות מורה לנו שהבנות יודעות להחליט לבד, והן ממילא עושות את הבחירה שלהן, וכל עוד אין התייחסות תורנית מכילה – מתרחש תהליך הפוך. תפקידנו כרבנים להוביל ולייצר מסלולים ראויים לבנות שלנו".

תפקיד הרבנים להגיד מה דבר ה' בימינו לפי פוסקי הדורות והדור, לחנך להלכה לכתחילה, לחנך שעובד ה' הרוצה להחליט לבד עליו קודם כול, להיקשר למסורת דרך מוסרי דבר ה' בדור הזה, הפוסקים הכלל ישראליים. להכיל וללוות החלטה אישית, זה מהלך בדיעבד. אין תכליתם של ההכלה והליווי ליצור מצב לכתחילה אידיאי. אין תפקידם של רבנים להמיר בדיעבד ב"לכתחילה". התמודדות אמיתית חייבת להבחין בין אידיאל לכתחילה ובין ליווי והכלה בדיעבד. לכן הרב דוד לאו לא יגיד לעולם את מה שהרב טהרלב מצפה.

 

 

המהפכה שמתהפכת עלינו

הרב אביעד גדות, סרן במיל'

עומדים אנו ימים מספר לפני מתן תורה. על התורה נאמר כי הקדוש ברוך הסתכל בה וברא את העולם. תפקידנו עלי אדמות כיחידים וכאומה לבנות את המציאות ולהיבנות בה לאורה של תורה. להכיל ולכופף את התורה והליכותיה לצלילי המציאות, ואולי גם לצלליה – זו שגיאה.

כפי שהתורה בונה את המציאות, כך התורה בונה את הצבא. היום ברור יותר מכול ומובן היטב כי צבא אינו מדים, נעליים ונשק בלבד אלא רוח, תפיסה, ערכים. ומה מהווה את אוצרות הרוח בעם היהודי יותר מבית המדרש?

ברכה רבה יש גם בלימוד תורה לנשים. אני מאמין שבמדרשה של הרב טהרלב הבנות לומדות אמונה ומידות טובות ומקבלות מוטיבציה לתרום לעם ישראל כפי שמשתקף מדבריו, אך אם גישתו בחיבור בין התורה למציאות ובין התורה לצבא היא שעל התורה להתעצב בהתאם לקלקולי המציאות, מוטב לו לחשב מסלול מחדש לפחות בנושא הצבא.

אולי בבית המדרש של הרב טהרלב מצטיירת איזו תזה אוטופית והרמונית, אך בצבא, כידוע, לא הכול פשוט, בלשון המעטה.

הרב טהרלב, שרוצה "להיות חלק מדבר גדול", אולי לא שם לב גם למדרון החלקלק ולתהליכי התפרקות ערכים ברורה ומואצת בכל הנוגע לנשים בצבא, כמו שאפשר לראות בהפיכת קצינת ח"ן (חיל נשים) ליוהל"ן (יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים) ובסוף ליוהל"ם (לענייני מגדר), שאימצה מסמך הזוי עד שגם צה"ל נאלץ לבטל אותו (גגלו "מסמך יוהל"ם").

חבל שהרב טהרלב נלחם כתף אל כתף עם 'שדולת הנשים', אשר ערך השוויון נדחף אצלן על חשבון הניצחון, ומתנדב להיות הפרזנטור הדתי בקמפיין הציני והצבעוני של דובר צה"ל וראש אכ"א. המהפכה מתהפכת עלינו. התורה נכנעת למציאות חולפת ולתרבות של טשטוש ערכים, זהויות ומגדרים.

בכירי צה"ל שבים ומדגישים כי ב"ה אין איום קיומי. ברור שמדינת ישראל, כמו כל מדינה מערבית, לא תגייס לאורך זמן נשים בגיוס חובה. בימינו, שצה"ל הוא גוף מורכב ומסובך, המתווה הנכון לכוח הנשי הוא במערכים המקצועיים הלא לוחמים בגופים אזרחיים כשרים, המותאמים לאיש או לאישה שומרי מצוות.

הבנות האידיאליסטיות אולי בוגרות ויודעות מה הן רוצות, ואף אחד לא יכתיב להן, אך יודה הרב טהרלב כי כמחנך הוא מכוון אותן. על כן אחריותו לשחרר את תלמידותיו למקומות נכונים שבהם לא חסרות משימות לאומיות וציוניות, והן כשרות בהרבה.

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
"אנחנו פצועים"

  השבת מעלים את נפגעי...

תפסיקו לשחק בנוער

  מאמר מאת יו"ר נוער...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם