הרבה יותר מגוף

 m 6 hersh

אבינועם הרש

לא פחות מהביצוע הנהדר של קובי מרימי (ולא, לא באמת מעניין שהוא לקח מקום 23) ריגשו הדברים שהוא כתב בחשבון האינסטגרם שלו:

"היי קובי,

כאן קובי.

אחרי שנים שניסית להסתיר את עצמך, היום בערב תעמוד על הבמה הגדולה בעולם ותשיר את הנשמה שלך החוצה.

אם רק הייתי יכול הייתי חוזר אחורה בזמן ונותן לך חיבוק ומבקש ממך לחייך יותר ולהאמין יותר.
אבל כל דבר בזמן שלו.

הערב זה הזמן.

תיהנה, תבכה, תצחק, תשכח מהכול ותשיר.

ותאכל משהו...

מדינה שלי, אני אוהב אותך".ראש הטופס

איך שסיימתי לקרוא נזרקתי כמעט שלושים שנה אחורה לאזור כיתה ה', שבה למדנו כל הכיתה לשחות, וכולם פשטו את החולצה חוץ מחבר שלי, ילד בעל לב ענק וגוף גדול שהתבייש ולא רצה שאף אחד יראה אותו.

כמה הקנטות וקש ופגיעות הוא אכל מאיתנו, ילדים טובים עם אפס מודעות לכוחן של המילים, עד שבפעם השנייה כבר לא ראיתי אותו בכיתה בכלל, ואחרי שחזרנו הוא סיפר לי שביקש מההורים שבכל יום שיש בריכה הוא יישאר בבית, כי כבר נמאס לו לחזור הביתה בעיניים אדומות.

אחרי שסיפרתי לחבר'ה את הסיבה האמיתית מדוע הוא הפסיק להגיע, הגיע התור שלנו להתבייש.

*

יצא לי פעם אחת כמחנך כיתה להגיע לבית הספר בפורים ולראות בובה של פיל שמטריפה את כולם לכבוד חודש אדר. כל התלמידים משתגעים עליה: מחבקים, נוגעים, נותנים צ'פחה. בסוף, עם הצלצול לשיעור הראשון, אני קולט שהבובה ניגשת לחדר המורים. ואז אני רואה תלמיד שלי, שנחשב מלא ויש לו אתגרים עם המשקל ובעיות חברתיות קשות, מתנשף ומזיע כולו. והוא אומר לי: "המורה, חודש אדר זה החודש שלי. רק כשאני מסתתר מאחורי מסכה אני יכול להרגיש שסוף-סוף מישהו מסתכל עליי ואוהב אותי".

*

בינינו, בואו, כי מי באמת שלם עם דימוי הגוף שלו? אחד רוצה להיות גבוה יותר והשני רזה יותר והשלישית האף לא מוצא חן בעיניה והאוזניים גדולות מדי, וכמה מאבקים וכוח אנחנו משקיעים במלחמות היומיומיות והתמידיות האלה בשביל שנוכל סוף-סוף להשלים עם הגוף והפגמים והחסרונות שלנו ולקבל אותם כמו שהם. בלי להתבייש. בלי לתרץ. בלי לחכות שנרזה ונזכה באירוויזיון.

כמה אנשים אתם מכירים שאוהבים את עצמם לא בקטע הסוציומטי אלא האמיתי, העמוק, מתוך מודעות לצלם א‑לוהים? איך נוודא ששום נורמה או קריטריונים מעוותים של יופי וחברה לא הולכים למעוך לנו את האהבה הזו?

כמה פעמים יצא לי בתקופת הדייטים כמעט לפסול מישהי בגלל מראה חיצוני, ופתאום אני קולט שבדייט השלישי, אחרי שכבר הכרתי אותה יותר לעומק, גם המראה החיצוני שלה נראה לי פתאום שונה?

כי בסוף, כך אמר לי פעם אדם חכם, בסוף רק אדם שאוהב את עצמו באמת יוכל גם לאהוב באמת מישהי אחרת (וכמובן להפך).

אם אנחנו מורים או חברים או הורים, אולי בעצם התפקיד שלנו הוא לזהות את הילד השקוף והדחוי והמתוסבך עם עצמו, זה שמתבייש בגוף שלו או בכל פגם אחר שלו ורק מחכה למישהו שיבוא ויגיד לו: "אחי, אתה אחלה בדיוק כמו שאתה. והנשמה והאישיות שלך הן מהדברים היותר מרשימים שיצא לנו לפגוש. אז ישר את הגב. העולם מחכה לך".

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
חלון לחלון אוברטון

  כך משתלטים לנו על...

תחבורה ציבורית

  אשר בן אבו מתרגל...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם