בַּאֲשֶׁר הִנְּךָ

 6 baumel
גם 37 שנים אחרי, הדמעות בהלוויה המרטיטה של זכריה באומל זלגו מעצמן, וחידדו היטב עד כמה חשובה סגירת המעגל * תמונות החיילים הרוסים המחזיקים בתמונת ההסדרניק, ששודרו בכל העולם, הוכיחו שיחסי ישראל-רוסיה חזקים יותר משידענו * צבי מגן, לשעבר שגריר ישראל ברוסיה, מספר על מערכת היחסים בין המדינות ומסביר מה הניע את הרוסים לחשוף את המבצע בטקס רב-רושם * ואבי רט נזכר בגעגוע במפקד הטנקים המוצלח, ובתפילת מנחה שהתפללו יחד לפני היציאה לקרב

אביגיל זית

לא הצלחתי להיכנס ממש להר הרצל. אלפים הגיעו בהתרעה של חצי יום ללוות את זכריה באומל הי"ד בדרכו האחרונה, 37 שנים אחרי שיצא לקרב. נולדתי שנים אחרי שזכריה נפל, אבל ההלוויה שלו ממשיכה ללוות אותי. באוויר הייתה תחושה של אירוע היסטורי, אבל תחושת הפרדה הייתה טרייה וכואבת, כמו פרדה מחייל צעיר שכל חייו עמדו לפניו. סגירת המעגל, חזרתו לאדמה שעליה הגן בגבורה, הדהדה בדברי ההספד. הייתה תחושה של שבר גאולוגי בזמן, של עבר והווה שמתמזגים לְנצח.

על הקרב בסולטן יעקוב שבו נפל באומל נכתב רבות, והוא נחקק בזיכרון מלחמת שלום הגליל. ככל הנראה היו כשלים רבים במהלך הלחימה והוא נתפס כאחד הקרבות הקשים במלחמה. העיתונאי והסופר אבי רט היה חבר של זכריה, והוא למד ולחם איתו. "זכריה היה בחור שקט, חביב מאוד ועדין, חבר מצוין וספורטאי מצטיין", אומר רט. "מסוג האנשים הפשוטים והנעימים, בלי פוזות. היינו יחד בשירות מהטירונות עד אחרי קורס מפקדי טנקים. הוא היה מסור ואמין ותמיד אפשר היה לסמוך עליו, זו הסיבה שלקחו אותו לקורס מפקדי טנקים למרות שלא היה מרכז החבורה. היו בו כל כך הרבה כישורים שהיה ראוי להיות מפקד טנק".

רט נזכר בפעם האחרונה שראה את באומל, זמן קצר לפני היציאה לקרב שממנו לא שב. "הגדוד שלנו היה מורכב מהסדרניקים משלוש ישיבות – כרם ביבנה, שעלבים וישיבת הכותל. לפני שנכנסנו לקרב עצמו, באופן טבעי עמדנו לתפילת מנחה גדולה, כולנו ביחד, וזו הייתה הפעם שהיינו כולם יחד".

אתה יודע מה הסיבה שהטנק של זכריה לא הצליח להיחלץ?

"את זה אפשר לשאול רק את הקב"ה, כולנו עשינו את הטוב ביותר. אין שום הסבר, רק רצון הבורא מי במים ומי באש, מי בקיצו ומי לא בקיצו, מי בטנק ומי לא. עלינו ירו 20 פגזים והם לא התפוצצו, למה שקרה שם אין הסבר צבאי הגיוני".

צבי מגן: "הרוסים לא נותנים מתנות בחינם. יש לראות במהלך חלק מעסקה גדולה יותר. אני מאמין שנתניהו פעל בוושינגטון לקידום נושא שחשוב לרוסים, כנראה זה הצליח וקבלנו תמורה מארה"ב – את ההכרה בגולן, ומהרוסים את זכריה באומל, כמו גם את הטקס שלהערכתי היה חלק מהחלטה חפוזה של הרוסים ולא אירוע שתוכנן מראש"

מתי הבנתם שיש חברים שלא חזרו, שיש נעדרים מהכוח?

"זה היה אחד הרגעים הקשים ביותר. מיד כשיצאנו מהקרב עשינו מסדר ופתאום ראינו שצוותים שלמים חסרים. רק אז קלטנו את גודל החסר".

לאורך השנים רט היה שותף במאמצים להחזיר את הנעדרים הביתה. "מיד אחרי הקרב הבנתי שאם לא נעשה פעילות ציבורית ותקשורתית הם פשוט יישכחו", הוא אומר. "חודש אחרי הקרב התחלנו בפעילות. לאורך השנים הייתי פעיל בעמותות, בהפגנות, בעצרות, בראיונות בארץ ובעולם בכל מקום אפשרי, יחד עם המשפחות כמובן. בתקופת אוסלו והסכמים אחרים הייתי פעיל באופן משמעותי".

יש לך מסקנה כלשהי מהמאבק הארוך הזה?

"אנחנו לא סיימנו, יש לנו עוד שני נעדרים שלא נודע גורלם. חשוב להגיד שאין עוד שום עם בעולם שהיה משקיע 37 שנים במציאה של חלל. רק בעם ישראל יש כזו אהבה וכזה יחס של קדושה לחיים, וגם למתים. אנחנו לא השלמנו את המלאכה ונמשיך לעשות את מה שעשינו עד היום, נמשיך בתפילה ובשמירת המודעות לנושא, נעשה הכול שלא להוריד את הנושא מסדר היום הציבורי. מה שכן, עכשיו יש קצת יותר תקווה להגיע אל החברים האחרים".

משולש וושינגטון-מוסקבה-ירושלים

'זמר נוגה' היה מבצע מורכב מאוד שכלל שיתוף פעולה בין גורמים רבים מדיניים וצבאיים, בארץ ובחו"ל. אחד הדברים המעניינים שנחשפו בסיום המבצע הוא מערכת היחסים המעניינת שבין ישראל ורוסיה. שוחחנו עם צבי מגן, לשעבר שגריר ישראל במוסקבה ואיש מודיעין, על מנת להבין את טיבה של מערכת היחסים הזו.

מגן מדגיש שיש ערפול על פרטי המבצע, ומשום כך הדברים שיאמר עוסקים בהערכות מתוך היכרותו המעמיקה עם מערכת היחסים שבין ישראל ורוסיה. "חלקם של הרוסים במבצע היה החלק המעשי", הוא אומר. "זאת אומרת שצה"ל אסף את המידע הנדרש, כוחות הביטחון הישראליים גילו היכן קברו של באומל. שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן הוא זה שמסר את הפרטים לשר ההגנה הרוסי, והאחרון הוא שהוריד את ההנחיות המעשיות לדרג השטח. אנשי השטח ביצעו את המשימה והביאו את זכריה באומל לרוסיה ומשם לישראל.

"להערכתי, הטקס המרשים שאליו הגיע נתניהו עם כל ראשי מערכת הביטחון הישראלית היה חלק מהחלטה חפוזה של הרוסים ולא אירוע שתוכנן מראש".

אני שואלת את מגן האם האדרה של אירוע שבו רוסיה מסייעת לישראל לא עלולה לפגוע ביחסים עם סוריה או מדינות אחרות שעוינות את ישראל. מגן סבור שיש כמה גישות אפשרויות להבין את החלטתם של הרוסים להתייחס כך למבצע. "הגישה הראשונה, שבה אמנם איני מצדד, אומרת שזוהי תגובה להכרזתו של טראמפ על הגולן כשטח ישראלי. גם הרוסים רוצים להצטייר כמי שמחלקים מתנות לישראל.

"אבל לדעתי הרוסים לא נותנים מתנות בחינם. אם זה היה מהלך הומניטרי הם לא היו מזמינים את ראש הממשלה עד לשם ועושים כזה טקס שבוע בלבד לפני הבחירות בישראל. לנוכחות של נתניהו הייתה משמעות בעניין מבחינתם, היה להם חשוב שהוא יהיה ולכן הם לא לקחו את הסיכון שהוא יוחלף.

"אני סבור שיש לראות במהלך חלק מעסקה גדולה יותר. זו גם הסיבה שראש הממשלה הביא איתו את ראשי מערכת המודיעין, להערכתי הם דנו שם בנושאים קונקרטיים. יש להזכיר שכבר לפני כחודש סוכם על הקמה של ועדה מיוחדת להסדרה בסוריה והוצאת הכוחות הזרים".

מה רצו הרוסים בתמורה לעזרתם?

"לפני חודש נתניהו היה במוסקבה ושבועיים לאחר מכן הוא ביקר בוושינגטון, לאחר שבוע הוא חזר למוסקבה. יש כאן איזה משולש. אני מאמין שהוא פעל בוושינגטון לקידום נושא שחשוב לרוסים, כנראה זה הצליח וקיבלנו תמורה מארה"ב – את ההכרה בגולן, ומהרוסים את זכריה באומל ואת הטקס. זה מעיד על מעמד מרשים של ישראל בעיני המעצמות, שכידוע יש ביניהן נתק כמעט מוחלט כבר שנים ארוכות. הם בהחלט רואים בנו גורם אסטרטגי מכריע באזור".

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
פגע וברח

  הנשים שנפגעו מעזרא שיינברג...

על ברווזים וניצים

  צער בעלי חיים בשידור...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם