המִחזור הוא עירום

7bottlr

גלעד ויס
החוקים בשם איכות הסביבה הולכים ונערמים מבלי שיש מישהו שבוחן ברצינות צה הם אכן מחוללים לסביבה וגם לכיס של הצרכן. לפני שממחזרים טענות לקראת החוק החדש שייקר את בקבוקי השתייה הגדולים בגלל תוספת פיקדון שהצרכן לא באמת הולך לקבל בחזרה, אולי הגיע הזמן לנסות לבדוק את הנתונים קצת יותר ברצינות

 חובבי מִחזור ואיכות הסביבה ישמחו לשמוע שחברי הכנסת מקדמים הרחבה של חוק הפיקדון, אבל לרבים מאתנו זו ממש לא בשורה משמחת. הצעת החוק החדשה מבקשת להחיל פיקדון של 50 אגורות על בקבוקי שתייה של ליטר וחצי ומעלה. ההרחבה הזו אינה רק מטרד, היא מיותרת ובעיקר מזיקה.


חוק הפיקדון שהוחל על בקבוקי שתייה קטנים כלל בתוכו יעדי איסוף עבור תאגיד אל"ה (תאגיד המחזור) לאיסוף בקבוקים גדולים באופן התנדבותי בהיקף של 55%. הם פתחו בקמפיינים ופרסומים, פיזרו עמדות איסוף רבות ברחבי הארץ, ולאורך עשור עלה היקף מחזור הבקבוקים מ-10% לכמעט 60%. היקף הבקבוקים הקטנים שמוחזרים בפיקדון עומד על כ-80%. כלומר הפער בין החזרה התנדבותית להחזרה בפיקדון הוא בהיקף של 20% בסך הכול. לנתון הזה צריך לצרף עניין נוסף: בשונה מבקבוקים גדולים, שהרוכשים אותם הם בעיקר משקי בית פרטיים ועל כן הם אלו שמוסרים אותם למחזור, את עיקר הבקבוקים הקטנים (בהיקף של כ-80% מתוכם) מוסרים למחזור אספנים שהפכו את איסוף הבקבוקים למקור פרנסה. לפני כשלוש שנים התראיין ל'דה-מרקר' אדם שתיאר כיצד נהג לאסוף בין 700 ל-800 אלף בקבוקים בחודש, ולאחר כניסת אספנים נוספים הגיע ל-200–300 אלף בקבוקים, ולאחר תשלום לפועלים והוצאות נוספות היה מביא הביתה 7,000–8,000 שקלים בחודש. במקרה הגרוע יותר ישנם גורמים עברייניים שמשלמים לאספני בקבוקים בכסף שחור על מנת לקבל בחזרה כסף כשר, וכך הופך המחזור למנגנון הלבנת כספים. כאשר רובם המוחלט של הבקבוקים מוחזר בידי אספנים, הציבור למעשה מוותר על כספי הפיקדון וכלל אין כאן תוספת מוטיבציה בעבורו.


לעומת זאת, כפי שנאמר, בקבוקים גדולים נצרכים בעיקר בידי משפחות, וכבר היום בזכות הגברת התודעה הציבורית נמסרים למחזור באופן התנדבותי כ-60% מהבקבוקים; והמגמה עולה, כך שאין צורך בדרבון נוסף באמצעות פיקדון. הפיקדון יגרום לאנשים לאגור בקבוקים באופן שמהווה מטרד, תורים למסירת בקבוקים וקבלת כספי פיקדון יתארכו ויגזלו זמן יקר של אנשים, רשתות השיווק תיאלצנה לתגבר כוח אדם ולהקצות משאבים לאחסון הבקבוקים ושינועם, והעלויות הגדולות כמובן יגולגלו בסופו של דבר אלינו הצרכנים, דרך מחירי המוצרים. לפני יותר מעשור, מחקר שפורסם בנושא בידי כמה גופים הקשורים לאוניברסיטת חיפה, טען שהעלויות למשק על מחזור הבקבוקים בפיקדון מגיעים ל-62 מיליון שקלים בשנה. היום מספר הבקבוקים בוודאי גדול יותר, ואם נצרף לזה את הבקבוקים הגדולים אנו עלולים להגיע לסכומי עתק.


אחרי כל זה, כלל לא ברור שישנה תועלת סביבתית ממחזור הבקבוקים. פרופ' אופירה אילון, מרצה בכירה בחוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה וממחברי המחקר שהוזכר לעיל, מציינת כי אחת הבעיות הגדולות היא שאין לישראל, בשונה ממדינות אחרות, תכנון מראש או תכנית אב. לפיכך אי אפשר לדעת כמה ישראל מוציאה על הטיפול בפסולת; אך להערכתה מדובר על יותר מ-4 מיליארד שקלים בשנה. לצד יעדים להחזרת חומרים למחזור, צריכים להיקבע יעדים לשימוש חוזר בהם - אולם זה לא קיים. אם לא די בזה, מתברר שלמדינת ישראל כלל אין אמצעים למחזר כמויות גדולות כל כך של בקבוקים, ואת הרוב אנחנו מייצאים למחזור בסין. המשאיות הישנות הפועלות על דיזל לאיסוף הפסולת, שינוע הבקבוקים לסין וכו', עולים גם בזיהום וגם בכסף, וייתכן שהטמנה תהיה טובה לא פחות.


בהקשר הזה מומלץ להזכיר מאמר שפרסם הלל גרשוני באתר 'מידה', שם תיאר איך גם באל"ה וגם במשרד לאיכות הסביבה לא הצליח למצוא מי שיסביר לו איך ולמה מחזור הבקבוקים בכלל מועיל לאיכות הסביבה.


אגב, חוק האריזות החדש שעבר בכנסת אמור לספק מענה מצוין וחכם הרבה יותר לנושא. החוק למעשה דורש מהיצרנים למצוא פתרונות סביבתיים לאריזות שהם מייצרים, וזאת במטרה לצמצם את השימוש באריזות שמזהמות את הסביבה. החוק הזה מטיל את האחריות ל'נזק הסביבתי' על מי שמייצר אותו. רשתות השיווק והצרכנים אינם חלק מהסיפור. אולם במקרה של פיקדון, היצרנים יכולים להמשיך לייצר כאוות נפשם מחומרים שונים, ואילו הציבור ורשתות השיווק הם אלו ש'נתקעים' עם הבעיה וצריכים לטפל בה.


לאפנה זו של הרחבת הפיקדון על בקבוקים כדאי לצרף חוק שכבר עבר בשלוש קריאות בכנסת ואמור להיות מיושם החל מהשנה הבאה – תשלום על שקיות הניילון ברשתות השיווק. מעתה כל שקית תעלה 10 אגורות. פרופ' אילון מציינת כי גם כאן לא צפויה ירידה משמעותית בצריכת השקיות. מי שקונה בסופר ב-400 שקל, ישלם עוד חמישה שקלים על שקיות ניילון. השקיות הללו גם משמשות רבים כשקיות אשפה, וגם אם לא ייקחו את השקיות מהסופר, הם ירכשו שקיות אשפה, שגם הן מניילון, ושום תועלת לא תצמח. התוצאה היחידה תהיה עלייה נוספת בהוצאות משק בית.


אם כן, הצעות החוק הללו אינן בהכרח תורמות לסביבה. במקרה של הבקבוקים הן מיותרות מכיוון שהיקף המחזור עולה משנה לשנה באמצעות הגברת מודעות גם בלי פיקדון, ובעיקר יהיה מטרד גדול ויעלה לכל משפחה ולמשק בכללו כסף רב. התרגלנו לקבל את גזרותיהם של חובבי המחזור כגזרה משמים, אך כדאי להיזכר כי מי שקובעים זאת כחוק הם הנציגים שלנו בכנסת. עלינו להפסיק לשבת בדממה ולהתחיל לדרוש מחברי הכנסת שלנו לסכל החלטות מיותרות, יקרות ובעיקר מטרידות.

צילום: יח"צ 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הציונות הדתית - איפה אתם?

  למה לא אכפת לנו...

לשמור משפטי צדקך

  לרב ארלה הראל נאבד...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם